ששניכם רוצים לסיים את המתח המיני ולהתנשק/לשכב/לגעת אבל שניכם מחכים ומותחים את הרגע? מאכילים את הציפיה, מגבירים את התחושה עד שאי אפשר. קרה לכם או לכן? רק אני נהנה מזה ממש? שתפו
שירים ואיברים
מכיל דברים שכתבתי ותמונות עירום שליחדר חדש
מיטה חדשה
סדינים ישנים
זין עומד של בוקר
לכן נעלמתי לקצת. עוד כמה ימים אחזור לשגרה
לא נכנסתן בשביל המילים שלי אז אין צורך במשחק מילים
עליי. אחת על אחד. גמיש בשעות
כולנו לא.
כולנו לא בכלל.
כולנו לא אבל
יהיה בסדר.
אני לא.
אני לא וחבל.
ואם מישהו ישאל
אני בסדר.
הכל טוב
הכל נפלא
ומרוב הכל נותרה מילה
השאר נשטפו עם הדמעות
והן יורדות לתוך תהום אילם נושא רעות
האות לבעיה מהבהב בלי הפסקה
מפריע לי בעין לכבות
יהיה בסדר, מותר לי לקוות.
אז למה לי לבכות?
צרות ואשליות
קרות והזויות
נראות רק בקטן
חורגות ממקומן
שורפות ונפוצות
בנפש הן מכות
פורקן של בעיות
מילים מילים...
מהתחתונים הבוקר. מישהי באה להכניס?
זה פחות הקטע פה בבלוג
פשוט נמצאות
לא נעלמות
לא עוזבות
מכירות אותך הכי טוב
איתן עברת את רגעיך הקשים ביותר
ועכשיו אתה כאן, איתן.
ורגעים קשים מרחפים מעליך.
אתה מותש ופצוע.
והנה נולדת לה צלקת לעתיד.
באה לעזרתך.
לאחרים היא נראית כמו סתם נפילה קטנה
שתעבור ולא תשנה שום דבר.
אבל אתה יודע. אתה מרגיש.
לבסוף היא תהיה צלקת לתפארת.
ומה עם שאר הצלקות?
הן מתחילות להצטבר.
עוד מעט הן ייכסו את כולך.
ויש גבול ליחס שאפשר לתת לכל אחת מהן.
ואט אתה הופך לאחת.
ואת כבר צלקת של עצמך.
תצטלקי מפה, מצולקת!
"ובה צלקת שהגלידה משנים..."