שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

My life

לפני 8 שעות. שבת, 20 באפריל 2019, בשעה 00:42

כולם יושבים לשולחן מדברים שרים צוחקים והראש שלי בכלל שם איתה.  

מה קורה שם ??

אולי לחתוך ולעוף אליה?  מסז ברגליים בכתפיים... בכל זאת זה הפינוק של אחרי הסדר..  

אז מאחל לך חג שמח בריאות והצלחה. 

💛 

לפני יום. חמישי, 18 באפריל 2019, בשעה 13:22

Almost every thing that goes up,  must come down.  This is the law  .of nature   

היה לי אירוע לא פשוט בעבר שלי.  משהו שהשפיע עלי לא מעט.  זה אירוע שנצרב לי במח אבל יותר מזה בנפש .

בתקופה האחרונה  אני מוצא את עצמי נשאב מתמכר לעולם הבדסמ.  מקום שאני יכול למצוא את עצמי בלי שפיטות בלי רקע .. בלי מגדר או הגדרה.  פשוט אני. 

בסשן האחרון שהיה לי .. היו אלמנטים מסויימים מצבים תנוחות שפתאום נתנו לי סטירה .

הפלאש הבריק לי במח וראיתי הכול שוב. חוויתי הכול הרגשתי הכל .. הרחתי.

מאחר ואף פעם לא באמת חפרתי בזה,  לא טיפלתי כמו שצריך.. כנראה שנשאר משקע לא פשוט . משקע שצץ והתפרץ בניואנסים מסויימים.  אף פעם לא היה לי את זה. והייתי באירועים לא קלים ופשוטים בחיי.  

פתאום הרגשתי קטן . מנוטרל.  

התפרקתי..  

היה לי קשה יותר מכל גיבוש שעשיתי.  יותר מכל מסע טיפוס או פעילות מבצעית . 

אבל גם זכיתי !

היא הייתה שם איתי .. עטפה חיממה חיבקה ואיחדה.  

פתאום הדברים קיבלו צבע אחר.  

המשמעות השתנתה התחדדה . אימצתי את זה . 

הבנתי שהמשקע ישאר . הוא תמיד יהיה שם . איתי חלק ממני. 

הוא אפעם לא יעלם.  אבל אסור לי להתעלם.  אני מקבל אותו.  אבל בזכותה ובגללה הדברים נראים אחרת.  

מכוונים למקום אחר.  נכון יותר.  טוב יותר. 

אז.. תודה שהיית שם.  לפרק לחבר לשבור ולהדביק.  

 

לפני 4 ימים. שלישי, 16 באפריל 2019, בשעה 01:30

לפני 6 ימים. שבת, 13 באפריל 2019, בשעה 22:29

לפני שבוע. שישי, 12 באפריל 2019, בשעה 21:07

בין כל הדפים והזמן שחולף,  אני מוצא משהו יפה.  מגלה חוקר לומד והעולם הזה פשוט ממכר.  

אין לי שובע ממנו.  כל דבר חדש שאני קורא אני רוצה לחוות . 

המח כבר מתאר מתרחש ( אם אין מילה כזו..  אז המצאתי אותה הרגע)  איך זה יקרה מה אני אעשה , איפה כמה ועוד... 

הריח כבר נמצא על הקצה של הנחיר יכול ממש להסניף אותו..  

והאצבעות כמהות למגע ללטף לעסות ללחוץ .

אבל הגוף …  מחכה…  

למבט להוראה לאישור שאפשר,  כמה , איך ואיפה.  

ואז כשיש את הניד הזה…  אני מסתער. 

טורף כובש והיא.. בהתחלה נותנת ופתאום הס!  עצור .. אני רוצה.  מנסה... אבל המבט .. עצור! 

אני מחכה רואה איך היא מתענגת על הרגע הזה נהנית כי עכשיו התור שלו ואני , אני אצטרך להסתכל. 

הוא יורד ומלקק מענג ומפנק ואני .. עומד בצד ומסתכל.

מתוסכל .. זה אני שצריך להיות שם עכשיו..  אבל לראות אותה ככה זזה,  מתענגת... המח כועס אבל הגוף מתגרה... והיא יודעת את זה היא רואה.. 

היא מביטה בי ומורידה את המבט ואני מבין את. מה שהיא אמרה. לא צריך לדבר. 

אני מתקרב  אליו נוגע בו מאחורה תופס ויורד מאחוריו.   מחזיק לו את הזין ומתחיל לאונן לו ללטף למעלה ולמטה מרגיש הוא מתחיל להתקשות.

היא מסתכלת עלי מחייכת ,  ואני ראוה את הגלגלים זזים .. מחזיר מבט לוקח את הזין ומתחיל למצוץ.  מוצץ ומלקק הוא גדול ממלא אותי ו רגיש כמעט מחנק.  אני מלקק מהביצים למעלה לאורך הוריד מרגיש אותו פועם  ורוטט מתרגש..  פצאום הוא זז תוך כדי והיא .. 2 סטירות , ששש.. והוא חוזר למקום וממשיך,  מלקק אותה.  

אני מקנא .

אני רוצה להתחלף אבל זה מה שהיא רוצה עכשיו..  זה מה שעושה לה טוב..  אז זה מה שיהיה. 

לפתע אני מרגיש אותו תופח והכיפה מתרחבת הטיפה הראשונה כבר בקצה. . אני מוציא ועוצר .. אל תגמור אני לוחש לו.   אסור עדיין. הוא נאנק ..

היא מסמנת לי ואני יורדת למטה.   הלשון שלי מלטפת לה את הישבן והוא ממשיך מלמעלה.  הרטיבות עוברת ממנו אלי עולה ויורדת וכל הטעמים מתערבבים. 

החום הרטיבות..  והזין שלי כבר עומד כואב.. 

היא מתחילה לגנוח מצמידה את הרגלים מוחצת. אותו בין הירכים החמות שלה והיד שלה דוחפת לי את הראש עוד פנימה.  

נהמה של עוד !! מהר ואל תפסיקו… 

הלסת כבר כואבת הלשון עייפה אבל אין מצב לא עכשיו כשהיא עוד שניה גומרת. . 

ואז זה מגיע .. הפרץ המתוק העסיס שזורם החוצה ישר אליו לגרון.  הוא נחנק קצת ומוציא .. ישר…  אלי.  ללקק הכול ! היא לא צריכה אפילו להגיד.  זה ברור…  שלא ישאר כלום,   לנקות. 

היא רועדת עוד קצת וזהו..  החיוך כבר כובש אותה . היא קורנת מאירה יפה..  מהממת. . 

ואנחנו שנינו מזיעים רטובים מחייכים ומחכים.  

היא אומרת אתה מקדימה תיהיה הכפית הקטנה שלי.  ואתה..  מאחורה תחבק אותי.  תשמור עלי כשאני נרדמת. 

ואז מתחיל סשן חיבוקים עד שהיא תתעורר שוב.  

לפני שבוע. שלישי, 9 באפריל 2019, בשעה 18:03

אתמול קרה לי משהו שלא עשיתי אף פעם. 

שיתפתי .. 

שיתפתי באמת מישהו שהצליח לפרוץ דרך חומה מאוד עבה שלי.  חומה שלא חשבתי שמישהו יעבור.

חומה שבניתי לעצמי במשך המון שנים דם יזע ( ובלי הרבה דמעות) 

שיתפתי אותו באחד האירועים היותר קשים שלי .

אירוע שבו איבדתי את עצמי לזמן מה. 

מעולם לא קרה לי משהו כזה ומעולם לא הגעתי אליו שוב.

הגעתי למקום שבו לא פעלתי משום הגיון או רגש . רק אינסטינקט יצרי טהור. 

... זה קרה שכשראיתי אותו עובר לידי /מסתכל לעברי/עלי או בכלל לא לכיוון שלי אבל עם אותם עיניים חומות קשות זדוניות.  חיוך מתעקל שיער שחור קצר ..

וזה היה הוא .פשוט ידעתי ,הרגשתי זיהיתי.  גם אחרי כמה שנים פשוט הרגשתי את זה.. אי אפשר לשכוח.

גם היום אני לא יכול לשכוח. 

יש דברים שנצרבים במח בזמן שהשאר מתערפלים . הם נשארים חדים צבעונים חיים כמו סרט ב 4k

 

באותו רגע פשוט לא ראיתי.  לא חשבתי .לא שמעתי…  הסתערתי.

הפנים שלי היו חמות שמעתי הרגשתי את הדופק.  הרגשתי את הלב עוד שנייה מתפוצץ. 

וזהו מסך שחור אדום לבן,  היה בלאגן היה כואב היו צעקות אבל לא הרגשתי כלום. לא היה אכפת לי

המזל שלי שהם היו שם . עצרו והרגיעו… 

אף אחד לא הבין .לא ידע.. אז וגם היום.  

פשוט אפחד לא ידע. 

ואני נושם שותק  מתפרק בתוך עצמי מאכל את הכול מכווץ ודוחף פנימה.. 

 

כוחם של המילים הוא אדיר.  מנקה מזכך.  מוציא את המוגלה. 

תמיד ישאר עוד זה לא יגמר לעולם. . אבל לוחץ פחות.  כואב פחותמעמם

חשבתי תמיד שיש דברים שאולי עדיף שישארו בפנים ולא יצאו.  אבל היום אני חושב שלא

 

אז בינתיים זה ה power song שלי יחד עם עוד כמה..  

 

לפני שבועיים. שישי, 5 באפריל 2019, בשעה 17:40

אז הייתי , טיילתי. . ראיתי מדינה מדהימה אנשים תרבות וצבעים. 

היה מקסים מהמם וכיף

אבל בסופו של דבר היה צבע אחד ששלט בכל השבוע הזה 

וזו היית את.  

לפני שבועיים. רביעי, 3 באפריל 2019, בשעה 10:29

אפילו שאני אי שם באירופה הקפואה יצאתי לחופשה כדי להרגע לנוח להתנתק ולהטען.  את מצליחה בלי הרבה מאמץ לגעת לחדור לראשי שוב ושוב לחמם ולהפשיר… 

אין כמעט משהו שיש פה שלא מזכיר לי אותך בחלק מהשיחות/שירים/ ארוחות… 

אפילו בלי להתאמץ ! 

אז הפוסט הזה מוקדש לך יחד עם ההפוך הקטן שמתחבר למבט הממיס ... 

שיהיה לך יום קסום ומהמם… 

לפני 3 שבועות. שישי, 29 במרץ 2019, בשעה 11:58

עוד 36 שעות אני במטוס... חופש ניקוי ראש לשבוע.  

אומנם רק הכרנו,  קצת דיברנו ,אבל….  

יש דברים שנכנסים לך בשניה נצרבים מתמכרים ו... מתגעגעים. 

אז למרות שזה רק שבוע אבל כבר מעכשיו חושב קורא ומטמיע אותך.  את המילים הריחות הזכרונות והשיחות. 

לפני 3 שבועות. רביעי, 27 במרץ 2019, בשעה 18:44

הריח של השיער גם אחרי יום שלם , הריח שלך הריח מהמרכך .. ממכרים.  

גם אחרי שחלף לו יום ויומיים אני בעבודה מוקף באנשים פתאום זה מכה בי . מישהי עם ריח דומה עברה לידי ויש הקפיץ לי את הלב אליה.  לריח שלה. 

אין ספק שזה נצרב לי בזכרון. 

גם כשאת לא שם .. את פה אצלי.  זה נשאר צרוב…