לפני שנה. 23 באפריל 2023 בשעה 15:37
המקום השקט שלי.
הסביבה הבטוחה שלי.
לכולנו יש אחת כזאת, לפעמים היא בן אדם,לפעמים היא מקום ולפעמים היא אפילו שיר.
בימים טובים אנחנו מודים לה, ובימים רעים אנחנו כמהים לה.
הפינה החמה שלי עברה הרבה צורות, אבל המקום שתמיד נשאר אצלי קבוע הוא פארק הירקון בלילה, בין הכדור פורח לבאולינג ר"ג.
בימים הכי קשים שלי, כשחשבתי שאין לי מקום בעולם הזה, ה"מקטע מעבר" הזה, בין שני מקומות מאוד ברורים, המוקף בעצים פראיים ונהר יפיפה הזכירו לי שדברים יכולים להיות יותר טובים.
יש בעיני משהו מאוד קסום להיות במקום שבדרך כלל הומה אדם, אך פתאום הוא בשקט מוחלט ואך ורק שלי.
בעיר שרק מוצפת רעש ועניין, הרבה אנשים מפחדים להיות במקום הזה, בשקט, בתוך הראש של עצמם.
ואני? מת מפחד. ובגלל זה אני יודע שזה נחוץ לי.