היומיים האחרונים היו כל כך מבלבלים.
נתת לי משימה כל שעה עגולה לאונן ולהפסיק רגע לפני שאני גומרת וכך עשיתי.
ביום הראשון זה עבד פחות טוב ופחות נכנסתי לתוך זה, אבל היום,וואוו היום הגוף שלי היה בתחושות וברטטים שבחיים לא היה. בכל פעם ופעם הרגשתי שיותר קשה לי לדחות את הסיפוק והרצון לגמור, מפעם לפעם אני מרגישה את הנשימות שלי מתחילות להיות יותר ויותר עמוקות, מפעם לפעם יותר הרגשתי שאתה כאן לידי ומישהו שלא רוצה שילך.
ההרגשה שהייתה לי בגוף היא בלתי מוסברת, הרגשתי כמו רכוש, כמו חפץ שאין לו בכלל רצונות או סיפוקים יש רק את האדון שלי שאותו אני צריכה לשרת.
לאט לאט אתה מתחיל להשתלט לי יותר על החיים ולקבוע לי מה אעשה בכל רגע ורגע ועם מי אפגש.
בחיים לא הרגשתי כזאת תחושה של אופוריה כזאת תחושה של מצד אחד אני לא בשליטה על עצמי בכלל מצד שני אני מרגישה הכי בטוחה בעולם.
היום הבנתי שאני שלך אדוני ואעשה הכל כדי לרצות אותך,