מטבוחה עם בייקון? היא שואלת ועושה קולות.... כמו אלו ששמעתי פעם לפני שנים של אנשים שנפגשים לעשות קולות בצימר נידח מוזנח ומושלם.
געגועים לד'
מטבוחה עם בייקון? היא שואלת ועושה קולות.... כמו אלו ששמעתי פעם לפני שנים של אנשים שנפגשים לעשות קולות בצימר נידח מוזנח ומושלם.
געגועים לד'
סופרבול
בשעות מופרכות
חוסר עירנות
עוררות
בהפסקה ריהאנה, ומציצה, זה הנוהל, מסתבר, באמריקה.
נטול פחמימות! לחלוטין!
טעים ברמות על חלל. בול. מדויק. מהמם.
חמין על מלא בשרים וכרוב וקולורבי ובצל ושום ועוד בשרים ומלא פלפל ומלח ושעות בתנור, כולל הקרבה של שתי מגבות, ואני, שאוכלת את כללללל הקישקע שאינו בתפריט לכל שאר מי שיתקרב לסיר הנפלא הזה.
הקרדיט לכלובית האהובה עלי.
כזה. חדר. לזיונים.
או סתם למנוחה של לפנות ערב שישי.
הליכה לקיסריה.
בקו האופק: רק מי שהיה יבחין.
כמו שמ'/י' גדלה והתייפתה והתפתחה, גמאני רוצה. לגדול. ושיתפעלו מיופיי. ושאדע שאני מפותחת. אמנם לאט. אבל יותר.
אני בשגעת של אכילה, מרשרשת באוזן למי שבטלפון איתי, עוברת מגחמה כזו לאחרת, ואז קולטת את האושר הטמון בגבינה הצ'רקסית בשילוב הדבש מהמשתלה (וגם שהצלחת סדוקה).
חלמתי
שלוחשים לי
'המקום הזה הוא הבית שלך. בדיוק כאן. בין הרגליים שלי. רק שלי. רק המקום הזה. רק הזין הזה'.
חלום טוב?
חג שלא החשבתי מעולם, הופך לחביב כשבאים בידים שאינן ריקות.
מתאמנת על אני שיודעת מה רוצה ואפילו מגדילה לעשות ואומרת בבירור. כמה גדול.
ולפעמים לא ברור, אבל נתקעים בזמן ולא זזים קדימה. וגם לא אחורה.