איש המגהץ!

אני מאמין שזה מתחיל לשקוע.

אני מכבה את הקופסה קצת.

תודה.

אהבה.

יש איזה עניין עם שלבי אבל מקוצררים?

אני צריך להיות בסדר עם זה עד מחר והשעה שלוש בבוקר. יש שלב של דמעות ובולבול? זה יהיה חדש :)

בואו נתחיל במאקרו.

עד שאני מת הכל טוב. אחרי שאני מת אני אדיש.

אלוהים זיכה אותי בכולכם בזמני בעולם ואני אסיר תודה גם אם הוא לוקח אותי מחר. בזמן קצר למדתי מלא, הכרתי אנשים מדהימים ובאמת בלעדיכם כלום לא שווה, תודה על הזכות בלי טיפת ציניות.

עזרתם לי לעבור תקופה לא פשוטה ואני יודע כמה אני לא מובן וגם, כן כן ,מעצבן. מחילה.

אני אומנם למדתי שלוש שנים רפואה אבל לא הוסמכתי לרופא (ציטוט מגבעת חלפון), ולהבנתי המציאות הרפואית היא כדלהלן;

רוב הסיכויים שאצטרך להסיר את אשך ימין (אני נהיה חלש מלכתוב את זה, זה מצחיק מה שזה עושה מנטלית, הזוי לגמרי באמת, אני לא בחור חלש). ביום שישי אתאשפז כדי לבדוק שוב באולטרא סאונד אבל כנראה שזה רק יאשר את המסקנה מהיום.

זה נעשה בהרדמה מלאה ואמור לכאוב, אני מנסה לא להתעסק בלדמיין כאבים, נהנה מזה כשזה יגיע גם ככה, הכי שווה הוא רגע הציפייה ;).

היה לי רופא אחד החמודים באמת, גם נעים, גם חתיך, הוא היה כל כך אמפטי באמת, הייתי מנשק אותו רק במישור האיכפתיות. כולי קמל כשאני שומע מה המצב, מתחיל לכאוב לי מנטלית באשך, שום דבר פיזי אבל כואב רק מלחשוב על זה והוא עוצר באמצע העבודה במיון ומלטף לי את הלב. הייתי צריך אותו שם.

מצחיק שאם אני פוחד ממשהו זה על אמא שלי.

אבא זכרונו לברכה היה אומר עליה שתענוג לאכול איתה חרא, היא קופצת ראש ואוכלת הכל לבד. אין דבר שהיא תפספס הזדמנות לסבול ממנו. לא פשוט לי איתה בכלל, אבל היא יקרה לי וכואב לי על הלב שלה. אני צריך להרים את עצמי מהר כשאני מספר לה. אני איכשהוא צריך להמציא שזה עדיף בכלל להיות "ביציקלופ" ובגדול אסור שהיא תראה אותי מדוכא מזה.

מה אני מרגיש?

דוגרי לא יודע. אני מנסה לספר את זה כדי לעכל בעצמי.

דווקא אשך, דווקא אני.

סוף סוף התחלתי להתייחס אל נשים כמו אל מין העתיד. סוף סוף ראיתי אינטימיות אחרת...

אלוהים.

אני אוהב אותך ואני לא אפסיק לאהוב אותך.

נתת לי את נועם שאול ועמית מיכאל שלי.

אני רק מבקש לזכות לשנן להם את הדרך ששינן לי אבי ולראות אותם הולכים בה. מבחינתי אחר כך לא משנה מה יקרה, אני מת המאושר באדם.

ייקח לי מעט זמן.

יש לזכר קשר חזק עם איברי הפקת הזרע שלו. מצד שני, ברור לי שיש רק דרך אחת לעבור את המסלול במתנה הזו שנקראת החיים.

כל עוד אני חי, אני אומר אמת, אני עובד ואני חופשי. מי שמתחשק לו לנסות  להוריד לי את החיוך מהפנים מוזמן בחום. אני כאן ואני כבר מתחיל לחייך עוד פעם.

אני באמת אוהב את כולכם גם אם זה לא נראה כך.

לא הכל ברור לכם מדברי וכולנו יודעים את זה.

אהבה.

לייזי.

נ.ב.

אני הולך להיות זכאי לים הומור שחור ופרגון מכם.

תתכוננו חמודימים.

אני צריך לעכל את זה.

בריאות ואהבה לכולם.

חג שמח.

אני מקווה שצדקתי עם העברית כאן.

שמח חג

יום נעים

חן חן.

ליל מנוחה

המלך!

אני יודע, יש עוד זמן.