|
|
|
שמישהו,
ישחק לי עם החלקים הרטובים של המוח
שיסרוק אותי,
שיכוון ויהנדס ויחווט אותי,
שימנן אותי כמו שצריך
במספרים הנכונים
בסיפורים הנכונים.
שישגור בחלומותי
את האנשים הנכונים .
שיתגלה אלי במלוא הדרו,
בבשר חשוף ועצביו ונימי דמו
כמו בצילום רנטגן אני רואה אותו
תגאל אותי
מהפנטזיות בדמותך
בוא אלי אדם, חווה
רוח בשר ודם
ערבוביה.
כבלי אותי רוח
אזקי ורכבי עלי
עשי בי שמות
הטיחי אגרופייך
פשקי
מילה מין מילה
ירך מין ירך
רווחי נשימותייך
העבירי אצבעות דקות
בעלטת חושים כהה
צועדות לאיטן
במורד הליל.
כמה את בת
חשוב לי לשאול
אני שבע את שלוש
אני תשע את אחת
כמה בת את?
מלק עד ציפורניים?
מלחדור עד לגדל שיער רגליים
כמה בת?
וכמה בן?
מה את אוהבת להיות?
לא, או כן?
פשוט שאני ממש
צריכה להרגיש
בת
או לפחות בת יותר.
את יכולה להיות אישה, מאה אלף מיליון אישה
ואני אשאר ילדה בשמלה לבנה
את קבלי את השבת
אבל אם את מבולבל ואני משווה כל הזמן
ודואג שאני בעצם איש ואת בן
שאתה קטן ואני זקן
מה אז?
כמה כוח את אוהבת בידיים שלך
כמה בשלי
כמה במיטה
כמה במילים
כמה חבלים את אוהבת מסביבך
כמה מסביבי
כמה ממך את רואה בי
כמה ממני יש בך
כמה בן את?
כמה בת?
איך להתחיל לדבר על ההנאה בלי להתייחס אל הסבל שעיצב אותה?
איך לא להתנצל על ההנאה מסבל?
איך להסביר שכשאני מקטינה את עצמי, אני יכולה לתפוס מקום?
וכשאני בוחרת שהיא תשלוט בי, רק ככה אני יכולה להיות בשליטה?
איך לאהוב אחת בלי טראומה שלא תוכל להבין?
איך לאהוב אחת עם? שהסבל המעצב שלה בא בגבולות הסבל המעצב שלי?
איך לשמור על עצמי במקום שבו אני רוצה להיפגע?
ובמקום בו אני מייחלת להירפא?
איך?
