צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות

לפני 5 שנים. 7 באפריל 2019 בשעה 17:55

התוכנית היתה ברורה מאוד

התוכנית היתה ידועה לשנינו , פוגש בך ומסמן כל חלקיק בגופך.

פגשתי בך לאחר תקופה ארוכה שלא נפגשנו , התמסרת אלי כמו שרק את יודעת.

ואט אט הרגשתי אותך ילדה קטנה שלי , הרגשתי כמה חסרתי לך , כמה גופך היה צריך אותי.

תפסתי את פרצופך לנשק אותך הייתי צריך לטעום ולהסניף אותך , היה מחסור אדיר בטעם שלך.

ירדת על ברכיך הנחת את ראשך על ברכי ליטפתי פשוט התמכרתי למגע שיערך בין אצבעותי , עצמתי את עיני לצלם את הרגע הזה.

קמתי לשתות את עדיין על הברכים מחכה שאחזור קרוב וצמוד אליך רצית להרגיש.

הנחת ראש על המכנס שלי , הרגשת את הזין שלי צמוד ללחי שלך מבעד למכנס הרגשת כמה הוא קשה.

הרוכסן נפתח , הזין זקור ואת מטפלת בו , מטפלת כמו שרק הילדה הקטנה שלי יודעת לטפל.

נשכבתי על המיטה את מעלי זזה , ילדה שלי את זזה ואני מסתכל לך בעיניים נהנת מנציחה את הרגע.

הידיים שלי אוחזות את השדיים שלך שלך ואת זזה וגומרת.

נהנה להסתכל עליך ילדה שלי ואז נזכר, המפגש בכלל היה צריך לכלול סימון כל חלקיק גופך

 

 

לפני 5 שנים. 3 באפריל 2019 בשעה 5:17

נזכר בך ובריח שלך

נזכר בקולות שאת משמיעה שאני נוגע בך

הריח והטעם שלך שכל כך חסר לי עכשיו ברגע זה

נזכר בצליל של הספנקר על הישבן שלך

נזכר ורוצה שוב רוצה את זה 

נזכר וצריך להקשיב שוב לצלילים האלה

לפני 5 שנים. 1 באפריל 2019 בשעה 5:07

יש בי רצון עז עכשיו

רצון לתפוס אותך חזק , למעוך לך את הצורה.

רצון לתפוס אותך חזק ולחנוק אותך.

רצון לסמן כל חלק בגופך,לשמוע אותך נאנחת.

רצון להרגיע אותנו.