|
|
|
כל חיוך יהיה שונה, נגוע.
אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד
תשארי עשרים שנה או עד סוף היום.
למדנו לחכות ולוותר ואיך להיזהר, מכל מילה
והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות.
בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות
לשבור חומות ולהעיר אותך
למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב שמתנגן
בשיר אחר
שלפעמים נפלטים אל חוף
כמו הדברים שלא אמרת
לא אמרת לי שם
מודה לאלוהים הלוואי תשארי
הלוואי ושוב תתחיל המנגינה שלנו
מהתחלה
זמן לשוט ולא לדאוג
מפרש רוצה רוחות שקטות
בואי נדבר הכי קרוב
תראי עוד יום קרב לחלוף
האנשים מתקפלים
האנשים משאירים רחובות קרים
ואת מתפשטת
משילה עור של נחש
נראית קצת פוחדת
נראית קצת כמו לא אכפת
שקט
הלילה צועק
האנשים מתחבאים
האנשים משאירים
רחובות ריקים
( נלקח בהשאלה לזמן בלתי מוגבל )
מניסיון של לא מעט חברים ,
המסלול הוא ברוב המקרים:
1. חיי נישואין שגרתיים.
2. חיפוש ריגושים/פרפרים בחוץ.
3. הזנחת הבית (זה קורה גם אם משתדלים שלא).
4. גירושין.
ובשלב הזה, לאחר זמן מה מגלים שחיי ה"רווקות" לא ממש זוהרים כפי שזה נראה מתוך חיי הנישואין,
ולבסוף הבנה כי אין תחליף לחיי זוגיות עם הילדים.
המסקנה הרווחת - אם לא ממש גרוע בחיי הזוגיות עדיף לא לחפש הרפתקאות בחוץ. היה ואין מנוס מלצאת החוצה השתדלו לשמר את הקיים בבית כמה שניתן.
בתוך לילה שלנו
לא מצאתי דרכים איך לחזור
איך ממני אליך לברוח
ויודע עכשיו
שגורשתי מתוך השמיים שלך ויודע
שיותר לא תרצי לסלוח
כשלילות שלנו כבויי כוכבים
הלילות שלנו בלי אלוהים
בתוך לילה שלך
לא היתה ישועה
ומילים
לא חיפו על דממה בעיניך
אני שוב מנסה
לפרוע חובות בידים ריקות
להיות
השתקפות שלך על המים
אש אל אש
גוף אל גוף
זה כל מה שחשוב
ורוצה רק לגעת בך שוב
בתוך לילה שלך
לא מצאתי דרכים איך לחזור
איך ממני אליך לברוח
ויודע עכשיו
שגורשתי מתוך השמיים שלך ויודע
שיותר לא תרצי לסלוח
כשלילות שלנו כבויי כוכבים
הלילות שלנו בלי אלוהים
אש אל אש
גוף אל גוף
זה כל מה שחשוב
ורוצה רק לגעת בך שוב
כבר שלשה ערפל בעיני
אנשים עוברים דרכי
דרך גופי, דרך ליבי
ודרך בגדי.
והגשם עוד מעט מתחיל לרדת
אני רוצה להתנחם בחום גוף
רגשות כבר עשו בי שמות
אני רגיש, אני שביר, אני שקוף
אבל עכשיו
אני לוקח ת'זמן
לקום וללכת
לוקח את הכוח
לא להישאר כאן יותר
איך פעם רציתי
איך פעם ביקשתי
תמיד
לוותר לוותר לוותר...
לכל הכלות מסתירים ת'עיניים
זוגות זוגות טובעים במבול
אתמול הירחתי, ריח של חופש
ו.. עכשיו אני לגמרי מסטול
רק רגעים מכילים את הנצח
חיים שלמים נגמרים כך פתאום
לדמעות של פרידה
ולחיבוק אוהב
יש בדיוק אותו חום
אבוד בתוך מסע עצמי
וכל מי שמנסה לעזור
רק זורה לי חול בעיניים
😔
קראו אותי
אז באתי
