כל מה שתלוי מתייבש ונופל

לאחר ערב נחמד במסעדה, יוצאים ומבלים בתל אביב.

אני לוחש לה באוזן -  אני הולך לזיין אותך הלילה.

והתשובה שלה - אין בעיה!

אומרים שלגברים יש קנאת פינס (קנאת הזין בפירוש סימולטני ברחוב).

האמת היא לדעתי, ממש ההיפך, הבעיה היא לא קנאת פינס, היא הרצון לשלוט במשהו שהנשים שלטו מאז ומעולם.

אלוהים ברא את האישה בצלם הגבר, אך גרם לאישא להחזיק לו בבייצים ..... 

וכאן מתחילה כל הפרשה.

כי מאז ומעולם הגברים מנסים לשבור את הנושא הזה - הם השולטים כביכול ללא שוויון בעולם של המאה הקודמת, אך עדיין הנשים החזיקו בבייצים של הגבר, הן אלו שמחליטות מתי בא להן ומתי לא.....

ואת זה רצה הגבר לשנות..... ללא הצלחה......

אז היכן הפנטזיה? 

לזיין מתי שלנו בא - כן כן, לא יותר ולא פחות.....

טוב, מספיק עם השטויות....

לובש מדים, ומתחיל את היום...

בהצלחה לי

כשהייתי נער צעיר, בשנות ה20 פלוס, יצאתי עם מישהי, שבאמת רצתה ואהבה סקס, סקס טוב, חזק כזה,

וההתעקשות שלה להזדיין ללא קונדום. ואני שלא הייתי למוד ניסיון כל כך, די נרתעתי כיאה לילד חננה שבעבר גם היה ילד כאפות, קונוטציות כגון איידס והריון הרתיעו אותי.

(אל דאגה, ,כפות היום אני נותן לאחרים..... לא במובן האלים שאתם חושבים, אלה יותר בקטע האסרטיבי בחיי היום יום - בעבודה, במילואים, בבדס"מ - אני דמות נחמדה אך כולם יודעים עם מי יש להם עסק במקרה שאני לא).

היא הציע הצעת פשרה, שנזדיין אנאלית ללא קונדום - ונעשה שנינו לפני זה בדיקת איידס ליתר ביטחון ובכך אהיה רגוע.

עשינו את כל ההכנות, (היא עשתה), ויאללה למיטה. הרימה ישבנה, כיוונתי את גבריותי אליה, ויאללה חדירה אה אה אה....

אך אחד הדברים שלא חישבתי שהלחץ מחור הישבן יהיה כל כך חזק (היה לי תחת קטן וצמוד וזה גם התבטא בחור ישבנה ושרירי החור הזה, שפשוט איך שהצלחתי להיכנס, ולחדור , אחרי 2 פמפומים, פשוט גמרתי בצורה מהירה - עצוב או מצחיק, כאילו נתקעתי בתוכה - עם תנועה חדה של גמירה ואנקה שלי.

לא ידעתי איך לאכול את זה בהתחלה, אולי זה איכזב, ,אולי הייתה ציפייה גדולה מידי.

היא כמובן הסתכלה עליי במבט מכיל, אך ידעתי שבתוכה האכזבה הייתה גדולה, יצאנו עוד כמה פעמים, אך זה נגמר, ונחיתה אנאלית מעולם יותר לא הייתה.

מאז כמובן התבגרתי, והיכולת להתמודד במצבים כאלה או אחרים בהחלט קיבלה את צורתה, וגם האגו פחות מעניין היום ביחס לילד בן 20. הנסיון כבר הרבה יותר משופשף, ואנאלי איננו מהווה בעיה או מכשול פיזי - אלה ההיפך לאלו שאוהבות, ולנשלטות שאומרות שהן לא רוצות, ואז  שולחות לי מכתב מתחנן שהן רוצות אונס אנאלי מחושב.....

אך דבר אחד הבנתי, 

אנאלי, מגרה וכיף ככל שיהיה (למי שזה כיף כמובן), זה ממש 

סיפור מהתחת.

עוד שנה עברה, ,והמנוי שלי עומד להסתיים.

הרהורים אם לחדש או לא עד לתאריך המיועד,

שנה מטורפת, עם עליות ומורדות, והרבה כפות לראש שרובינו חווינו כאן.

האם לחדש? האם יש כאן סיכוי למצוא מישהי שבדיוק תתחבר לראש המוזר שלי,

לראש הבדסמי שלי, הקינקי שלי, התרבותי שלי, 

ומצד שני גם תתחבר למראה החנני שלי.

תתחבר לדיסוננס הזה, ,ל180 מעלות הבדל בין החייתיות שבי שאיננה פומבית מצד אחד, אך גברית מצד שני, מול המראה שאיננו מראה של שולט מסוקס אלה פשוט חננה גבוה

ששולט בטון, חווייתי פיזית אך גם מנטלית, ויודע לגרום לצד השני שכלית לגמור מזיוני מוח, ולא רק אלה גם מפמפום פיזי?

שנים שאני כאן, לא חי את חיי הקהילה כאן את החברותה - די זאב בודד, ונילי מבחוץ, ובלילה מפנטז על קשירות, זיונים, פקודות וספנקינג.....

מחפש את האחת שללכת למסעדה איתה תהיה חוויה שלא תשכח לעולם.....

אותה אחת, שניתן לצאת איתה , להרגיש הכי טוב בעולם, ובלילה, כל לילה, להגיע איתה לשיאים חדשים!

אני שנים כאן כמו שאמרתי, והיו לי קשרים בדסמים, אך הם נגמרו כפי שהתחילו, בשיא עם גמירה מהירה....

לא משהו שהחזיק לפרקי זמן ארוכים כפי שרציתי, ולא משהו שהחזיק כדי להקים חיי משפחה סביב זה , ,ואולי טוב שכך....

משפחה זה דבר מעולה, לא בטוח שבימים טרופים אלו הדבר הזה כדאי, אבל אולי כן לחדש מנוי רק כדי להתנחם בתקופה הזויה זו?

להיכנס לכאן זה כמו להתכרבל במיטה ביום חורף סגרירי, כמו למתוח את הגוף , ,להשתחרר מהיום יום, ולשים את הדאגות בצד לרגע.....

וליצור מצד שני דאגות אחרות......

ומצד שני, תחושת ההתייבשות , חלק רמת משכל נמוך , תמיד צצים וצצות כאן, החלק המעוות והבלתי רצוי , שאתה לא רוצה להתקל בו, מגיע אלייך ללא רצון,

כמו סשן ללא תוחלת..... 

אז מה אתן אומרות? לחדש? לא לחדש? 

הנשארו כאן בכלל נשים נשלטות שרוצות וחפצות , ללא משחקים  אך עם הרבה forplay , שמבינות שחננות אלו סוג של אנשים שיביאו אותן להכי הרבה אורגזמות תוך כדי חוסר אונים? :)

מה דעתכן בעניין? 

אשמח לעזרה...

ואולי גם חיבוק בימים טרופים וקשים אלו, בין הג'בלאות שבחום יולי אוגוסט יחד עם לחות והאוייב שבצד השני , מרגישים כמו איזה סרט במערב הפרוע שאני חי בו, ואין מישהי שתושיע ...... 

לימים שקטים יותר, עם אורגזמות וגמירות חזקות יותר....

יפה שלי,

היום נעשה מה שאת רוצה,

את רוצה סרט? מסעדה? סטנד אפ או הצגה?

רוצה אחר כך שניסע לדירה? אין שום בעיה.

רוצה מסז' מדהים לאחר מכן ? קיבלת, מה שתרצי.

רוצה שאקשור אותך למיטה? קיבלת,

אך מרגע שאני קושר, היום הזה נגמר, ומתחיל הלילה שלי....

שם את תיהיה חשופה לגמרי עבורי, כולך במערומייך ללא שליטה על גופך,

אנשום אותך, מפיך בנשיקה צרפתית לוהטת, ומשם לצוואר המהמם שלך, מתמקם בשדיים המוכנעות, נושם את פטמותייך האלוהיות.

ומשם לבטן , מתפקס על הפופיק, שם אעביר לשון עמוקה.... מדגים לך בפרומו על ההולך להגיע.

כולך פתוחה ומפוסקת, 4 קשרים מכל כיוון למיטה מקבעים אותך....

מתמקד בחלק בין הבטן לאיבר המין, זה החלק שאני הכי אוהב להיות בו , לפני שלשוני נכנסת לחדר החקירות, הלח, הרטוב והכל כך מחרמן....

מנשק, מריח, מתמקם, ולאחר זמן קצר, יורד למעמקי איבר המין - שם חוקרת לשוני כל נקודה, פי מוצץ כל נקודת G שמתבקשת, בזמן שאצבעותי נוגעות בישבן העסיסי, ואצבע אחת משחקת עם חור הישבן ההדוק.

העיניים שלך מכוווצות סגורות , גופך מראה אותו מצוקה של עינוי, ורעידות מתחילות להגיע, כולך רועדת וגורמת מזיעה וגונחת נשימות קצרות וארוכות גם יחדיו.

גופך מתרפק, ומכין את עצמו לרגיעה.

יפה שלי, איזו גמירה יפה וסקסית, את רוצה לנוח? ראשך מהנהן,

אז טוב שאת רוצה, אך לשוני אינה מסופקת, ולדעתי גופך אינו צריך לנוח,

מבטך הקשור, מבין את הבא לבוא, וסוג של הנהון שלילי התחיל להגיע מצווארך למעלה.

ואני ממשיך בשבילי, והחקירה נמשכת, מוצץ ומלקק את איברך השטוף מיצייך, וניגר כאילו הכינת כבר מזמן עברה את קו המים האדום והכל כבר מוצף,

פניי מלאות , מזיעות, ומגוונות במצייך, ואצבעותיי כבר מזמן בתוך ישבנך, ואני ממשיך, ואת גונחת בחוזקה, כמעט צורחת.

שששש יפה שלי, שלא יזמינו משטרה, ואני שם גאג בפיך, כדי להוריד את פשר חוזק הקולות הנבקעים ממך,

ואני ממשיך בשלי.

ולאחר מכן, חודר אלייך ומפמפם אותך, מחזיק בצווארך, ופורק את עצמי מעלייך.

גופך נוחת , רועד וכולך רועדת

אני נותן לך חיבוק ענק ועוטף

הזין שלי יוצא מאיבך, ומיצים נשטפים החוצה, שילוב של מיצייך עם מיצי הנקטר של גמירתי, יחד עם טפטופי זיעה ניגרים ממני על פרצוף וגופך

אני מנקה את הזין שלי על שדייך, וביטנך, מוציא עד הטיפה האחרונה.

מנשך לך את המצח, ואומר לך תודה על הערב המדהים.

פורם את הקשירות שקבעו אותך למיטה, 

מתלבש, והולך.

ואת שולחת לי לאחר מכן טקסט לטלפון

תודה אדוני שהשתמשת בי, אני תמיד אהיה כלי קיבול בשבילך,

אוהבת... 

שפחתך.

אני מתעורר בדירתי, במיטתי, פותח את הטלפון שלי, ומגלה שהכל היה חלום....

במקום זה קיבלתי טקסט - צו 8 רביעי, עליי להייצב ביום ראשון בבסיס.....

אם אתם שואלים למה אני כותב את כל זה כאן ומערב את מחשבותיי הפוליטיים / הגאו-פוליטיים ועל המצב שמדינת ישראל מצויה - אומר שקודם כל כי זה מה שבא לי,

וזה גם יכול להיות סיפור סשן נהדר (העולם האמיתי), שאנחנו צריכים קצת ללמוד ממנו....

קורונה, קורונה, מלחמה , חיסולים, אנשים מתים,אנשים חטופים, הרס וחורבן מוסדות המדינה, ,וחצייה של כל הקווים האדומים ולא של האויב כלפינו, אלה חציית קווים בינינו לבין עצמנו.  וזאת התוצאה של התנהלות כושלת , אדישות שלנו כעם , ובחירות לא נכונות.

לצערי כנראה כל 50 שנה אנחנו צריכים לקבל איזה מכה בכנף, אחת חזקה וכואבת כזו, כדי שתזכיר לנו שאין לנו מדינה אחרת, ושאנחנו עם נרדף.

הבעיה שאנחנו כל הזמן חושבים שאנחנו העם הנבחר, אנחנו הכי חכמים , אנחנו יכולים לעשות הכל ומעל כולם, ולהיות מעל כל עם אחר- כנראה שזה לא כל כך נכון.

הבעיה הנוספת היא שאנחנו ככה מתייחסים גם לעצמנו - אם יש לנו בוס, אנחנו חושבים למה אנחנו לא הבוס שלו..... ממש בדם שלנו החשיבה הלא הגיונית הזו.

מותר לנו לעקוף בכביש, לשלוף אצבע משולשת, לא לתת למבוגר לשבת באוטובוס עמוס, ובכלל

שאלו אותי פעם , מה אני חושב על פתרון של 2 מדינות - (אני אדם ימני שלא תהיה טעות, אבל היום מי שביבי הוא ימני, ומי שלא שמאלני - אז אני שמאלני, מאחר ואת המפלגה שלי , ושל דורות המשפחה שלי - כבשו).

כדי לענות על פיתרון של 2 מדינות, צריך לדבר על 2 מושגים חחשובים - לקיחת אחריות, וכוונה תחילה.

כשהדור הקודם של המשפחות שלנו הגיעו לארץ, שום דבר לא היה כאן באמת - חול ומדבר, אקלים קשה, וכמה עשרות אלפי ערבים (שלא היו אותם פלסטינאים של היום שהם למעשה פליטים ממדינות אחרות בבסביבה שלא רצו אותם בשטח שהיה לשעבר של מצרים שאנחנו החזרנו במלחמת 67).

אותו דור הגיע לארץ אחרי חוויות טראומטיות ואנטישמיות באירופה והסביבה - שם רדפו אחריהם, רצחו את משפחתם, את החברים שלהם, וקהילות שלמות שהכירו נעלמו כלא היו. רק אז הבינו אותו דור, שאם הם רוצים לחיות כיהודים חופשיים, וגם הדור שלאחריהם, הם צריכים לחזור לכאן, ולמה שקבור כאן 2000 שנה ולהחיות את הקהילה מחדש. לבנות מדינה ליהודים, היחידה בכל העולם, בעוד שלערבים יש עוד 14 מדינות בעולם, עם גודל שטח עצום.

לשם כך,

הם הגיעו לכאן ובנו תשתיות במקום עזוב זה, כגון כבישים, תשתיות מים כדי שיהיה אפשר לגדל גידולים במקום שהאקלים והאדמה לא מאפשרים זאת.

הם חידשו את השפה העברית, בנו מערכת חינוך, כדי ללמוד מן העבר, בנו השכלה גבוהה כדי שיהיו אנשי הנדסה, רפואה ופילוסופיה כדי להקים מחדש ישוב וקהילה , ובכלל כדי שיהיה אפשר לחיות כאן במקום לא פשוט, עם אדמה לא פשוטה ואקלים של מדבר חם.

אותו דור לקח אחריות על המדינה , בכוונה להפוך אותו למקום טוב יותר וחופשי בארצו, וגם בנוסף שהעולם יהיה טוב יותר - פרסי נובל, הישגים בספורט ובמדע, והמצאות שעזרו לעולם , ושהעולם יהיה עולם טוב יותר, המצאות שהעולם משתמש בהם - כמו אפליקציית הניווט, רכיבים רפואיים מצילי חיים, כלים לגידול צמחים בצורה יעילה יותר בשימוש משאבים (כגון טפטפות), והדוגמאות והתחומים רבים מנשוא.

אם נסתכל על אותו עם שקורא לעצמו העם הפלסטיני, האם הוא לקח אחריות באדמתו? ומה הייתה הכוונה? (שהרי מ2005 לא הייתה יישות ישראלית אחת אזרחית או צבאית (פרט למבצעי הגנה ללא ברירה שהם גררו אותנו).

האם הם בנו תשתיות? כן - מנהרות על גבי מנהרות - הכוונה - להרוג כמה שיותר יהודים ככל האפשר ולמחוק את מדינת ישראל.

האם הם הקימו מערכת חינוך? כן - הסתכלו על הספרים שם, היטלר מככב עם רעיון המיין קאפ שלו, הסתכלו בסרטונים של מחנות הקיץ של חמאס , מאמן ילדים בני 5 עם מדים ונשק להרוג כמה שיותר יהודים ככל האפשר ולמחוק את מדינת ישראל.

האם הם בנו מערכת השכלה גבוהה? כן - האוניברסיטה של עזה - בכוונה להקים מהנדסים שיהנדסו טילים ופצצות בכוונה תחילה להרוג כמה שיותר יהודים , ולמחוק את מדינת ישראל.

היכן ההישגים בספורט, במדע? האם הם הפכו את העולם לעולם טוב יותר?

האם הם נטמעו בקהילה הבין לאומית כדי לתרום באמת? היכן פרסי הנובל שלהם?

ונניח שיצליחו במשימתם העליונה, ולא יהיו יותר יהודים בעולם, ולא תהיה ישראל יותר - האם שם הם יעצרו באמת?

ואני אומר

אם העולם לא יתעורר, לא יהיה עולם לקום אליו יותר.....

נקודה למחשבה

על המצב הקיים.

משום מה אני קם בבוקר, עם תחושת חוסר,

משהו הלך לי לאיבוד, ואז הבנתי

תחושה בפיטמה, שמחכה שמישהי תתייחס אליה, 

ואז נזכרתי שהפה שלי יבש, כי מזמן לא מצצתי פיטמה משד כמו שאני אוהב, כמו תינוק.

למצוץ, לנשוך אותה, להיות עטוף על ידה כאשר אני מוצץ , מוצץ חזק, נותן את מלוא תשומת הלב שלי, למקום כל כך קטן, כל כך רגיש וכל כך עדין ודורש.

ותוך כדי היובש בפה, שוב חוסר התחושה בפטמה שלי עצמי, פשוט הביאה אותי למצב בלתי אפשרי..... 

יש כאן מישהי שאוהבת למצוץ פטמה של אדון? 

אני צריך כאן עזרה ראשונה .....

נדמה לי שהפטמה שלי הלכה לאיבוד.....

עובד מהבית. 

תכתבי לך ככה בסביבות 23 בלילה.

יש לי ישיבה חשובה מחר על הבוקר, תתייצב אצלי ב8:45 בדיוק. 

את מגיעה, ארוחת בוקר עם הקפה שלך מוכנה כמו שאת אוהבת. אני לא הייתי שם כי התלבשתי לקראת הישיבה. 

נכון שזו ישיבת אונליין, אבל כמו תמיד פותחים מצלמות, צריך להראות טוב. 

את מתיישבת לאכול את ארוחת הבוקר, בפתק רשום לך שיש לך 10 דקות על השעון לסיים את ארוחת הבוקר( זה כולל את שטיפת הכלים).

חמש דקות לפני הישיבה, אני מתיישב על הכיסא שלי בחדר העבודה שלי.

"לחדר" אני מורא לך.

את מגיע ללא בגדים ומתיישבת בדיוק מתחתי לשולחן, בין רגליי.

מולך גבריותי במלוא הדרו, בעוד החלק העליון מכופתר בחולצת עסקים מהודרת. 

הישיבה מתחילה... 

יושב עם הקפה במרפסת, ונהנה מהאוויר של שעות הבוקר המוקדמות.

הדי הפיצוצים הפסיקו, וצעקות הפצועים נדמו.

ואוויר נקי מנקה את ריאותי,

ומחשבות זדוניות וחרמניות מלאות את הדם החם בראשי,

חושב על זאת שאפגוש אי פעם,

חושב על זאת שתרצה,

חושב על זאת שתרתום את מוחה ואישיותה בשבילי

חושב על זאת שתתרום את גופה למדע של גופי

על זאת שתרצה לרצות, על זאת שתרצה להניק אותי אליה, ותרצה שאלמד אותה שליטה.

על זאת שתיכנע

על זאת שיש לה גם דעה.ואישיות.

על זאת שמיניותה רק פותחת אותה, ומוחה פותח אותי.

שוב מתחבר בחזרה למציאות, ויוצאה מהפנטזיות והתיאורים שנמצאים בי,

חזרה למציאות....

זריחה.

אז בהמשך לסיפורי חזרה מהמילואים שלי,

לאחר כמה ימי לחימה קשים, בחום של מעל 40 מעלות ו90 אחוז לחות (לפחות ככה זה מרגיש), 

חזרתי הביתה לאותו בית חשוך, 

מתקלח, והולך לישון,

וכל מה שבא לי זה כרית.

לא, לא הכרית שעל המיטה שלי, אלה כרית אמיתית, שאוכל לשים את הראש  שלי על החזה שלה או על הבטן שלה או על הרגליים שלה,

היא תלטף אותי, ותגיד לי שהכל בסדר. 

זאת כרית אמיתית!