סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

I Need You

כמה אתה חסר לי מאז אותו לילה נורא שבו התחננתי בפנייך שלא תעלה על ההגה כי הגזמת עם השתיה. כשקיבלתי את השיחה ממספר חסום לאחר כמה שעות אחרי שרבתי איתך בגלל השתיה. "נדיה *&^$?" כן זו אני. "מדברים ממשטרת ישראל...." ומאז אני אבודה. מנסה לחזור לחיים ולהמשיך. חזרתי לצאת ולנסות להכיר מישהו שיצליח להכנס לליבי מחדש ולמלא את החלל הענק שהשארת אך כולם צל חיוור שלך. באמת שניסיתי להתפשר, אבל אחרי מה שמצאנו אחד בשניה זה מרגיש בלתי אפשרי. ולא, אני רק בת 43 ולא רוצה להשלים עם חיים ונילים (ככה קראת לזה?) ומשעממים. רוצה שוב להתרגש ולהרגיש. הכרת לי את העולם הזה והפכת אותי למלכה שלך ואהבתי את זה כל כך בזכותך.

מתגעגעת אלייך נורא. נראה לי שאקפוץ לבית הקברות היום, להניח שוב פרח בודד על מצבתך.
לפני 4 שנים. 6 בספטמבר 2020 בשעה 9:06

משעשע שאנשים חושבים שהבלוג שלי מעניין

זיקפת הבוקר​(שולט) - הם לא, הם רק חושבים שאם יגידו לך את זה, הם ימיסו את ליבך
לפני 4 שנים
הרועה הבודד38​(מתחלף) - משעשע שזה מה שאת כותבת בבלוג
לפני 4 שנים
Nadja​(שולטת) - ח ח ח
לפני 4 שנים
האיש של דין - זה לא הבלוג,
זה הרגליים הארוכות והתחת הקטן...
לפני 4 שנים
Nadja​(שולטת) - של התמונןת שמצאתי ברשת?
לפני 4 שנים
אביב נעורים - לא יודע אם מעניין אבל הוא קצר :)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י