לפני 5 שנים. 10 ביולי 2019 בשעה 18:38
חשבתי שאכתוב פוסט יפה .. אך הדייט הכי גרוע ever
מה חשבתי לעצמי ונילי...הייתי צריכה לדעת לנחש משהו.. כל כך שונה.
ביינתיים זרוקה בתל אביב סתם שיכורה. לפחות פה
Mens Rea
רק על עצמי לספר ידעתילפני 5 שנים. 4 ביולי 2019 בשעה 8:14
שנה שלמה הבלגתי על איומים והאשמות סרק...
כל שקר שסיפרת סתרתי (והצלחתי) בבית המשפט.
עומדת מולך בגאון גם כשמאיים לשדוד...
כי הכסף שאתה תקבל ממני לא מספיק לך ואתה רוצה עוד.
ושוב הבוקר איום נוסף...
שומרת על איפוק, מה שאין לך כי השתוללת וקיללת בבית המשפט. וזה היה רגע מכונן... לטובתי.
נכון, ניצחתי והתפשרנו
אבל גם אם הייתי מפסידה ,עדין היית רודף את הכסף שלי.
כנראה שלא באמת אכפת לך מבתך.
כי לפתוח חסימה רק למען איום ולא למען דברים של הילדה...
זה עלוב נפש ברמת הכי שפלות.
ועדין, לא אשבר ואמשיך לעמוד מולך.
ואני לא צריכה לקרוע אותך .. בית המשפט לשמחתי עושה את כל העבודה.
לפני 5 שנים. 3 ביולי 2019 בשעה 18:34
לשבת בבר תל אביבי פתוח בגפך עם מוזיקת רוק מטאל משובחת ולשתות קוקטייל שקר כלשהוא
בנסיון לארגן מחשבות... נראה שזקוקה למשהו חזק יותר.
ממש אושר, מנסה לשכנע את עצמי.
לאן הגעתי...
לפעמים צריך פשוט אסקפיזם.
וכל אחד יאשים את עצמו... וזה לא אתה.
זאת אני מבחוץ שקצת איבדה את עצמה.
שיש לה הערכה עצמית לא להיות נוספת, לאף אחד ממכם.
שבאמת שווה.
זאת שצריכה להיות במקום הראשון (אחרי הילדים כמובן)
לפני 5 שנים. 30 ביוני 2019 בשעה 17:08
מחר שבה לאהבה שלי.
אותה טיפחתי במשך שנים.
מחר שבה ללימודים.
תקראו לי חננה
תקראו לי
מתחרמנת ממחקרים
נדלקת מחוקרים
עולה באש ממאמרים
פוסט סטרוקטורליסטית, ניאו מרקסיסטית
ממש דטרמיניסטית...
אולי אני בעצם רוצה את קאנט? לא בקטע.
מסתשנת בנוסח האברמס.. נדלקת מהמרחב הציבורי;)
מסשנת בנוסח מרקס עם מעט מקלוהן... כי הצעצועים הם ההמשך הישיר של היד.
אבל בכלל עכשיו לומדת משפטים ... מתרפקת על תארים קודמים.
קצת לחם ושעשועים
וכן, סיימתי דיני עונשין...
לפני 5 שנים. 29 ביוני 2019 בשעה 11:19
בגן האורבני, בין מגדלי היוקרה, אורות ויהלומים.
לפתע הופיעה גורילה יפיפה שגרמה לכולנו להיראות קטנים...
הבטתי למעלה ראיתי אותו כה מרשים ונאה, הענק מהאגדות.
האווירה התחממה. הוא הרים אותי בזרועותיו
והאמת היא, שרציתי לקרוע אותו, להקשיב ליצרי הניאנדרטלים כמו חיה.
אך בגן גורמים נוספים...חלקם הנרחב ונילים שמרנים.
אז שמרתי על פאסון ורגיעה
אך האמת היא, שרציתי לזיין לטרזן הזה את הצורה.
תקשור אותי לעץ את האינדיאנית המלכה, תעשה בי שפטים, אותות ומופתים. אווו הסימנים
סדום בלי עמורה
זה יכול להיות נפלא.
עד לפעם הבאה, ענק מופלא.
לפני 5 שנים. 28 ביוני 2019 בשעה 19:31
אכן ערס (לא ארס) פואטיקה.
היום הייתי בהופעה של ערסים. אבל באמת ערסים!
חשבתי שזאת תהיה חוויה אנתרופולוגית... אני בתור החוקר האייכותני שיוצא לשטח להבין את מנהגיהם של הילידים... ואת הטקסים הפאגנים שלהם של הדבקת הכסף למצח הזמר וכו' ...בקיצור הגעתי עם דעות קדומות שליליות, בלשון המעטה.
אך כה היתה גדולה הפתעתי שרוחות אבותי אבותי ריחפו שם... ואכן, הצד המזרחי שלי בער בי.
ידעתי שלא אכיר אף אחד. אז לא באמת היה אכפת לי. הייתי משוחררת מכבלי המוסכמות שייצרתי לעצמי המשתכנזת.
נתתי לעצמי לזרום, טובה לי הזרימה לאחרונה.
נעה ונדה בינם כאחת משלהם... כמידל איסט אמיתית.
בטח חשבו שאני אחת משלהםְ
והתלהבתי מעצם המחשבה.. אפילו נדלקתי...
אולי אני צריכה איזה ערס מחמד שיעשה לי ערב בדס''מי מיוחד
מי למטה ערס מי למעלה ?
רק אני, אני ואתה
לפני 5 שנים. 26 ביוני 2019 בשעה 16:32
למה אני עדיין בעבודה?
ושומעת Lana Del Rey
יש לי את זה ביותר מדכא?
לפני 5 שנים. 26 ביוני 2019 בשעה 12:43
אתמול ראיתי אותו הוד רוממותו במלוא תפארתו.
חייכתי וליוותי את מבטו.
לא תמיד מוצאים מנהיג מעצב. כזה שמתווה לך את הדרך.
כזה שתתאבד על נושאים מסויימים רק בשביל לרצות אותו.
כזה שאתה תישאר בשבילו.
כזה הוא המנהיג המעצב
לפני שנים (באמת שנים) הגעתי למוסד הקפיטליסטי בו אני עובדת, פגשתי במנהל הראשון שלי.
ידעתי שבשבילו אלך באש ובמים ואדרוך על גחלים.
רק כשעזב הבנתי מה הוא היה בשבילי...
ורק אז העזתי להשתחרר, לפרוץ ולעלות בסולם הדרגות.
ועדין אני מקנאה בעובדים שלו...
אתה המשה שלי... שלקח אותי לטיול ארוך במדבר.
לפחות בסוף בני ישראל הגיעו הביתה.
ואני לפאטה מורגנה.
לפני 5 שנים. 24 ביוני 2019 בשעה 13:10
שבתי לעבודה, לאחר יום היעדרות ושום מגדל קלפים לא קרס...
על אף החרדה שאחזה בי שפתחתי המיילים
והכל על מי מנוחות ריצות ומהומות
על הבוקר ישיבה עם עו''ד סקסי עם קול עמוק.. שמרבית עיסוקו הוא Porn Food.
כשהוא מדבר על אוכל כמו אורגזמה מטורפת שמחכה להתפרץ,
כמו התגרות נעימה שבסופה תגיע ההפתעה..
כמו סשן היסטרי שנראה שגדל על ברכיו של הסרט "תשעה שבועות של שכרון חושים" וסרט ההמשך ההזוי
אין עין... (או מישהי) שנשארת יבשה
סשן-כאב משולב עם עונג
אוכל-רגשות אשמה עם עונג
יוצרים לעיתים את אתה התחושה... רצון לעוד...
עורך דין סקסי רב חובל
מתה להרגיש אותך מבשל...
לפני 5 שנים. 23 ביוני 2019 בשעה 12:04
היום ניצבתי מול כף הקלע.
שידרתי רוגע חיוך מלווה בבוז.
ואכן אושר ועושר בחוצות... ניצחנו.
ואומנם הגענו לפשרה אך הרווחנו חירות
פרצופו האמיתי של ההוא נחשף,
בתפארתו ובדבריו הנלוזים.
כה רעים הם גירושין.
והשופטת עשתה הטוב בעיניי.
והחזירה את הצדק לשולחן.
תזכירי תמיד את התאריך הזה
יום מכונן היום, בו יצאת לחופשי.