תמיד חששתי מהרגע הזה שאפגוש במקרה ברחוב את אחד האקסים שלי...היום זה קרה.
ברגע הראשון נלחצתי, היה לי פיק ברכיים כזה, אחרי כמה שניות זה השתחרר, ישבנו ודיברנו (זה היה ברכבת), התעדכנו קצת בחיים אחת של השנייה. העדפתי לשמור על ריחוק מסויים ובסוף המשכתי בדרכי לאן שהייתי צריכה להגיע...הקשר לא נגמר בצורה כל כך טובה אבל מבחינתי הוא שייך לעבר.
יש מחשבות, לא של רצון לחזור לקשר, אלא פשוט זכרונות, מה למדתי ומה אני לוקחת לקשרים הבאים ומה נכון לי היום.
אני יודעת שאני בת זוג טובה, נאמנה, חמה ואוהבת, אני בת זוג להקים איתה משפחה ואני בת זוג שתעשה איתך שטויות ותקבל אותך כמו שאתה, כל עוד תכבד ותאהב אותי כמו שאני רוצה, כמו שמגיע לי.
ויחד עם זאת אני יודעת שאני לא מושלמת ויש בי פאקים כמו בכולם ואני מוכנה לעבוד עליהם בשביל להשתפר כאדם.
יש קשרים שהיו והסתיימו והיום נחשבים להיסטוריה. ויש קשרים שלצערי הולכים איתנו וייקח הרבה זמן להשתחרר מהם, אבל בסוף גם זה יגיע.