אושר ואהבה

כאשר אני עצוב אני חושב עלייך כפי שהחורף חושב על השמש, וכאשר אני שמח אני חושב עלייך כפי שהשמש חושבת על הצל

אנחנו נולדים, אנחנו חיים ואנחנו מתים - לפעמים לאו דווקא בסדר הזה. אנו מניחים לדברים, והם חודרים חזרה אל חיינו. אז אם מוות הוא לא הסוף, על מה עוד אפשר לסמוך? כי בטח שאי-אפשר לסמוך על שום דבר חי. החיים הם הדבר הכי שביר, חסר-יציבות ולא-צפוי שיש. בעצם - יש רק דבר אחד שאנחנו יכולים להיות בטוחים בו בחיים - זה לא נגמר, עד שזה נגמר.

בכל פעם שרוע עולה בגורלנו, עלינו לשאול את עצמנו, אחרי הסבל הראשוני, כיצד נוכל להפוך אותו לטוב. לפיכך עלינו לנצל את ההזדמנות, להצמיח אולי פרחים רבים, משורש מר אחד.

המפתח להצלחה הוא תזמון. תסתכלו אחורה שנתיים ושלוש ותראו כמה השתנה רק בשנים האלה. כל נושא הרשתות החברתיות לא היה קיים כלל, תחשבו על החיים בלי אינטרנט ובלי מנועי חיפוש. החוכמה היא לפגוש את הרכבת תוך כדי נסיעתה ברגע הנכון.

אופטימי: לי זה לא יקרה!
פסימי: לי זה בטוח יקרה!
אדיש: אז מה אם זה יקרה?
סדיסט: אני מחכה שזה יקרה!
סטלן: חחחחח מה יקרה יא שרוטים?

                           עַזָּה כַמָּוֶת

                         אַהֲבָה קָשָׁה

                        כִשְׁאוֹל קִנְאָה

                       רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי

                      אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה

אנשים מפחדים מעצמם, מהמציאות שלהם; מהרגשות שלהם, מעל לכל. אנשים מדברים על כמה שאהבה נהדרת, אבל זה בולשיט. אהבה כואבת. רגשות מטרידים. אנשים מחונכים לחשוב שהכאב רשע ומסוכן. איך הם יכולים להתמודד עם אהבה אם הם מפחדים להרגיש? כאב אמור לעורר אותנו. אנשים מנסים להסתיר את הכאב שלהם, אבל הם טועים. כאב זה משהו לשאת, כמו רדיו. זה הכל באיך שאתה נושא את זה. זה כל מה שחשוב. כאב זה רגש. הרגשות שלך הם חלק ממך, חלק מהמציאות שלך. אם אתה מתבייש בהם, ומסתיר אותם, אתה נותן לחברה להרוס את המציאות שלך. אתה צריך לעמוד על זכותך להרגיש את הכאב שלך.

החיים יגרמו לך כאב ביוזמתם הם. האחריות המוטלת עליך היא ליצור אושר.