שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

ספארי

האמת שלי. לא חייבים לאהוב. עדיין האמת שלי.
לפני יום. חמישי, 14 בפברואר 2019, בשעה 22:45

תודה לאקס המניאק שלי על כלום. 

 

תודה לידיד המוזר שרצה שאשן אצלו 6 פעמים ואביא מברשת שיניים שתהיה אצלו ואולי קצת בגדים... כי זה לא מספיק מוזר שאנחנו ישנים ביחד ולא עושים כלום.

 

תודה לבחור מהבוקר שלא עשיתי סקס ארבעה חודשים ועד שהיה בא לי על מישהו, נפל לו הזין פעמיים הבוקר... 

 

תודה לבחור מאחה"צ על מפגש מלווה באספרסו, סיגריות, נשיקה וכלום. 

 

אין וולנטיינס דיי יותר טוב מזה.

 

בחיי אני ממש קרובה להפוך לאישה משוגעת. 

לפני יומיים. רביעי, 13 בפברואר 2019, בשעה 09:40

אתמול בלילה קראתי פוסט שגרם לי להיזכר בך.

לא רציתי להיזכר בך.

אני עדיין כועסת ומרגישה שהפרידה בינינו קרתה בגללך-אתה זה שהובלת אותי לנקודת האל חזור.

אהבתי אותך בכל ליבי.

אני מקווה בתוכי שאתה יודע שלא רציתי לעשות את זה אבל לא הייתה לי ברירה.

זוכרת את היום שעבדת על המחשב וישבתי לידך בסלון ושיחקתי בפלאפון ופתאום ראיתי בפייסבוק מבצע מטורף - כרטיסי טיסה לניו יורק במחירים מצחיקים.

הייתה לשנינו חולשה לניו יורק.

כבר באותו שבוע היינו על מטוס לניו יורק.

בתור נוסע GOLD עקפנו את כולם בתור בנתב"ג והגענו ישר לדלפק מחלקת עסקים (מודה ומתוודה שהיה לי חשק שכשכעברנו את כולם להרים יד ולעשות אצבע משולשת ולצעוק להם שאני אלוהים ובגלל זה אני הראשונה בתור והם סתם עלובים ונחותים...מזל שלא עשיתי את זה, היו עוצרים אותנו בטוח).

אתה כזה אלוף בלחפש מלונות, צבירת נקודות וכרטיסי כניסה ללאונג'. מקנאה בך.

מודה שעד היום נראה לי שהיית מצליח בתור סוכן נסיעות יותר מאשר בהיי טק.

מצחיק שכשהיינו ביחד הרגשתי צורך תמידי לגונן עליך, הוצאת ממני לביאה משוגעת.

עכשיו אני מרגישה גורה אבודה.

אהבתי אותך כל כך שכשהיית ישן הייתי מסתכלת עליך, מחייכת ומחכה שתקום כי אני מתגעגעת.

הייתי מחכה לחזור הביתה מהעבודה (שנמשכה 10 שעות מלאות ועם נסיעות 12) כדי להיות אתך.

עדיין למרות שאין סיכוי שתראה את מה שאני כותבת, חשוב לי לכתוב את זה:

אתה הגבר שהכי אהבתי בחיים שלי והכי אכזב אותי.

אם היית מבקש ממני את הירח, ברור שלא הייתי יכולה להביא לך אותו, אבל נשבעת לך שהייתי מוכנה לטוס  4 ימים שלמים כדי להביא לך צנצנת עם שאריות ממנו.

שברת לי את הלב שול.

לפני 3 ימים. שלישי, 12 בפברואר 2019, בשעה 20:33

פחות יחס מצדך יגרור יותר יחס מבן המין השני.

ואם אתה כלום גם אם יתייחסו אליך עדיין תרגיש כלום. 

לפני 3 ימים. שלישי, 12 בפברואר 2019, בשעה 12:49

מגיעים אליו אנשים מכל קצוות הארץ.

הוא גובה כמה מאות שקלים לטיפול.

הוא בחר במקצוע הזה כי ההתנהגות האנושית מעניינת אותו. בני אדם בכלל מרתקים אותו.

הוא לא יספר לכם אבל בימי החופש שלו הוא לא טס לחו"ל, הוא לא מטייל ברחבי הארץ, ולא אוכל במסעדות יוקרה, הוא חוקר.

המחקר שלו מתבצע ברחוב. הוא יושב ימים שלמים ומסתכל על ההתנהגות האנושית-תצפית רגילה.

אנשים הולכים, חוזרים, רצים, נופלים, קמים, מדברים, עוצרים, בוכים, מחייכים וכך הטבע האנושי נוהג.....

למזלו כשהם ברחוב ולא בקליניקה שלו, הוא לא צריך להקשיב להם.

למרות שאם תשאלו אותו הוא די אוהב את העבודה שלו.

מדובר בהכנסה לא רעה ואפילו יש ימים שהוא מרגיש שהוא עוזר לאנשים בהתמודדות.

את זה הוא לא ישתף אבל הוא מעדיף לשבת בוועדות בבתי חולים לבריאות הנפש- שם הוא לא לבד כפי שהוא לבד מול המטופל בקליניקה, יש קולגות שמבינים לליבו וגם הם עורכים בדיקות, אז הדרישות ממנו נמוכות יותר.

עבודה עם בני אדם, בייחוד כשנדרשת ממך תשומת לב מלאה ואנשים שופכים בפניך את ליבם, לא פשוטה.

אתה נדרש להנהן ולהראות התעניינות אם לא מלאה לפחות חלקית- כזו שלא ישימו לב שהמחשבות שלך (לפעמים) נודדות הרחק מהטיפול.

בשעה הראשונה מגיעה אישה הסובלת מהפרעת אכילה: אנורקסיה. היא רזה בצורה חולנית ולא משנה כמה ינסו לשכנע אותה שהיא רזה היא תסתכל במראה ותראה לעצמה שמנה.

בד"כ במקרה החמור פחות ינתן צו לאשפוז כפוי והזנה במקרה החמור יותר הלב שלה יפסיק לפעום והיא תמות.

בשעה השנייה מגיע נגר שנכרתה לו היד והוא לא הצליח להתאושש מהתאונה.

תחילה קיבל מרשם לציפרלקס אבל מאוחר יותר כשהתלונן על בעיות שינה קיבל מרשם לאלטרולט.

וכן הלאה ..נמשך לו היום ...יש לו בקליניקה את כל גרסאות ספרי ה-DSM שיצאו...

הוא אפילו השכיל וקרא את כולם...

אבל באף אחד מהספרים הוא לא הצליח למצוא מזור לרעב שלו.

הרחק אי שם בקליניקה יושב לו פסיכיאטר רעב.

לפני 4 ימים. שני, 11 בפברואר 2019, בשעה 21:36

היה בא לי ערב רגוע לעצמי.

היו הרבה תוכניות להיום אבל לא בא לי על אנשים.

הברזתי לכולם.

לא נורא, האמת גם לא כזה אכפת לי. 

בזמן האחרון אני מחבקת את הבדידות. אני בסדר איתה.

יותר קל איתה מאשר עם גבר חדש.

צריך אנרגיות לנהל קשר (מכל סוג) והסוללה שלי כרגע על אחוז אחד. 

הסוללה חלשה לאחר תקופה של דייטים כושלים.

מזכיר לי מישהו שלפני כמה ימים יצאתי איתו וכל הערב ניסה להרשים אותי.

בהיתי בו ודמיינתי טווס בעל נוצות מרוטות רוקד סביבי במעגלים במעין ריקוד חיזור מוזר.

הוא דיבר ודיבר עד שאיבדתי סבלנות ושתיתי את כוס היין שהזמנתי כמו צ'ייסר (מזל שלא היה אוכל על השולחן).

בשנייה שהוא הלך לשירותים, הזמנתי חשבון ושילמתי מהר שלא יהיה מצב לעוד דיבורים מיותרים.

האמת... גם טקסי חיזור פחות עושים לי את זה כרגע. 

היינו אמורים להיפגש היום שוב, אבל שלחתי לו הודעה שזה לא הוא, זו אני. 

מעדיפה לאונן בשקט במיטה. 

לפני 4 ימים. שני, 11 בפברואר 2019, בשעה 20:56

כתבתי מחקתי. 

שוב כתבתי ושוב מחקתי.

ויצא לי כלום. 

לפני 4 ימים. שני, 11 בפברואר 2019, בשעה 16:16

לא תזכה לדעת מי אני.

לא תזכה לעשות איתי סקס.

לא תזכה שיהיה בינינו משהו.

עכשיו צא וחפש במה אתה כן יכול לזכות.

תתחיל בלגרד חיש גד- שם אולי תוכל לזכות. 

לפני 5 ימים. ראשון, 10 בפברואר 2019, בשעה 23:26

היום הבוס שלי קרא לי לשיחה ואמר לי שהוא מרוצה ממני. 

אחרי שעתיים (משיחת הטפיחה על השכם) הוא קרא לי שוב ואמר לי שזה לא בסדר שלא כתבתי או התייחסתי למשהו חשוב... הוא דיבר והסתכלתי עליו במבט ריק.  היה נשמע לי גיבוב שטויות בטון סמכותי ומבט רציני (הוא היה רציני מדי בשבילי) כשהוא סיים הנהנתי ואמרתי: 

"מצטערת, זה לא יקרה שוב"

(לא באמת התכוונתי לזה. ברור לי שזה יקרה שוב. אני בן אדם. זה יקרה שוב, אבל לפחות לא בכוונה).

הוא כזה חנון חמוד לפעמים אני מדמיינת  את עצמי מגיעה לעבודה לפגישה איתו עם מעיל פרווה גדול ומתחתיו כלום....איך שהוא מתחיל לדבר, אני מתיישבת על השולחן, מפשקת רגליים ויושבת לו פעורה על השולחן עם הכוס שלי מול הפנים שלו ובעודו המום שואלת אותו: 

"מי הבוס עכשיו?"

חייבת לנסות את זה מתישהו.

אולי כדאי שאתחיל לחפש קודם עבודה חדשה.