אבל בא לי להשתעשע
עוד בלוג
עוד בלוגאני קוראת פוסטים מזעזעים
על נשים בוכות על זין מהלך
שלא שווה יריקה
אז למה לא תיקחו דוגמא ממני
אני אף פעם לא בוכה
על שום זין
שום זין בעולם לא שווה שאני יבכה בשבילו
שאני בת 40 פלוס
וחושבים שאני בת 30 פלוס
מחמיא לי
שהבת שלי נפצעה פציעה רב מערכתית
שקעתי לתוך תהום
הזמן קפא במקום
ובעניים שלי זה נראה כמו יום אחד ארוך
שלא חולף שאין לו סוף
גרתי בתוך בית החולים
לא יצאתי מפתח בית החולים
היינו נכנסים יוצאים מחדרי ניתוח
כך התנהלה השגרה
העצב השתלט עליי
הדבר היחיד שגרם לי לתפקד
היה הטיפול בילדה
היתה לי מטרה אחת
שהיא תבריא ותחזור לעמוד על הרגלים
לא בכיתי לידה אבל בזמן שיצאתי מהחדר
הדמעות פרצו ללא מעצורים
הרגשתי לחץ בלב שחייב להשתחרר
היית בוכה עד שהרגשתי שהלחץ משתחרר
ויש לי כוח לחזור
וכך חלפו להם הימים
יום אחד יצאתי החוצה לחצר בית החולים
היית מופתעת שהקיץ חלף
ופתאום יורד גשם
ואני עדיין לובשת שמלת קיץ ונועלת סנדליים
הזמן חלף בלי שהרגשתי
החיים בחוץ התנהלו כשורה
רק הזמן שלי נעצר
אני זוכרת שהציעו לי לחזור הביתה לסופי שבוע
ואני לא הסכמתי לא היית מוכנה לעזוב אותה
וגם בתוך תוכי הסתתר פחד
פחדתי מחוסר תפקוד
פחדתי שהבכי התפרץ ואני לא ישלוט בעצמי
פחדתי שאני לא יצליח לטפל בבן שלי
כשיצאתי בפעם הראשונה מבית החולים
לא חזרתי הביתה
היית אצל המשפחה שלי
גם שם הרגשתי גרוע
היית בוכה המון
נשמעתי כמו חיה פצועה מיללת
לא יוכלתי לסבול שאחותי ואמא שלי אמרו לי להפסיק לבכות
הבכי היה מין סוג של התמודדות
והן לא הצליחו להבין את זה
שבוע אחרי זה
חזרתי הביתה
בעלי החליף אותי בבית חולים
פחדתי מהרגע הזה
אבל היית חייבת להתמודד איתו לחזור לתפקד
שהרגשתי ממש רע אמרתי לבן שלי
שאני נכנסת למיטה לנוח
היית נכנסת למיטה מכסה את הראש
ובוכה עד שהיית נרגעת
באחד הימים שבכתי על ספסלי בית החולים
במקום מרוחק שאף אחד לא ישמע
שמעה אותי אשה היא ניגשה אליי
שאלה מה קרה למה אני בוכה
ספרתי לה שהבת שלי נפצעה מאוד קשה
היא חיבקה אותי
ואמרה לי שגם הבת שלה נפצעה לפני כמה שנים
היא חיזקה אותי ואמרה לי משפט שאני
עד היום זוכרת ומוכירה לה תודה תראי שבסוף תחזרי לחייך ולצחוק
"גם אני חשבתי כמוך שאני אף פעם לא יחזור לחייך שהעצב הוא נצחי"
ואכן היא צדקה
חלפו להם שנתיים היום אני מרגישה מאושרת שמחה
אני צוחקת מחייכת
אני משלימה אם העבר
אני כבר לא כועסת על מה שקרה
החלטתי ללכת ללמוד להתפתח להתקדם
ולהמשיך הלאה
גם ממקומות חשוכים אפשר ללמוד להתחזק
גם ממקומות חשוכים אפשר לצאת
ערב שישי
אני בגינה הקטנה
רוח קלילה מלטפת את פניי
אני לוגמת קפה
תחושה של שלווה
משתלטת עליי
העניים נעצמות
כמה דקות של שקט
ואני מרגישה את האור
לא צריכה הרבה כדי להיות מאושרת
הלב נקי מתחושת שליליות
כמו כעס טינה
אני סולחת ומוחלת
לאותם אנשים שפגעו בי
אני סולחת ומוחלת גם לעצמי
אני משלימה אם העבר
אני מכניסה אור ואהבה לחיי
אני מלמדת את עצמי לשחרר
להרגע
משהוא בי משתנה לטובה
אני מרגישה אך האושר מגיע אליי
סוף סוף מצאתי אותו
אפילו אם הוא מגיע לכמה דקות
לימדתי את עצמי לראות אותו
לפעמים מה זה משעמם כאן
שאני לא מוצאת שום עניין
ולא בא לי להכנס
ולפעמים אני נהנת להשתעשע כאן
ומרגישה מין התמכרות
אני קוראת את הפוסטים הקודמים שלי מחייכת לעצמי
זוכרת את כול אותם רגשות
שעלו בי שכתבתי כול פוסט
כבר שכחתי שכתבתי שאני נשלטת
רגילה להתחנן
כי זה כבר השתנה אני כבר לא מרגישה צורך להתחנן לאף אחד
מעניין אם שוב זה התעורר
הוא שבאמת עברתי מהפך
מאז שאבי ז"ל עזב את העולם
משהוא בראייה שלי לגבי החיים עצמם ישתנה
זה חידד אצלי דבר שכול בני האדם מנסים להכחיש
החיים האלה שכאן הם לא נצחיים
כמו שכתוב " מאפר הגעת ואל אפר תשוב"
כול מה שאני רוצה עכשיו זה לחיות חיים טובים מאושרים
להנות לנצל את הזמן
אני לא רוצה לגמור כמו אבא שלי
אני לא רוצה להיות נשמה מיוסרת בעולם הזה
אני רוצה לשתות את החיים
זה עשה לי סוויץ במוח
לכן נרשמתי ללימודים
להעשיר את הידע שלי
נרשמתי לחוגים
אני רוצה לטוס לחול
לראות עולם
כול מה שאני רוצה זה להפיק את הטוב מהעולם הזה
כול מה שאני רוצה זה לשמוח מהחיים עצמם לנצל אותם כמה שאפשר
הזמן שלנו כאן הוא מוגבל
את זה תמיד צריך לזכור