לא רק מילים

אתה אינך שולט.

לידיעת החבר בנימין נתניהו.

" גם הצבא לא באמת צריך בחורי ישיבה"

שימו אותם בידיים של מפקדי גולני ותוך חצי שנה. הם מסוגלים להיות כיתת משמר לישובים בדרום בצפון ובגדה ולהרוג מחבלים.

עוד שנתים וחצי והם משוחררים ללמוד מה שבא להם.

כבר יומיים מייללים לי שאין מספיק כוח אדם לוחם בצהל.

תצפו בסירה "האחת" ארבעה פרקים. הנה הפרק הראשון:

יצירת מופת 

זה בשביל ההסטוריה.

שאם אני רואה שהיא חסמה אותי,

שאני אוכל לראות מה כבר אמרתי לה.

הכלוב מקום מאוד פתוח באמת יש הרגשה של חופש. אתה קורא בלוגים ויש גם תמונה. מזהה תחת מהמם ואיך היא מתמסרת ובמילים היא גם מעיזה יותר ממה שבחיים ראיתי. 

ואז אתה נהיה חמדן.

אז גם אני רוצה.

למה הוא.

אם הוא אז גם אני.

וכל כך חופשי

אם זה ככה אני מרגיש

אז תשלח הודעה

בצ'אט

באדומה

בסגולה.

מה?

באמת גמני רוצה.

טוב. מה שקורה הלאה כולנו מכירים.

ליל מנוחה.

בית מלאכה לתיקון לבבות,

יש כאן בכלוב המון עבודה .

האמת כבר שנים אני מתקן לבבות

יוצא לראות הודעות ששלחתי בעבר.

לפעמים כל כך הייתי חכם שאני לא מבין איך היא לא נפלה לרגלי.

לפעמים אני לא יודע איפה לקבור את עצמי מהמבוכה.

מתחיל בירך ימין שלך ונגמר בירך שמאל שלך

לכל המתגעגעים.ות

כתב: ברטולד ברכט

תירגם: דן אלמגור

שר: אריק לביא

בידיעה שזה הכללה

בידיעה שזה משתנה  מאדם לאדם,

בידיעה שזה קלישאה.

כולה חוויה מותנית שלי.

אני אוהב לקרוא בפוסטים של נשים.

הן מטיבות לתאר רגשות ומחשבות בסיטואציות מאוד אינטנסיביות ואינטימיות

(נו, בדסמ) כמישהי כותבת "אני שום דבר חוץ מהלשון שלי" זה תמיד מביא לי רגשות שלי שהרגשתי בדיוק ככה, ובחיים לא יצא לי לבטא.

שלא לדבר על לכתוב.

זה גם לימד אותי שהרגשות והתחושות יכולים להיות מאוד דומים ושנשים מבטאות אותם מדויק יותר. 

תמיד ידעתי שאינטימיות שלי עם אישה מפרה אותי.

היום אני יודע כמה אני לומד מלהקשיב להן

והכיף הוא לתת להן את ההגנה והביטחון והחופש לבטא את עצמן.

בלכתך אל האישה אל תשכח את השוט במגירה, רק תשאיר במגירה את האגו ותנעל אותה.*

*

הלוואי ותמיד הייתי יכול