מירוץ החיים

למה קוראים לזה עובר ושב.

אצלי הוא רק עובר ולעולם לא שב 🤦‍♀️

מיומנה של חל"תניקית 2020.

שלי והחליט לפנות, אל.

לא עונה להודעות וידי קלה על כפתור החסימה.

הדבר הכי טוב בתקופת הקורונה (לדעתי) הוא שיש מלא סופרים פתוחים. יש לי סופר קבוע. אני בעלת הבית שם. טוב אולי אני קצת מגזימה. הם מרשים לי בעמדת שקילה לשקול את הזיתים לבד. מאז אני הולכת בסופר בגאווה. פעם אחת אפילו כיוונתי ספקי סחורה בביטחון ואח"כ תימרנתי בין המעברים כדי שלא ניפגש שוב. אני אישה עסוקה אין לי זמן אליהם. 

אניווי אני מגיעה לעמדת שקילה אחרי שארזתי משהו כמו 3 זיתים (זו לא הכמות, זה עניין העצמאות בשקילה) ולוחצת על כל המקשים האפשריים עד שיוצא פתק עם המילה זית. אני מצלמת את עצמי ומעלה לאינסטגרם. חשוב לתעד את הרגע. לא רוצה להישמע קטנונית, אבל הייתי מעדיפה פתק עם המילה זין. סתם כי זה משעשע אותי. אני אוהבת קורבנות שקילה (נשמע כמו מפגש אצל חלי ממן אחרי תקופת הקורונה), כאלה שמגיעים אליי שאשקול להם את המוצר בעמדה. אני מושיטה את היד בחיוך, מניחה את המוצר על המכונה, מסתובבת והולכת. המבט שלהם פרייסלס. אל תנסו את זה ברמי לוי או באושר עד, זה עובד רק ביוחננוף. ברמי לוי אתם עלולים לחטוף מכות ובאושר עד הם עלולים לסקול אתכם באבנים. זה לא קרה לי, חברה סיפרה. 

בכל מקרה יש להם מזל שאני לא עובדת בסופר. הייתי מתקלחת בזיתים ומתגלשת להם בין המעברים עם רפסודה של שישיות מים. 

אם כבר לעבוד בסופר, אז רק בפארם. גישה חופשית לתרופות בבית מרקחת. הייתי מנפחת להם כפפות ועושה סוכת קורונה. צ'ייסרים של אלכוג'ל עליי. אנשים היו מתעוררים אחרי האפטר פרטי עם מדחום בתחת, מבלי שהם זוכרים איך הוא הגיע לשם. אני בעד להשתמש בכל החורים. זה נקרא יעילות. 

הייתי מוכנה גם למרוח על עצמי טון קרם גוף, צבע לשיער ולהתקשט בתכשירי דורקס. יש לי קראש על הקופירייטרית שלהם.

קורונה או לא, סופר פארם זה כיף.