ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Life

מחשבות תחושות רגשות אירועים כשלונות והצלחות.
כמובן ... גם - תודות.
לפני יום. רביעי, 21 באוגוסט 2019, בשעה 15:20

אני חוזר מחופשה תוך כדי מניעה לא קצרה.

שיחה קצרה.. ועולה נושא של משחק.

אני כמו ילד ישר קופץ ואומר :" תבחרי בי !!!" 

משהו כזה : 

 

 

כמובן שמה שהיא חשבה היה מעניין מאתגר ו..  אני חושב שתצליחו לדמיין .

אבל זה היה קשור לזה : 

ואלי כמובן.. 

במשך פגישה אחת שלמה ללכת להסתובב לשבת .. הכל קשור מסודר מאורגן וכמובן שאיך אפשר שלא לחשוב עליה תוך כדי.. 

בקיצור הייתי קצת tied up הצהריים האלה ... 

לפני יומיים. שלישי, 20 באוגוסט 2019, בשעה 08:33

פשוט להגיד לך שאני 

ממש 

ממש

ממש

ממש

ממש

ממש 

.

.

.

.

.

מתגעגע

לפני 3 ימים. שני, 19 באוגוסט 2019, בשעה 15:42

היום אני נמצא מרחק של נגיעת יד ממנה.

כל היום אנחנו במין קרוסלה. 

כשהיא שם אני כאן

כשהיא כאן אני שם..

 

אוף, זה מתסכל ממש. 

מגביר את הרצון והגעגוע פי כמה...

 

באותה המידה יכלנו להיות אני באילת והיא במטולה !

לפני 3 ימים. שני, 19 באוגוסט 2019, בשעה 10:13

סימני סשן קשירות כזה,

 

 

לבין סשן קשירות כזה :

 

לפני 4 ימים. ראשון, 18 באוגוסט 2019, בשעה 11:47

ככה באמצע השיחה את פתאום משחילה : בא לי משהו אחר הפעם... 

בא לי סשן הצלפות. משהו מעניין וצבעוני.

 

אני ישר נעצר קופא במקום, מסתכל עליך

ואת : מה קרה עדשה? 

אני עונה לך שכלום, פשוט קצת מתרגש מהמחשבה, קצת חושש קצת..  

את ישר מסתכלת עלי ככה מלמעלה שמה עלי יד על הלחי ושואלת: אתה סומך עלי? 

אני מסתכל לך ישר בעיניים בוחן התשובה כבר ידועה אבל עדיין אני אומר אותה . כן, בעיניים עצומות אני סומך עליך. 

 

אז אל תדאג.. אני אשמור עליך. 

אני שומרת על מה ששלי ..

ואני ישר נרגע הדריכות שפתאום הייתה לי בגוף יורדת ומתפזרת. 

ואני... מתכונן ומתרגש לבאות.

 

לפני 5 ימים. שבת, 17 באוגוסט 2019, בשעה 11:51

כל אומן עומד שעות מול הבד, מסתכל בוחן מסתכל בנוף מבין ומרגיש.

הוא רוצה לתפוס רגע מסויים, רגש או מצב ולהנחיל אותם על הבד. 

זה אומן

אבל איתה זה קצת שונה.

איתה אני הקנבס והיא האומן, הציירת, מפסלת ומעצבת.

היצירה שהיא יוצרת באותם רגעים היא פשוט יפיפיה.

היא עם הרצון הדחף האומנות, הרגש והמח.

ואני.....

אני רק הבד.

 

עומד ,שוכב, יושב או בכל תנוחה אחרת שמתאימה לה באותו הרגע.

אני מפקיר את הבד בידיה נותן לה לייצור, לצייר ולעשות. 

במכחול, בשוט בשיניים... כל כלי יצירה שהיא בוחרת. לפעמים זה אחד או שניים או שלושה..

אבל אחכ

זה מדהים

הצבעים שונים ומתחלפים 

ובסוף כשהכול מסתיים

הנוכחות היצירה והצורה נשארים איתי.

היא נשארת עלי עוד הרבה זמן אחרי

מרגיש ,רואה ,מלטף נוגע וחש

אותה עלי

על הבד

על גופי ונשמתי.

שלי

 

 

לפני 6 ימים. שישי, 16 באוגוסט 2019, בשעה 00:18

כשהיא אומרת לי משהו...  אין מה שיכול לעצור אותי מלבצע.

היא אלילה , היא שולטת עכזריט ואני ?

אני שלה...

מתישהיארוצה 

כמהשהיארוצה

איךשהיארוצה

 

לפני שבוע. רביעי, 14 באוגוסט 2019, בשעה 20:42

גיליתי על עצמי דבר שונה.

בפעמים האחרונות  שאני הכי למטה , מפורק.. 

 

שם,  פתאום אני מוצא אותך שם. 

פעם זה היה רק מישהו אחד - עדשה. 

במקום ההוא,

נפשגנו הוא ואני חווינו חפרנו והדחקנו. 

היום ראיתי שיש לי מקום לעוד מישהו , שאני ... צריך עוד מישהו שם. 

אז,

המקום נשמר לך שם , הוא נתפס על ידך. 

שלי - עבורך.

שלך

 

 

לפני שבוע. שני, 12 באוגוסט 2019, בשעה 23:04

יש פעמים שהדברים צפים.

עולים חומקים מהחומות,

חונקים..

התחושה ההרגשה לא מובנת.

למה, איך, מה ומי

כמה ,איפה ומתי

 

כשאין עם מי, זה קשה

זה.ישקע יכנס חזרה למגרה

עד הפעם הבאה

 

לפני שבוע. שני, 12 באוגוסט 2019, בשעה 16:08

😊