לפני 18 שנים. 17 באפריל 2006 בשעה 10:36
ריק וכל כך מלא
עיניים פקוחות
לב מלא
שקט, רעש
טס ומביט
לוקח מהכל את הטוב
געגוע
כעס
נתינה
השלמה
שלם
מחבק
הליכה
המון זמן לא הלכתי
הולך
:-)
נגיעות
דבר אחד למדתיכל מילה שנכתבת כאן נכונה לשניית הכתיבה... תחושות של רגע... רצונות של רגע... חלומות ותובנות
לפני 18 שנים. 17 באפריל 2006 בשעה 7:57
סופ"ש עמוס
טוב, וממלא
אולי מוגזם
אולי בונה
אתמול נסעתי
ארוך שקט
עלתה בראשי מראה
חזרתי, כתבתי
הייתי עמוס
יצא ארוך
ומורכב ומלא
אז בשקט של בוקר
קפה וסיגריה
מראה היא מהות
מראה שאומרת היא זכות
לעיתים מכאיבה
מילה אינה סתם מילה
ואתה רק תשאל
אמירה של פגיעה?
או של אהבה?
גם לך יש מה לומר
גם שאתה חושש
תיהיה שם להקשיב
לומר, לחבק
לשתוק שצריך
לצעוק שמרגיש
לקבל אותך, אותה
לחלום, להגשים
לעטוף לכרבל
בעיקר סוף סוף להרגיש
לפני 18 שנים. 16 באפריל 2006 בשעה 21:28
ההוא מאי שם
טייל בעולם
ראה כבר הכל
טעם טעמים
הריח ריחות
אהב, שנא
כאב, הכאיב
עד שהגיע לממלכה
די עלובה בסך הכל
נכנס, הציץ
נמשך למסגרת
נדחה מהפרטים
תושביה זרים לו
מנוכרים, דרכם אינה דרכו
בקרן רחוב של אותה ממלכה
תחת פנס בודד
ניצבה לה מראה
מסגרת אדומה
שוליה רכים
פינותיה מחודדות
נעמד מולה
התפאל מיופיה
נעמד ולא זז
מחשבות בראשו
שנים טיילתי
מראות רבות ראיתי
ממלכות רבות ביקרתי
זו שמולי שונה
אחרת, יש בא ... יש לה...
הרגיש אחרת
עזר אומץ ושאל
מראה מראה שעל הקיר היש שלם ממני?
והיא לאיטה מתעוררת משנתה
משפשפת עינייה
מביטה.. מחייכת
נחמד בעינייה
נבוכה מהשאלה
מה תגיד לאיש מאי שם?
מלאת ספקות היא מלאת חששות
המונים כבר עמדו מולה
והיא לעצמה חושבת
המסגרת יפה
אך יש מה לתקן
ואיך תגיד זאת?
תפגע? תהרוס?
בזה היא אלופה
נושמת עמוק
מסדרת לו בלורית
מיישרת כנף
ציפורן, וריס
מילותיה לעיתים כאילו שורטות
היא נבוכה
והוא מביט, מקשיב בשקיקה
מזיזה ממנו ספקות
מתחיל להרגיש
לחוש... ללמוד אותה
והיא קצת חוששת
בסוף הוא ישבור
יטיל אבן, ירמוס
והוא מחייך, שתראה כמה מקבל
נוגסת בו עוד נגיסה
מישרת שוליים
מגהצת שרוול
חיוכו מקל עליה
והוא מביט וחושב לעצמו
היא כמעט שלמה
רק לשייף בפינות
כמעט זה לא שלם
כמעט זה המון
אפשר גם אצלה לתקן
מקבל אותה בחיבוק
רוצה לקחת אותה אל ביתו
לעטוף בסרט סגול
מחשבות עוברות בראשו
אולי כל מסעותיו היו בשבילה
אולי כל שנותיה היו בשבילו
היא תתקן בשבילו זה הרי
הוא ישייף מעט בשבילה
היא תשרוט לעיתים בפינות
הוא יהיה שם תמיד בשבילה
גם שתחשוש, גם שתתכנס
והיא מביטה... נבוכה
הוא עומד זקוף
מיישר קמט, ריס, משנה
אומר לה לשייף... מעט
אבל עוד שם
מקבל אותה
נמצא בשבילה
עוטף
מכסה
לוחש לילה טוב
בסוף יוכל לנוח
והוא אוחז בה
לוקח אל אי שם
מעמיד ולא בקרן רחוב
ממקם ולא על הקיר
מעמיד במרכז
נושק על מצחה
לילה טוב
מראה
פייה
לאחר ימים הבין כי הוא יודע שאיתה
שידיה ריקות שלו יהיו מלאות
שידיה יתמלאו יוכל להתרוקן
יודע אותה
לילה טוב...
בוקר טוב 😄
--------------------------------------------------------------
"מי שמתחיל בוודאות מסיים בספקות, מי שמתחיל בספקות מסיים בוודאות." ~פרנסיס בייקון~
לפני 18 שנים. 15 באפריל 2006 בשעה 15:09
להיות שלם לך
להיות שלם איתך
להביט במראה
להביט בך
לקבל מילה
לומר מילים
לגעת ברוך
לבעול עוצמה
ללטף שכואב
להביט מרחוק שמתכנסת
לדעת ששם בשבילך
לדעת שאת בשבילי
להיות יחד
לגדול יחד
ללמוד להיות
אלמד... נלמד
לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 11:22
העננים התפזרו מעט
העיר עמוסה לעייפה
מסע קניות קצר
יש רגעים שפתאום הכל מריח לך נפלא
הביקור אצל הקצב הפרטי
הכל כל כך יפה, מסודר וערוך
מזל שהתקשרתי להזמין מראש
ממולו הירקן, כל כך צבעוני ומריח
קפיצה לסופר והכל שלם
הבית מבריק עוד מאתמול
ואני מול הפירות
מעולם לא הכנתי סלט פירות
אז המרכיבים ישמרו כהפתעה
רק רציתי לספר לכם
שבננות מתחלקות ל 3 פלחים
ושיש קופסא מלאת סלט פירות
ויש שקט בקופסא
שבת שלום
לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 10:01
הוא לא אדון
היא לא שפחה
אולי בכלל שני ילדים
לו יש כתף רחבה
לה יש שמלה אדומה
הוא לרגעים נמס מולה
וברגע אחר והיא שמה ראשה
הוא מלטף את פניה
עוטף אותה בריחות של בית
היא מנדנדת אותו
עומדת מולו כמראה
אילו היה לפחות יפה כמותה
לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 7:03
שיחה של בוקר עם מישהי חשובה, מישהי שלימדה אותי לראות את זה שאוהב ולתת לו ללכת למקום טוב מאהבה.
מילים שלה
______________________________
"יש דברים שאי אפשר להניח להם
לא בגלל פחדים
לא בגלל תבניות התנהגות
לא בגלל כאב ודמעות
אתה באמת אוהב אותה
ומי שאוהב לא מוותר
כי רק ככה בסוף הדברים נופלים למקומות הנכונים. לפעמים אנחנו זקוקים לקושי כדי להבין
אולי בגלל זה תחילת ההורות היא כל כך קשה
דרך הלילות ההזויים וחוסר הביטחון בהורות והקשיים
הוא הופך לחלק מהרקמה שלך
דברים שבאים בקושי
הם דברים אמיתיים
וההתגברות על הקושי
היא הדרך למצוא את עצמנו
בנו ובאחר"
--------------------
תודה לך אשה }{
לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 6:28
ציפורים וקפה הפכו כמעט לשגרה
אנסה לשמר זאת לפחות לחופשת הפסח
ימים שאפשר לקום להקשיב בלי לרוץ
בחוץ שקט הבוקר בפנים מתנדנד לי
מה הקשר בין דרשה לאהבה?
שתיקה לעיתים יכולה להיות כה רועשת
ומילה אינה סתם עוד מילה
התפריט לא לגמרי ברור
אולי כן ואולי לא, מה שבטוח אולי
בוקר טוב סופ"ש נפלא לו יהי
לפני 18 שנים. 13 באפריל 2006 בשעה 18:17
תשוקה מטורפת
ריחות אלכוהול
דרינק ומבט
ידיים עוטפות
כריות עטופות
בקבוק מתרוקן
רוצה להרגיש
מבט של אז
ההבנה שזה נכון
נגיסה של שפתיים
דווקא... דווקא
נמריא ונתכרבל
דקות, ימים, שבועות, חודשים
השקט שנשאר
______________________
להרגע בבקשה
סתם כי בא לי
לפני 18 שנים. 13 באפריל 2006 בשעה 16:41
התחיל יום שקט
קפה של בוקר
ציפורים
תזוזה איטית לנקות
שקט ושלווה
עברו 11 שעות
חתיכת ניקיון
השלווה נשארה
הפכתי כל גרגר בבית
בין שיחת טלפון זאת לאחרת
כביסה אין אפילו גרב מלוכלכלת,
אפילו המצעים החדשים אחרי כביסה
כיריים מבריקות, שייש, כיורים, אסלה, מבריקים
אפשר לאכול מהרצפה
רק שמישהי תסביר לי סוף סוף
מהיכן כל כך הרבה אבק
ולמה חומרי ניקוי שורפים ידיים
ולמה אין שפחות ניקיון
:-))))))))))
אחותי הקטנה קפצה לביקור
שיחה קרובה והכל בזכות אירוע שהיה לפני מס' ימים
ובכלל נזכרתי באמצע שטיפה שהכל נורה סימלי בסופו של יום
בדיוק לפני שנה.. אבל בדיוק
החלטתי לפתוח דף חדש
החלטתי על פרידה אחרי 12 שנים
והעברתי עם אחותי זכרונות על הרגעים לפני
ביקור נעים שקיימתי אותו עם מגב ביד
והיום אחרי שנה עמוסה
מלאת חוויות, בניה, התגבשות
שנה של רכבת הרים
מרגיש לי אחרת
אפילו הנקיון היוצא דופן של הבית מתחבר
מעולם לא היה פה כה נקי
מעולם לא הייתי כה שלם
ריח הנקיון עושה לי טוב
החיוך מעלה בי שיר
אפילו הצליחה לגלגל אותי בשורה
והשקטטטטטטטטטט שלא יגמר לעולם
ונשאר לי להכין שבת
והשבת בכלל בא לי להכין סלט פירות וגזר מתוק
תפריט הזוי אה?
אבל כך בא לי.... נראה מה יצא מזה
_______________________________________________
נ.ב
מקווה שלא נתתי לאף אחת רעיון להשקיע בנקיון שישי שבת