החיים

סיפרתי לסו על החלום שלי.
תמיד שיש לה חלום היא מספרת לי ואני מפרשנת אותו יחד איתה. אין לנו פילוסופיה מאחורי זה, זה פשוט בא לנו באופן טבעי, לדבר על התחושות שלנו, לנסות להבין למה המוח שלנו חלם את אותו חלום, לפעמים זה בגלל שאנחנו מתגעגעות למשהו, או לפעמים פחדים, אולי דברים שבשעות הערות שלנו אנחנו פוחדות להתמודד איתם. אולי רגשות חזקים שקשה לנו להתמודד איתם כשאנחנו ערות. זה לא חייב להיות משהו שלילי.
היא לא חולמת הרבה, אבל כשהיא חולמת החלומות מלאי משמעות.
הפעם היה זה תורי לספר על חלום, כן כן החלום מהפרסום הקודם.
סיפרתי את החלום, בעיקר את התחושות סיפרתי, את ההרגשה שמישהו ו/או משהו מפריעים לי ללטף אותו, סיפרתי לה על התחושה הנעימה שהיתה בסוף החלום שהצלחתי לגעת קצת בראשו, והיא חזרה ואמרה כמה פעמים "עדיין לא", ששאלתי אותה למה אמרה את זה?
אמרה שהיא לא יודעת אבל זאת התחושה שלה.
זאת אומרת היא לא ידעה למה, אבל אמרה בכל זאת. כאילו באופן אינטואטיבי יצאו לה המילים מהפה.
זה בטח נשמע קצת בולשיט למי שלא מכיר את הקשר שלי איתה
אבל זאת סו וזאת אני
וככה היא אמרה
"עדיין לא"...
אז "עדיין לא"?