שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פי פי

לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 12:48

מכיוון שמלבד טעימות קטנות של בדסם, לא ממש חוויתי קשר כזה עמוק של שליטה, מנסה להבין כמה סגנונות שליטה בכלל קיימים בעולם הזה ואם יש מוטציות כאלה של כל מיני שולטים- למשל "שולט סדיסטי" כזה שנהנה מסדיסטיות נטו, סדיזם נקי נטול רגש, כמו לסטור , לירוק, לפרק  לגורמים, להזנות  , להכות לחנוק, לסמן את הפנים בפנסים כחולים, להשתין על הנשלטת, להשאיר אותה מפורקת בפינת החדר ולצאת לעבודה.

כי אם יש כזה סוג סדיסטי, אני לגמרי מעדיפה את הסוג האחר, "השולט החושני" שילטף אותי תוך כדי ואם כבר יחנוק אז רק בנשיקות עמוקות עד שאתקשה לנשום. שיצליף אבל גם ילטף וכשאתפרק לחתיכות, יעטוף אותי ברכות וילקק לי את הדמעות.

 

לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 12:30

שאלה באווירת החג - מנסה להבין כמה עבדות אמיתית יש בקשר של שליטה מכל צידי השוט, החוטפים והמחטיפים.

סגנון שליטה  של  24/7 , שכולל בתוכו בקשת אישורים וקבלת הרשאות במהלך היממה כולה, לא משעבד גם אתכם השולטים באופן טוטלי לנשלטות שלכם?

 

לפני 5 שנים. 14 באפריל 2019 בשעה 6:16

אני מאוד בעד הרחבות

הרחבת ההשכלה והדעת

הרחבת אופקים

הרחבת גבולות

הרחבות באוזן

הרחבה קהילתית

הרחבה אנדוסקופית

הרחבת הכיסוי הביטוחי

הרחבה אנאלית

הרחבה של החור הגדול 

ומכל ההרחבות שבעולם, הכי הכי מתחשק לי להרחיב את החור הקטן 

היום אני גאה לחגוג לחור הקטן של הפיפי -

יום הולדת שתי אצבעות.

ייייייהההיייי

לפני 5 שנים. 13 באפריל 2019 בשעה 16:50

זכרי כלבונת, הבחירה שאת מסרבת לבחור, היא זו שהיקום יבחר עבורך.

בסופו של דבר כלבונת ,לא ניתן לחמוק מהגורל.

 

 

לפני 5 שנים. 11 באפריל 2019 בשעה 15:46

אני חומר אנושי פגום נטול מוסר , הערכים שלי נזלו ממני מזמן ושוב בא לי להשתין על העולם

ריבונו של עולם , תראה לי מה אני צריכה ללמוד מנזילת המצפון המתמדת

מרגישה שהגיע הרגע להוריד דמעות של תיקון חצות.

לפני 5 שנים. 10 באפריל 2019 בשעה 16:53

אני אוהבת טקסים מכל הסוגים, אוהבת את הסדר והמשמעת, קבלת הפנים, השירים, הנאומים, ההצדעות , החליפות, מחיאות הכפיים.

אוהבת כשמנחה הטקס מכריז- "הקהל מתבקש לקום לשירת התקווה."

אז החלטתי שגם לי בא טקס, 

טקס הטבלה בשתן.

אשתין לקערה ואטביל את השיער והפנים ואז אשתין על הרצפה ואתפלש .

 

לפני 5 שנים. 10 באפריל 2019 בשעה 10:46

תכאיב לי עד בכי בבקשה ואז תאחוז לי בגרון ותגמור לי על הדמעות.

לפני 5 שנים. 9 באפריל 2019 בשעה 14:47

החור של הפיפי שלי מעדיף גזרים, חור צמחוני 

בסוף אלמד אותו לקבל גם זרגים, אבל בינתיים הוא קטן מידי לזה.

 

 

לפני 5 שנים. 8 באפריל 2019 בשעה 19:24

אולי זה ישמע קצת ביזארי אבל אני נוהגת לעצור את האוויר לפני הגמירה.

לא לנשום איזה דקה או שתיים או יותר 

ממש לצלול פנימה לתוך הגוף.

להתמקד.

לתעל את כל האנרגיות לחור הקטן של הפיפי .

יש בזה משהו מאוד מעצים, מאוד נכון.

אני מרגישה איך הדם אוזל מהראש וזורם למטה,  לחורים.

לאט לאט או מהר מהר, החור הקטן והחור הגדול מתנפחים,  מתמלאים בנוזלים וכשמתחילות הפעימות הקטנות ...

אני בבת אחת  פורקת גמירה בשרשרת גניחות חזקות.

אוחחח עכשיו טוב.

 

לפני 5 שנים. 7 באפריל 2019 בשעה 17:42

אני אוהבת לשחק עם החור הקטן של הפיפי, להכניס לתוכו אצבע ולהרגיש איך הוא מתהדק עליה, נמתח ממש.

החור הקטן הזה מרגש אותי כל כך, אני חושבת שגיליתי נקודת ג'י חדשה בפיפי שלי.