לפני 5 שנים. 15 בינואר 2019 בשעה 16:09
.... גם במקלחת 
יומן ומחברת
אין פנטזיות..... קרה או יקרה!לפני 5 שנים. 9 בינואר 2019 בשעה 20:12
מכל הרגעים שלנו יחד, הרגע שבו התקשרת לבקש עזרה בהחלפת גלגל מפונצ'ר במרכז ת"א, היה הרגע שהרגשתי הכי הכי הגבר שלך.....
לפני 5 שנים. 9 בינואר 2019 בשעה 8:16
כשאני משתוקק לחוש, אני עושה בך כרצוני...
מעצב אותך בהתאם לצרכיי, לגחמותיי...
משעבד גופך,
כופה תנוחותיך,
מפלח פתחיך,
מבקר נשימותיך,
מאתגר חושיך,
ממלא חלליך....
אבל.... את היקר מכל, אני נאלץ להותיר בשליטתך - החופש להרגיש.
מרגישה עד כמה???
עד כמה הרגשתך יקרה לי?
לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 15:47
בהמשך לפוסט הקודם...
היד שכתבת עליה ילדה .... מוכנה להיות אגרוף מגן .... אגרוף תוקף.... אגרוף ברזל... לכל מה שמאיים עליך....
מוכנה להיות היד המנגנת עליך.... מטיילת עלייך... חוקרת .... חודרת....פולשת.... חופנת משגלת....מצליפה.... מכאיבה .... מורידה.... מכוונת...מפיקה ממך צלילים ונוזלים....
מוכנה להיות יד מנחמת ...מנחה מחבקת ...תומכת ....מחזקת מעודדת....עוטפת....מצמידה.....
אבל, תזכרי היטב אהובה שלי - היד היא רק האמצעי.....
פקודת ההפעלה באה מהלב!
לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 15:03
בימים כאלה.. שאתה רחוק ולא נגיש אלי...
אני נזכרת בכפות הידיים שלך..
בכמה עוצמה יש בהן
בהשפעה שלהן עלי.
מדמיינת את הכפות ידיים שלך בפה שלי.. בין אם הן שם כי אתה דוחף לי אותך בחוזקה לפה, או שהם סותמות לי כל נתיב אוויר.. ובין אם אתה מניח אותן על השפתיים שלי על מנת שאענג אותן, שעשה איתן אהבה, אתעלס איתן ואלקק בתשוקה רבה כל מילימטר בהן.
מדמיינת אותן בחורים שלי... בן אם אצבע אחת.. שתיים... או כל הכף הגדולה במלואה... מענגת ומכאיבה
הקוטביות שלהם מטריפה אותי- ברגע אחד הן יכולות להיות הכי ישירות וחד משמעיות מולי, מאיימות, שופטות ונותנות את גזר הדין, וברגע אחר הן היחידות שיודעות להרגיע, להנעים ולענג.. ללטף ולהביא אותי לאורגזמות מטורפות.
.
ולא משנה מה הן עושות, איך הן עושות ומתי - אני תמיד, תמיד מרגישה מוגנת בידן.
לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 7:45
"געגועים"-
בפיזיקה מכנים אותו "כח נורמלי" - כח שמפעיל משטח בתגובה לכח שמופעל עליו, שווה בגודלו והפוך בכיוונו.
ואצלי ילדה, בגעגוע אליך, תופס (לכל הפחות) חוק הכח הנורמלי.....
מתגעגע....לפחות כמוך
לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 17:16
בשיחה עם הבסטי הונילית הסטרייטית שלי, היא אומרת לי :
"כמה אני יכולה לחזר על הפתחים שלך ואת לא סופרת אותי??"
היא מבינה מה היא הציעה לי כרגע??
לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 13:57
אחת היכולות המדהימות והפחות מוכרות של Waze, היא היכולת להפוך אותך מאמא מושלמת לזונה צמרת בפחות משבע דקות.....
תודה Waze על התרומה להביא אותנו לכל חור.... או להפך....
לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 12:44
הזיקפה שלך בידיים טובות.
תרתי משמע.
לפני 5 שנים. 4 בינואר 2019 בשעה 7:13
"שליטה עושים באהבה, או לא עושים בכלל"....
לקח לי לא מעט שנים כדי להפנים שלא מדובר בתכסיס שיווקי המהווה קישוט בפרופיל "השולט האידיאלי", אלא שעבורי רק ככה זה באמת עובד.
במסגרת הטרנד שאימצתי בעשור הרביעי לחיי, לאחד בין אמונה ומעשה, כלומר, לחיות בהתאם לערכים שמאמין בהם מבלי "לעגל פינות", החלטתי לשלב את כל המאפיינים של הסלוגן הזה, למפגש אחד....
ואולי, אולי כל זה היווה רק סיפור כיסוי במטרה לתת לה לחוות חוסר וודאות... חוסר שליטה.... באמצעות מעברים חדים.... מפתיעים... בלתי צפויים... כאלה שישאירו אותה דרוכה, מתוחה ....רטובה.
"הלילה תגיעי לבושה לארוחת ערב יוקרתית" כתבתי לה בשעות הבוקר, יודע שהודעה כזו לא תעבור בלי שאלות, שלא הייתה לי כל כוונה לענות עליהן.
במטרה להגביר את תחושת אי הוודאות ויצר בסקרנות, שלחתי לקראת הצהרים הודעה משלימה - "חוטני, אדום וחזיה תואמת...."
היא מכירה היטב את הדרישה שלי לעמידה בזמנים, כך שידעתי היטב מתי היא צפויה להגיע.
כעשר דק' לפני המועד שקבעתי, נחה בחדר ארוחת הערב היוקרתית ביותר שיש למלון היוקרה הזה להציע, מלווה ביין אדום משובח וסט ונירות להשלמת האווירה.
עוד בבוקרו של היום דאגתי לחגור את חגורת העור החביבה עלי..... ולא, לא בשל יכולות הידוק המכנס...
בכיס המכנס הנחתי כיסוי עיניים ובמקום נסתר אך זמין זוג אזיקים...
בדיוק בשעה הנקובה היא צעדה פנימה- כל כך יפיפיה וחושנית, מותירה ניחוח משכר בעקבותיה.....אור הנירות המרצדים רק הבליט את חושניותה.....
"כמה יפה הילדה שלי" הרהרתי בעודי מושיט לה יד, ומלווה אותה לשולחן האוכל...
רגע לפני שהתישבה נשקתי לה את הנשיקה הרומנטית שנשקתי מימיי....
הארוחה המשובחת מתובלת ביין תואם , הייתה רוויה האהבה...כל האהבה שיש לי אליה מצאה ביטוי במהלכה.....
כשסיימנו את בקבוק היין השני, החל מתנגן ה"שיר שלנו"..... במבט בלבד, מבלי שנאמרה מילה, התנתקו שנינו מהכסאות, נצמדנו, וחבוקים פצחנו ברקדנו סלואו אינטימי וחושני .....
תוך כדי הריקוד הוצאתי מכיס המכנס את כיסוי העיניים ...והיא, כאילו צפתה לזה.... התמסרה בטבעיות, נותנת לרגע הקסום הזה לעטוף אותה..... לעטוף אותנו.
גם כשהסתיים השיר ובחדר השתרר שקט, המשכנו לעמוד חבוקים וצמודים, נעים באטיות בקצב הקסם....
תוך כדי ריקוד לצלילי השקט הקסום, בעודנו חבוקים, לאט לאט הצמדתי אותה לקיר... ידיי החלו לנוע על גופה בהדרגה - מרחפים, מלטפים, חופנים, פולשים, מנגנים .... חושפים יותר ויותר ....
בהדרגה, לאט לאט, הפכו התנועות לחדות יותר..... מכוונות יותר.....אסרטיביות יותר.
השמלה גלשה.... החזיה נפרמה חושפת חזה שופע מושלם....אצבעות הסיטו חוטיני דקיק ועשו את דרכן לתוכה...
עד מהרה נשימות הפכו לגניחות ....והיא החלה להניעה את גופה.... מעמיקה את חדירת האצבעות.....
זה היה האות לו חיכיתי.... הובלתי אותה לשולחן במרכז החדר בעודי גורף את האזיקים...
הרכנתי אותה על גבי השולחן ואזקתי את ידיה לכסא שבצידו השני .... מותיר את גופה העירום מתוח בצורת ר' לאורך השולחן....
בשקט שהשתרר, אי אפשר היה שלא לשמוע את רחש אבזם החגורה הנפתחת ..... הנשלפת..... המונפת... הצלפה! ועוד! ועוד!
ראיתי את המאמץ העצום שעשתה לספוג, להכיל, להתמסר..... בין לבין חזקתי אותה, שבחתי אותה, נגעתי בה....... אהבתי אותה....
הילדה ספגה.... עבורי.... עבורה.... עבורנו.....
באור הנירות המרצדים, הישבן שלה היה המחזה החושני ביותר שראיתי מעודי...
החלקתי את מכנסי, נצמד אליה מאחור. לפתתי את מותניה בכח...... באבחה חדה חדרתי לתוכה ... בעלתי...פלחתי.... שיגלתי...מלאתי....לוקח את מה ששייך לי! בבעלותי!
בתזמון מושלם גמרנו יחד. הצמדתי אותה אלי.... עוטף, מכיל, אוהב...
"פשוט אוהב אותך ילדה שלי. אוהב!
שליטה - אני עושה רק באהבה!!!