עכשיו כשלא נשאר יותר במה להאמין
אני שוקע לעיתים בהזיות על מין
עכשיו כשלא נשאר יותר במה להאמין
אני שוקע לעיתים בהזיות על מין
אחרי חצי שעה של התכתבות יבשה
היא: האמתי שזה שאתה +1 מעלה שאלה
אני: הפלוס הזה מעלה לי הרבה שאלות כל יום לא רק אחת
היא: לא הבנתי
אני: אני לא חושב שמשפחה אלטרנטיבית יותר מאתגרת ממשפחה קונבנציונלית. אבל יש לנו פחות דוגמה אישית להתבסס אליה
היא: בת כמה היא... בעייתי להיכנס לחיים של משפחה מתפקדת.
אני: היא 11. משעשע אותי, שדווקה זה מה שמפריע לך בכל מה שכתבתי בפרופיל
היא: זה הכי משמעותי מבחינתי
אני: לגיטימי )
היא: לגמרה :)
אני: אז הבדסמ זה משהו רגיל בחייך?
ביטול התאמה
midjourney AI
midjourney AI
זה פוסט ללא פואנטה
זה אולי לא מעניין לקרוא פוסט ללא פואנטה
זה בטח יהיה פוסט משעמם
רק ש….
החוק אומר שאת חייבת לדמיין כל דבר שכתוב בפוסט.
לא משנה מה כתוב בו.
זה מה שחייבים
זה החוק
אז זה אומר שגם עם כתוב….
קליפת גרעין של טלויזיה על הדגדגן שלך
רגע מה?
זה לא הגיוני
גרפס של יתוש על הפטמה שלך
רגע חכה שניה… מה?!
זה לא פוסט שאני רוצה לבזבז עליו את הזמן שלי
זה מטומטם מידי
ואני חייבת לדמיין כל שטות בפוסט הזה?
אויי וואיי
אני חסידה זונה שמעדיפה בתחת כי הכוס שלי כבר הורחב יותר מידי,
בזמן שאני מלקקת מתחת לביצים איפה שלא תמיד מנגבים כמו שצריך.
היי!!! אני לא חסידה!
ועכשיו אני מדמיינת את זה עם הפה המלוכלך שלי והכוס הרטוב שלי.
אין לך מוסג כמה הכוס שלי יבש משטויות כאילו.
הכוס שלי רטוב.
ויש לי גם
כוס רובוטי
מה?????
והמוח שלי מלא בסקס חזק ותמצית וניל
רגע…
כול הפוסט הולך להיות מטומטם?
אני יכולה להפסיק לקרוא?
לא????
ועכשיו הגיע הזמן שאני אשיר לך את השיר שאני הכי אוהב…
שיר?
אני באמת צריכה עכשיו לקרוא את השירה שלך?
♩♪♫
כוס כוס כוס
זין זין זין
הראש שלי בין הרגליים שלך
♩♪♫♪♫♬
לוגמת
לוגמת חלב שקדים
ישר מהקערה
שעל הרצפה
♪♫♬
ואוו זה אחד הפוסטים המטומטמים שקראתי
וזה ממשיך… אולי אני יעצור עכשיו…
חבל על הזמן שאני מבזבזת על השטות הזאת…
זאת שקוראת עד לכאן היא הכי חכמה בעולם
היא בחרה לקרוא את הפוסט הזה למרות שאין לו פואנטה
וזה מראה על חוכמה גדולה.
היא ידעה שלפוסט הזה יהיה משמעות על חייה
היא ידע שזה יגרום לה להתרוממות רוחנית
קפיצת מדרגה תודעתית
יש יותר שבורים ממנה
היא במצב שפיות די סביר.
אויי לא… הנה מגיע החלק הסתמי ביותר….
אין מצב שאני נכנסת לבלוג הזה שוב.
אחד המשעממים והמטומטמים שקראתי….
וקראתי כמה מטומטמים ומשעממים… אבל זה…
פשוט בזבוז זמן אחד גדול
פעם הבא…
בבקשה בבקשה בבקשה! ממך
תעלה תמונות ותשתוק.
בבקשה?
פשוט הפוסט הזה ממש ארוך ומייגע
הסוף
לק בבית השחי
הייתי חייב
עם הוא היה גבר... היה הרבה יותר קל לחפיץ אותו.
לא סגור עם שולטת או נשלטת אבל בטוח בראטית
#צרותשלעשירים
אני יודע שזה קורה לי לפעמים... אבל זה מעוד נדיר... לא זוכר את הפעם האחרונה שזה קרה לי... בכל תחום שהוא... לא שיש לי זיכרון...
להתלהב...
להתלהב מתמונה... להתלהב שיש לה טקסט... להתלהב שהוא ארוך... להתלהב שהוא יושב עלי בול... להתלהב מהתחביבים... להתלהב משער התמונות!... פשוט להתלהב מהכול...
סוג של קראש מלהיב...
מחליק ימינה... בהתלהבות...
מאטצ!... מתלהב...
כותב לה הודעה מתלהבת...
ביטלה את ההתאמה.
אז בת 19 הופיע לי ברשימה הקצרה מעוד של הלייקים... היא היחידה ברשימה הזאת.
יושב מתלבטת שעות מה לעשות עם זה... מתייעץ עם ידידות... בסוף מחליט לבדוק מה יקרה עם זה... משכנע את עצמי שזה בסדר... ואתי... כל עוד הבחירה/הסכמה/המודעות שלה ברורה....
ברור שהיא לא כתבה חזרה...
היא לא היחידה ברשימה הזאת.
עיניים עצומות... מעוד מוקדם בבוקר... חושך עדיין...הוא מתמתח וחולם כהרגלו להגיע לתקרה.
אני מרגיש גוף לידי... הקטנה לא הצליחה לישון... בטח רצתה שקט מהחברה שישנה אצלה...
מסובב את הגוף כדאי להרחיק אותו ממנה...
הוא ממשיך להתמתח ומנשה עכשיו להגיע לשכנה היפה שלי בביניין ממול.
היא: (השם שלי)? אתה ער?
אני: קולט שזאת החברה של הבת שלי...
הוא: בהיסטריה כמו צלופח חוזר אחורה, להתחבא בתוך סק השתן שלי.
היא: לא הצלחתי לישון
אני: חמודה... תחזרי לחדר של______.
הוא: כל כך בפנים שהוא כבר גידל עורלה.
היא: אבל משעמם לי שם... אני לא מצליחה להירדם
אני: תחזרי למיטה ולחדר של______ (ההיסטריה מתגנבת לי לקול)
הוא: כבר הגיע לי לגרון מבפנים.
היא: רק חיבוק קצר ואני ילך.
אני: נחנק... חמודה... אני הולך לאכזב אותך... זה לא קורה... את יוצאת לי מהמיטה ומהחדר... עכשיו.
הוא: חוזר למצבו הרגיל בנחישות... את לא תפחדי אותי...פשוט הייתי מופתע לפני זה... נכנס לי משהו לעיין.
היא: מתחילה לזוז מהמיטה ולכיוון הדלת. עושה את זה הכי לאט שאפשר
אני: מסתכל עליה יוצאת כשהיא רק עם תחתונים וחולצה...
הוא: נרגע.
היא: לילה טוב אבא של______
אני: לילה טוב ומה שהיה כאן עכשיו לא קרה ולא יקרה יותר לעולם... ברור?
הוא: לעולם? גם לא עוד 10 שנים כשהיא תהיה בת 25?
היא: כן... סליחה...
אני: תודה.
אני לעצמי: יש הרבה צעירות... אפשר לוותר על החברות של... מה עם השכנה ממול?
הוא: תסתובב לכיוון החלון!... יש לי הרגשה טובה... היום אני מצליח להגיע אליה...
לעשות שיחה עם הבת? לשתף?