לפני 4 שנים. 31 באוגוסט 2020 בשעה 4:12
המחסור בעיטופ. כמו לכרוך תפילין, או להיות מחובקת.
חלקי מילים
לפני 4 שנים. 30 באוגוסט 2020 בשעה 20:09
מילים מילים מילים
מצד אחד כותבת מצד שני קוראת
מצד שלישי מסננת
לפני 4 שנים. 30 באוגוסט 2020 בשעה 15:42
רגש כזה או רגש אחר או אי הבנה עד הסופ (רבי שלמה, וגם מאיה ארנוט, שגיון בשניים)
הנני מוכנה. הבטיחו דמעות בשיעור של היום.
לפני 4 שנים. 30 באוגוסט 2020 בשעה 4:10
ליל נדודים, תקומה מהמיטה כשעדיין חשוך, ארוחת בוקר שמשביעה אחרי קיווי אננס אחד בודד ובוקר של יום שחייב להיות פשוט
לפני 4 שנים. 29 באוגוסט 2020 בשעה 19:56
נכשלתי
בכל סודוקו ותכנון זמן אפשרי בסופש הזה
אבל הצטיינתי
בנינוחות
לפני 4 שנים. 28 באוגוסט 2020 בשעה 13:50
היה או לא היה. ממש כמו אז. כמה התעקשתי לעצמי. ואיך הושיטו לי יד זהירה. שש ידיים. והועילו בחכמתם. לא רק לי. גם לו. תודה.
לפני 4 שנים. 26 באוגוסט 2020 בשעה 18:34
גאה בהשתתפותי בארוחה חיונית, טעים לי לחייך. רוצה עוד ועוד.
לפני 4 שנים. 26 באוגוסט 2020 בשעה 13:45
מעולמות אחרים קצת, אבל כל כך משמח:
הרגע הזה, כשבאמצעו של יום עבודה מלא אדרנלין (נהנית!) הולכת לעשות פיפי ולא צריכה לפתוח את הכפתורים במכנסיים - אושר אקספרס.
לפני 4 שנים. 25 באוגוסט 2020 בשעה 5:24
מי שישנה היטב
מתעוררת עליזה
ליום שחציו חופש ואהבה
לפני 4 שנים. 23 באוגוסט 2020 בשעה 4:17
קמה בבוקר אחרי לילה מעוט שינה אבל מחוייכת לגמרי בטח כי גינס חדש שנחת הישר מהנשר האמריקני במידה 40 'יושב' עלי כה נפלא ויש לי מרק שעועיות טעים ומזין לצהרים ושרשרת חדשה משוק של פשפשים מבוקר נעים ואז כשיוצת לעבודה נתקלת בחניה באוטו שלרגע מחסיר בי פעימה ואז שוב מחייכת
