אשכרה נוצר פצע שפשוף קטן ממש על קצה הפיטמה עצמה, מצחיק. מחשבות מחשבות...
מנסה לכתוב את עצמי. לשחזר/לשחרר?
אין תיאור, פשוט זה.הבוקר יצאתי לריצה, 0630 ואני כבר בטיילת.
אחרי כמה ק"מ מרגיש גירוי הפטמות ואני מנסה לחשוב למה ואם יש לזה סיבה...
מסתבר שיש לי כמה גופיות שכשאני רץ איתן ומזיע מספיק הן נרטבות ויוצרות חיכוך קטלני לפטמות.
מפה לשם מרגיש כמו איזה סשן עינוי פטמות וזה דווקא די מדליק (הכי קרוב שהיה למשהו אמיתי) חזרתי הביתה כאוב ואפילו יש ממש שפשוף על העור וזה כואב. ואני? אני המשכתי לרוץ עם גופיה ורק כשסיימתי את ה 10 ק"מ שלי הורדתי את הגופיה. האמת שזה די כיף גורם לי לתהות מה אני מפספס כשאני לא חווה את הדבר האמיתי.
פוסט שהתאדה
לכתוב כאן רעיון שעלה לי או פנטזיה.
היכרות ראשונית ובסיסית בשיחה כאן ושיחה קולית לבדוק חיבור וכימיה לכמה שיחות שצריך.
ואז פשוט לתאם מפגש שבו אני מגיע עם מסיכה/כובע שמכסה את הפנים.
את מובילה אותי למקום הזה שהכנת לך מראש עם כל מה שאת צריכה.
העיניים שלי מכוסות או לא זו כברלאהחלטה שלי בדיוק כמו כל השאר. אני הופף להיות שלך, בדיוק כמו משחק של גדולים.התקשורת צריכה להיות טובה ומילת ביטחון לכל מקרה.
בלי להקציב זמנים ובלי הרבה תכנונים. ברגע שנגמר אני פשוט מתאדה
צריך לחדד ולפתח את זה עוד קצת אבל רעיון מעניין בגדול
יש לי כמה כאלו, אפשר לקרוא להם גם עקרונות.
אחד מהם שאני דוגל בו כבר המון שנים הוא לא לבוא במגע עם נשים נשואות.
והיא, נשואה ממש וכבר דיברנו בעבר וההתאמה מדהימה, בול אותם תחביבים סוטים. ניסיתי לשכנע את עצמי שזה בסדר, כי הרי אני בסך הכל נותן לה לשחק בי פיזית וקצת להכאיב וכאלה אבל מצד שני אני יודע שעדיף לי לא לעבור את הקו הזה שלי.
דיברנו והסברתי שזו בעיה בעבורי אבל כשהיא כותבת בבלוג ועוד מעלה תמונות אני יכול להתחרפן ושוב בא לי להגיד לה "בואי היום" אני רק אהיה כאן בישבלך. תצבטי, תכאיבי, תשחקי, תקשרי, תחדרי אלי ותהני. אני פשוט אשכב שם. כמה שאני נלחם בעצמי להישאר מוסרי.
המחשבה קשה ומטרידה שאולי לא קיימת לה אחת שהיא כמוני ורווקה, זו לא פעם ראשונה.
כרגיל, חיכיתי לך ערום על הספה ואת מגיעה, נכנסת ואני קם מיד לחיבוק של שלום אחרי לא מעט זמן שלא נפגשנו. אחרי שיחה קצרה של השלמת פערים את אומרת לי לעבור למיטה, נמשיך שם את השיחה תוך כדי.
אני שוכב, ואת... את עסוקה בשלך, עסוקה בי. מלטפת ומדברת ואז צובטת ושואלת והגוף שלי מתחיל לדבר בעצמו.
אני פשוט שוכב שם כמו הבובה שלך, שק חבטות כנוע ומתמסר.
את צובטת לי את הפטמות ואת יודעת שזה מחרפן אותי, מועכת לי את הביצים ומחכה לשמוע את הקולות שיוצאים ממני ומשתפת כמה את אוהבת לשמוע אותי ככה גונח ומיילל.
הפלקות על הזין, הפלקות לביצים והכל תוך כדי תנועה סיבובית שצובטת את הפיטמה השמאלית שלי. האגן שלי מתחיל לזוז מעצמו, אני מיילל ולך בורחות גניחות קלות. בחיי שהזין שלי עומד להתפוצץ ואני מתאפק ממש, ואת רואה את זה ואומרת לי להסתובב ולשכב על הבטן.
מלטפת ואז מתחילה לסטור לי בעוצמה על התחת, שולחת יד מפתיעה מועכת את הזין והביצים כדי שהישבן יתרומם וזה אכן קורה.
סטירות מדויקות ממש על החור שנפתח עם הרמת הישבן שוב ושוב בקצב ועוצמה משתנים. אצבע חודרת והיד שניה שלך מועכת ומוחצת. ואז את פשוט חולבת את הזין שלי בתנועות סיבוביות כלפי מטה ואני מתחרפן מזה ומהתחושה שאת פשוט עושה כל מה שבא לך ואני שותק, מתמסר ולפעמים גם סובל כדי שיהיה לך נעים, אני נהנה לא פחות ממך להתמסר לתחושה שאני שלך.
המשך יבוא...
הרגע הזה....
נעל עקב דורכת לי על החזה ודוקרת.
נעל עקב על הזין, על הביצים עקב דוקר או חלק קידמי מועך, בעיטות לביצים ולזין.
העקב מטייל ומתקרב לכיוון החור האחורי.
הפטמות... וואו הצביטות האלו מוציאות אותי מדעתי ויש מצב שאני עדיין יכול לגמור מזה כשעושים את זה נכון. (בכללי אצלי דמירה מגיעה מהמח)
הרגע הזה שהעיניים קשורות ואני קופץ מכל מכה, בעיטה או דריכה.
ביצים סגולות נמעכות ממש חזק.
זין נפוח וסגול
בטוח שיהיה לזה פוסט המשך כי יש עוד לא מעט.... הלוואי וזה יצליח לדעת במתאימה עם הרצון הדומה.
לפעמים בא לי שהדברים יהיו קלים, מאוד קלים.
שיחה קצרה, חיבור בסיסי, בירה, חיוך והופ אני בלי בגדים.
*אין ספק שוניל דורש הרבה פחות חיבור.
רגעים של חוסר
בעבר הלא רחוק נתקלתי בבלוג של מישהי פה שהעלתה קישור ליוטיוב לאיזה גיטריסט אדיר שכתב וניגן משהו על אמא שלו שמתה תחת השפעה של lsd או משהו בסגנון. אשמח אם מישהו יעזור לי למצוא את זה ומוכן אפילו לשקול לחלק פרס למוצר הישר ;)
שמרתי את זה איפהשהו מרוב שזה היה מדהים לעכשיו אני לא מוצא 😭
נמצאה האבידה תודה לאותה אחת controlla שמה
&feature=emb_logo
אז אחרי 4 חודשים בערך של ניתוק מפה (זוגיות ונילית חדשה בחיי) באתי להציץ.
משהו בגוף גירד והתאפקתי לא להיכנס לפה, אבל הנה זה קרה והצורך ניצח.
לא באמת בונה על משהו אבל הייתי חייב לפרוק.