מחשבות

מבילוי עם הקורונה , משחקים במטבח , מכינים מטעמים בעיקר משחקים עם חריף ובשר.

באותה נשימה ילדה שלי , השיניים שלי מחכות לנגוס בבשר החי 

האם זו תקופת האביב שעושה את כולם חרמנים?

אולי סגר הקורונה בין ארבע קירות.

באותה נשימה ילדה שלי מת לזיין לך את הצורה עכשיו, והתשובה לחרמנות שלי היא את. 

אלוהי הדברים הקטנים.

יום ראשון בבוקר בלי רגלים תפוסות אחרי ארוכה של שבת.

יום ראשון בוקר בלי פקקים בדרך למשרד.

בלי ישיבות צוות ותדריכים 

בלי לקוחות ועובדים שמוציאים את הקיטור של הסופ״ש

בלי שיחה ארוכה עם הגורה שלי .

בחיאת אלוהי הדברים , פייר התגעגעתי לכל זה במיוחד לגורה שלי.

יאללה הבנו את הקטע , שחרר אותי מהשטויות האלה.

תפוס תפוס תפוס, תסובב לה את הראש
תנסה אותה לכבוש, קח אותה לזרועותיך ותראה לה מי הבוס.
תפוס אותה חזק, כמו שהיא אוהבת, ככה היא נגנבת,
ותיראה שהיא נותנת את הנשמה

אין דבר יותר מחרמן מאשר לראות אותך במטבח מבשלת ילדה שלי , מזיזה את התחת לצלילי המוסיקה , בהחלט שווה לפרק לך את הצורה לפרוק אותי בתוכך ואז שתמשיכי לבשל.

ואז יבוא איזה כוכב ויגיד שיש ירידה בתאונות הדרכים , נו בטח יש ירידה הכבישים רייקים.

ובאותה נשימה ילדה שלי אני רוצה שתרדי לי תוך כדי נהיגה בשביל שאהיה רגוע יותר  

השולחן ערוך , הארוחה מוכנה.

ילדה שלי כל כך רוצה כבר להכין לך את המנה שאת אוהבת ואחר כך את תחזירי לי את המגע והגוף שאני אוהב.

הנרות דולקים , האוכל חם , מחכה לטפטף את הנרות עליך ולהתישב סביב השולחן , לאכול ארוחת ערב קלילה שבסופה הארוחה העיקרית תהיה הגוף שלך.

אהה ילדה שלי , והכי חשוב לקינוח את תבלעי הכול עד הטיפה האחרונה .

מבטיח לך שעד למחרת בבוקר לא תהיי רעבה .

ממש קנאת הפין הקורונה הזו . בעבר רצתי מרתונים ולאף אחד לא היה איכפת, עכשיו בא הנגיף הקנאי הזה ומגביל אותי ברדיוס של 100 מטר.

בעל הבית השתגעגע או שלמישהו ממש משעמם.

זהו חזרנו לעידן הסרגל, בעצם אף פעם לא עזבנו את העידן הזה.

יאללה מסיבת פרידה מהשבילים.

גורה שלי , לא יודע מה בא לי יותר 

לגרום לך לילל ולשמוע אותך או לגרום לך לילל ולהשתיק אותך.

דילמה

כל כך מתגעגע לשגרה ילדה שלי.

לשקט ולשיחות שלנו.

לזמן שאני יכול להסניף ממך בלי הפסקה.

וואלה לפעמים שגרה מסתבר זה דבר טוב , נדיר אבל זה טוב.

יאללה שתחזור  השגרה