|
|
|
הנה הגיעה השעה
שאוכל להכאיב לעצמי
מצבט על הדגדגן-יש
מחכה לטפל בציצוש.
רק שהבית יהיה שקט יותר
ואני אצרח בדממה כאב
יאמייייי
בא לי לילה לבן
של מגע ועוד מגע
שיט, איך אפשר
להיות כל כך מכורה
לגוף שלי?
ופתאום קלטתי ש…
התחת שלי והציצי שלי
נראים אותו הדבר 😂
נתחיל מזה שניפגשתי
עם חבר ילדות לקפה
צחקנו מהבטן
היה לי כיף.
חזרתי הביתה והרגשתי
צורך עז לגעת בעצמי
אז אוננתי כמו ילדה
שלראשונה מגלה את גופה
רק עם האצבעות הארוכות שלי
וגמרתי איזה חמש פעמים
הייתי ממשיכה אבל כבר
איבדתי תחושה ביד
יש משהו מרגש
לאונן בלי צעצועים
הדגדגן מתרגש
כל הגוף מרוגש
ואני אוהבת את זה.
מה שכן התגעגעתי לכאב
אז הערב אני הולכת
קצת ( הרבה) להתעלל
בדגדגן ובשדיי
עם מצבטים קשוחים.
מישהו יכול להסביר לי
למה אני מגיעה לבית ספר
שעה לפני שהקטן מסיים
ויושבת ברכב כמו מפגרת?
זה קורה כל יום ולא
מצליחה להבין את הפיגור שלי 😁
איףףף בא לי סקס קצת
והמגורש לא בארץ
מחדל. פשוט מחדל.
לא יודעת מה עובר עליי
אני בוכה ללא הפסקה
הדמעות עובדות שעות נוספות
אולי אני מודאגת מהשירים
שהמתבגרת השמיעה לי?
אולי אני מודאגת כי רוב הזמרים
כבר לא בין החיים?
היא הלכה לחדר
ובגדול רציתי לישון
איתה מחובקת
אבל איך אפשר לבקש
את זה מילדה בת 18?
מצד אחד שמחה שהיא שיתפה
מצד שני אני מלאת דאגה.
ואולי כי היא מזכירה לי את עצמי
אחת שבימי זכרון הייתה צמודה לרדיו
והקליטה כל שיר עצוב
אבל היא ילדה שמחה
היא תמיד מחייכת ותמיד
מלאת אהבה
שיט
היא תיסבכה אותי עכשיו
למרות שאני יודעת שהיא
ילדה מאושרת
השירים שהשמיעה לי
פאאאק קשים להשמעה
הדמעות זלגו כמו גשם בינואר
ואני עוד בוכה
והיא כבר התגברה
ובתכלס אין סיבה שלא
היו לה ויש לה חיים מופלאים
עם אבא מעפן אבל קסום ואהוב
ואמא שאוהבת אותה יותר מהחיים.
שיט
לילה לבן???
לא ולא
אני אתגבר
אני אקבל את זה
שעשיתי עבודה טובה
למרות שאני בעצמי
תמיד חושבת אחרת
סעממאק
סיימתי סשן מוזיקה
עם המתבגרת
הלכנו על שירים עצובים
פאאאק כמה שבכיתי
ויש לומר שדאגתי
שהיא מכירה שירים
כל כך כואבים.
שאלתי אם היא בדכאון
והיא צחקה עליי
״אפשר להיות בדכאון בסתר
עם אמא שכמוך״?
איףףף
בא לי חיבוק חזק
זה הכל
חיבוק חזק
איך אפשר שלא למות מזה
המתבגרת באה לסלון
שמה את השיר הזה
והקדישה לי אותו
שיט
אני עם דמעות
תקשיבו לשיר!!!
היה לי כיף היום
הקטן היה מאושר
ניפגשנו כמו אמהות
עם הילדים
אני יזמתי
והקטן פרח לו
הרגשתי שזה עושה לו טוב.
לא תמיד קל לו
האחים שלו גדולים
ובגדול הוא לבד איתי
אז חשוב שיהיה עם
חברים כמה שיותר.
אני לא בן אדם חברותי
כי בגדול לא מחבבת
בני אדם ומעולם לא
היו לי חברות
כי הייתי סוג של טומבוי
אבל היה כיף היום
השיחה זרמה
הילדים היו בהיי
התגברתי על החרדה
החברתית שלי.
כשחזרנו והקטן נרדם
ישבתי עם המתבגרת
והיא אמרה שגאה בי
ושהקטן חזר מאושר
והיא מאושרת בשבילו
אוחחח הרגישות שלה
ממיסה אותי כי לרוב
היא קשוחה בהפגנת רגשות
בדיוק כמו האבא שלה.
ואני עכשיו עם כוסית ויסקי
ומכילה את היום שעבר עליי
פאאאק אני מתחילה לחשוב
שאני אמא טובה ☺️
יום מלא רגש
ואני מוצפת
הלב שלי נפל
הקטן סיפר לי
שיש לו ילד בכיתה
שמבקש ממנו אוכל
בארוחת עשר.
חשבתי שזה סתם
קטע של ילדים
אבל הבנתי שזה יותר מזה
אז שמה לילד עוד קופסא
בשביל החבר.
נורא קשה לי לקבל את זה
שיש ילדים שאין להם מה לאכול
איפה הרווחה? איפה המדינה?
עכשיו הקטן סיפר שהמנהלת
צורחת על הילד ההוא כי
הוא מגיע בלי חולצת בית ספר
אולי אין לו?
אז הלכנו לחנות
הדפסנו לו סמלים על חולצות
וביקשתי מהמורה להעביר לאמא.
אני לא צדיקה אלא פשוט
לא רוצה שאף ילד יעבור
את מה שאני עברתי בילדותי.
משום מה בזמן האחרון
אני כל הזמן נזרקת לעבר שלי
אולי זה בשביל שאני אתן יותר לאחר?
חשבתי להתקשר לאמא
להציע יותר עזרה
כי אני באמת יכולה
אבל אני לא רוצה לתת לה
להרגיש רע.
מה דעתכם?
לפנות אליה או לא?
והקטן
אין לי מילים
כמה טוב לב יש בו לאחר
הוא רואה ומכיל הכל
וזה מדהים לי ❤️
בא לי שמישהו יפתיע אותי
שירגש אותי בין אלפי
ההודעות שמקבלת
שיצוץ האחד שלי
שארצה עוד קצת ממנו
שליבי יפעם בעוצמה
