בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

I Need You

כמה אתה חסר לי מאז אותו לילה נורא שבו התחננתי בפנייך שלא תעלה על ההגה כי הגזמת עם השתיה. כשקיבלתי את השיחה ממספר חסום לאחר כמה שעות אחרי שרבתי איתך בגלל השתיה. "נדיה *&^$?" כן זו אני. "מדברים ממשטרת ישראל...." ומאז אני אבודה. מנסה לחזור לחיים ולהמשיך. חזרתי לצאת ולנסות להכיר מישהו שיצליח להכנס לליבי מחדש ולמלא את החלל הענק שהשארת אך כולם צל חיוור שלך. באמת שניסיתי להתפשר, אבל אחרי מה שמצאנו אחד בשניה זה מרגיש בלתי אפשרי. ולא, אני רק בת 43 ולא רוצה להשלים עם חיים ונילים (ככה קראת לזה?) ומשעממים. רוצה שוב להתרגש ולהרגיש. הכרת לי את העולם הזה והפכת אותי למלכה שלך ואהבתי את זה כל כך בזכותך.

מתגעגעת אלייך נורא. נראה לי שאקפוץ לבית הקברות היום, להניח שוב פרח בודד על מצבתך.
לפני 5 שנים. 6 בנובמבר 2019 בשעה 21:32

מתגעגעת אלייך כל כך! מחפשת משהו בנייד ומוצאת תמונות שלנו יחד רגע לפני שעולמי חרב. שישי בצהריים בפאב חדש. אתה כבר די שיכור ואני מאושרת כמו שלא ידעתי שאפשר להיות. אותו סופש אחרון שהיינו יחד והזדיינו בטירוף מהסרטים. אהבתי אותך כל כך. מתי כבר הכאב הזה יחלוף....

אלוהים, הלוואי והייתי יכולה לבלות איתו עוד יממה. מתגעגעת אליו נורא נורא.

אנוצ'קה שלך - מבינה אותך נורא... רק הזמן יעביר את הכאב, וסליחה על הקלישאה, אבל זה נכון...
לפני 5 שנים
Nadja​(שולטת) - כבר עבר זמן מה אבל עדיין הכאב משבש אותי הרבה פעמים.
לפני 5 שנים
Adamastor - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 5 שנים
Adamastor - תהי טובה לעצמך זה יקל קצת על ההתמודדות
לפני 5 שנים
Nadja​(שולטת) - מי אמר שאני לא טובה לעצמי?
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י