בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

I Need You

כמה אתה חסר לי מאז אותו לילה נורא שבו התחננתי בפנייך שלא תעלה על ההגה כי הגזמת עם השתיה. כשקיבלתי את השיחה ממספר חסום לאחר כמה שעות אחרי שרבתי איתך בגלל השתיה. "נדיה *&^$?" כן זו אני. "מדברים ממשטרת ישראל...." ומאז אני אבודה. מנסה לחזור לחיים ולהמשיך. חזרתי לצאת ולנסות להכיר מישהו שיצליח להכנס לליבי מחדש ולמלא את החלל הענק שהשארת אך כולם צל חיוור שלך. באמת שניסיתי להתפשר, אבל אחרי מה שמצאנו אחד בשניה זה מרגיש בלתי אפשרי. ולא, אני רק בת 43 ולא רוצה להשלים עם חיים ונילים (ככה קראת לזה?) ומשעממים. רוצה שוב להתרגש ולהרגיש. הכרת לי את העולם הזה והפכת אותי למלכה שלך ואהבתי את זה כל כך בזכותך.

מתגעגעת אלייך נורא. נראה לי שאקפוץ לבית הקברות היום, להניח שוב פרח בודד על מצבתך.
לפני 4 שנים. 27 בנובמבר 2019 בשעה 8:38

הוא פשוט פירק אותי. אין דרך יותר ברורה להסביר מה שקרה בינינו. אחרי שגמר בתוכי הורדתי לו את הראש בכח למטה שינקה אחריו ובגלל תנועה לא נכונה שלי הצלחתי לפרוק כתף שוב. כאבבבבבב לי כל כךךךך אבל לא הצלחתי להפסיק לצחוק! "פירקת אותי" צעקתי עליו!!!

מזל שאני יודעת איך להחזיר את הכתף למקום. 

מבטיחה להגיע עם הוראות הרכבה של איקאה לפעם הבאה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י