Stormlight Archives

היה רשום לי עד עכשיו "שולט" בתוספת לכינוי...

הסתכלתי על זה שוב ושוב וזה פשוט נראה לי מוזר. ראשית זה נראה כמו איזה כיתוב מימי בית הספר היסודי, משהו כמו "רונן מלכה ד'2 שולט!!!" וזה מוזר.

שנית אני חושב שזה משהו שאמורים להרוויח ולא משהו שהוא Self proclaimed. אני רוצה, אבל לצערי הבנתי שרצון לבדו לא הופך אותך לזה- אז נשאלת השאלה: מה כן הופך אותך לכזה? 

האם זה בהכרח משהו שיש בך? תמיד היה בך? ולא ידעת לקטלג את זה ולתת לזה שם? או שאפשר אחרת, לגלות את זה...

לגלות מה עושה לך באמת טוב? כי עד עכשיו לא חשבת על הדברים האלה.

לגלות מה עושה לנשלטת שלך טוב? כי עד עכשיו התייחסת אליה ביחס שונה.

עד עכשיו היא הייתה האמא של הילדים שלך, אשתך המושלמת- זאת שעושה דברים שרוב הנשים לא עושות, אבל עד גבול מסוים... כי יש דברים שנשים נשואות ואמאות לא עושות. 

ואתה באמת רוצה להתייחס אליה אחרת, רוצה לראות אותה באור אחר, לדרוש ממנה דברים אחרים...

אבל רק ממנה!

האם אתה יכולת להיות שולט ולשלוט רק במישהי אחת ומבלי שעשית את זה קודם? 

בכל מקרה את הטייטל "שולט" הבנתי שצריך להרוויח; אבל אוי כמה שהדרך לשם קשה וארוכה עכשיו כשהשיט של החיים פגע במאורר ומתעופף בחתיכות רטובות לעבר הפנים שלך...

אז אחרי שהדו קרב האימתי מול המוח שלי הסתיים בתבוסה מוחצת של 7:00, צמד הזאטוטים מצא איכשהו את דרכו לגנים הוא מתעורר בשנית... ואני שמרגיש כמו אחרי זיון טוב במעמד צד אחד.

מכין לעצמי כוס קפה ואומר לו: "Dont gloat יא בן זונה".

אני עוד צריך אותו בהמשך אז אני מנסה להתפייס: "מה יש לנו בחיים? בוא סיגריה!"

מתעורר לזעקות "אבבבבאאאא"

בוני וקלייד מפצירים בי ודורשים מים...

לאחר שקיבלו את מבוקשם חוזר לי למיטה.

המוח שלי: "בוקר טווובב" (בקול מעצבן של עומר אדם)

אני: דיי, רק עכשיו היית כבוי.

המוח שלי: "נכון, אבל עכשיו- בוקר טוווב"

אני: תראה יש חושך בחוץ, השעה מאוחרת, אולי בכל זאת תחזור לישון.

המוח שלי: "השתגעת, שאני אפספס הזדמנות כזאת, זה השעות הכי טובות שלי"

אני: אבל באמא'שך צריך לקום מחר/היום לשים את צמד השודדים בגן.

המוח שלי: "כן, אבל עד אז יש הרבה זמן, בוא נעביר אותו במחשבות מטומטמות שלא יביאו אותך לשום מקום"

אני: נו בבקשה, מה צריך בשביל שתכבה את עצמך?

המוח שלי: "אתה יודע מה... בוא נעשה עסק, קח אותי לסיגריה בחוץ ואז נוכל לדבר"

אני: השתגעת סיגריה ב3 וחצי בלילה? חוץ מזה לא אמרנו שאנחנו לא מעשנים?

המוח שלי:" סיגריה!"

אני: טוב טוב... ניצחת... בוא סיגריה יא זין!

מתנגב החוצה כמו מייקל דודיקוף בנינג'ה אמריקאי מדליק לי איזה מקל סרטן טעים.

המוח שלי: "נו אתה רואה.. לא יותר טוב עכשיו?"

אני: זה כיף אבל עכשיו תחזור לישון?

המוח שלי: "תראה עוד לא חשבנו על כל הדברים שדפוקים בחיים שלך?"

אני: באמת? עכשיו זה הזמן?

המוח שלי: " התנאים מתאימים: יש שקט בחוץ, אתה עם סיגריה, החיים שלך בזבל, למה לא?"

אני: בוא נעשה הסכם חדש, קיבלת את הסיגריה נעשה משהו אחר הפעם.

המוח שלי: "מעניין... מה יש לך להציע?"

אני: אני הולך לכתוב משהו בפעם הראשונה בחיים.. בלוג!

המוח שלי: "אבל אתה לא יודע לכתוב.. מה לך ולכתיבה בכלל?"

אני: מה אכפת לך לתת לי לנסות? אולי תוכל לתת לי סוף סוף לישון.

המוח שלי: "יאללה תפדאל לך על זה"

ואני חושב לעצמי.. איזה מטומטם המוח שלי...