נאמנות ותשוקה

"מתחשק לי לאכול משהו", היא אומרת כשהיא מכורבלת בחיבוק שלי.

"יש שאריות מאתמול", אני עונה לה והיא עושה פרצוף לא מרוצה.

"אני רוצה משהו מושחת", היא אומרת בנחרצות.

"אז תאכלי משהו מושחת, את יכולה לאכול כל מה שאת רוצה", אני עונה לה בטבעיות.

"אבל אני דובה קדובה", היא אומרת ומתחשק לי לכפכף אותה, אבל מפתיע אותה ואומר

"אז למה אני עדיין רוצה שתגמרי לי על הפנים". היא מחייכת וזה כל מה שחשוב.

ישנתי גרוע באותו לילה מרוב התרגשות, מרוב מחשבות, מהבנה כלכך ברורה לכמה אני צריך להיות שלה, הרבה יותר שלה, לא רק בן זוג שמאוהב בה וחושב שהיא האישה הכי מדהימה, חכמה ויפה בעולם (מתנצל מראש בפני כל. הנשים היפות האחרות... אתן יפות ומושלמות, אבל היא מחוץ לתחרות), אלה משהו עמוק מהנשמה, שייכות לגוף שלה, לרגש שלה, לצרכים שלה, לתשוקה שלה, לכל דבר שקשור אליה.

כבר ימים שאני מעביר בראש שיחות דמיוניות איתה, על כל התשוקות שבוערות בי. חבל שאי אפשר לעשות לזה share ולהעביר לה את כל העומס הנפשי-מחשבתי-זימתי הזה. אני צריך להתמסר אליה, אני צריך לתת לה את הלב שלי, לשים אותו על השולחן ושתשתמש בי כרצונה. אני צריך שהלב שלי יכאב, אני צריך לרדת למטה, לצד הכי אפל של היקום, אני רוצה לקנא בה, אני רוצה להתחנן לתשומת לב ולקבל את המעט שבמעט. אני רוצה לבעור מחרמנות יתר.

אסור לי לגעת, אני כל הזמן מזכיר לעצמי ואני מרגיש את התשוקה בוערת וזקוקה לפורקן. מבלי לשים לב, אני מרגיש את האגן נע, משתפשף במזרן ובשקט בשקט גונח את עצמי לדעת. אני עוצר לפני שיהיה מאוחר מדי ולא מפסיק לחשוב כמה מגרה זה יהיה לגמור בתוכה, מהר, תוך שניות ומכל המקום המשפיל הזה, לרדת וללקק אותה ואותי ביחד, עד שהיא תגיע לאורגזמה שאני יודע, שכלכך מגיעה לה.

בסוף היא מגיעה ואני יורד למטה, לעזור לה עם המזדוות. היא קופצת מהאוטו בהתרגשות, כאילו זכתה בלוטו. אנחנו שוקעים לתוך חיבוק גדול כמו לפני 19 שנים (פחות שלושה שבועות לערך) בתחנת הרכבת, כשנפגשנו בפעם הראשונה. היא נכנסת הביתה ומגלה את זר הפרחים על השולחן, את הקקטוסים שלה, ששתלתי מחדש ואת הבייבי סוקולטנים שנשתלו במיוחד בשבילה. גם הילדים הכינו לה ברכות וכל הרגע הזה היה עמוס רגשית ושחרר את כל הגעגוע הזה שהצטבר.

הילדים קמו והתרגשו לראות את אמא שלהם, שוב בבית ורצו לחפש את המתנות שלהם. לפני דהם יצאו לביה"ס, היא כבר נרדמה וכל המחשבות על זימה , יצאו לפגרה, עד להזדמנות אחרת.

זה כלכך יפה ביחד

ולקינוח

בהחלטה של הדקה ה 98 סגרתי לנו (הכוונה לילדים ולי), לילה באיזור האהוב עליי במדינה. קמתי מוקדם בבוקר, אירגנתי הכל ויצאנו ליום וחצי של אילתור, קצת טבע במיטבו, קצת אוכל טוב, פינוקים וזמן איכות של אבא וילדים. 

את היום סיימנו עייפים אך מרוצים. הילדים עלו למיטות שלהם בעליית הגג ואני פרשתי לחדר השינה שנראה ענקי בלעדיה. הנוכחות היומיומית שלה, חסרה לי. העדכונים הקטנים באמצע היום, חסרים לי. המוח שלי עובד שעות נוספות במחשבות על זימה.

הייתי רוצה לכתוב לה את כל מה שעובר בין המוח לבין הרגליים שלי אבל זה לא ממש מתאים כי היא טסה עם אמא שלה. העייפות, הקור בחוץ והחום בחדר הובילו אותי לנמנום עמוק שהסתיים הרבה לפני הבוקר ועם יד בתחתונים.

במשך שעה ליטפתי את עצמי וניהלתי שיחה דמיונית עם האישה של חיי. שיחה שטופת זימה מהסוג המטונף ביותר, מגרה בצורה כלכך מדוייקת ומשפיל... כמה שאני צריך השפלה עכשיו שתוריד אותי נמוך. ידעתי שאני אצליח להירדם אם לא אפרוק את התשוקות האלה.

קמתי מהמיטה, בדקתי שהילדים ישנים והלכתי למקלחת. מעט קרם גוף על הזין והרצתי משפטים מדוייקים להשפלה שתרוקן לי את הביצים בזריזות. אח"כ ישנתי כמו תינוק כשאני מחבק את הכרית ומדמיין אותה קרובה.

עוד לפני שפקחתי עיניים והבנתי שאני מתעורר לבוקר חדש, הכנסתי יד לתחתונים והרגשתי את הזין שלי מתעורר מהר ממני ומתקשה, כמו בימים עברו. רציתי שזו תהייה היד שלה שתעמיד לי את הזין, כדי שאוכל להיות הדילדו שלה. רציתי להרגיש אותה עולה ומתיישבת עליי. רציתי להרגיש את משקלה ולהתמסר למגע שלה ולזין שלי שממלא לה הכוס. רציתי להרגיש אותה משתמשת בי לסיפוק שלה ורק שלה. רציתי שהיא תגיד לי מילים רעות וקשות, מילים משפילות שיזרקו אותי לבור חשוך ללא תחתית. רציתי שהיא תספור עד שלוש ואני אגמור בטלטלה ובכי מתגלגל ואז היא תחבק אותי חזק ותשמור עליי מעצמי. רציתי שהיא תפסק רגליים ותתן לזרע שלי, שמהול בגמירה שלה לנזול והיא תצווה אליי ללקק הכל ואני אלקק, כמו ילד טוב ואתענג על הטעם, המרקם ותחושת האפסות. 

שבת שלום, סופ"ש נעים. תהיו טובים, לעצמכם, לסביבה. תפזרו אהבה לכל דורש