בכל פעם שאני מקבלת התקף געגוע,
אני תוהה לעצמי איך לעזאזל לא המציאו
מכשיר אינהלציה עם ריחות של אנשים
שאנחנו אוהבים?
בכל פעם שאני מקבלת התקף געגוע,
אני תוהה לעצמי איך לעזאזל לא המציאו
מכשיר אינהלציה עם ריחות של אנשים
שאנחנו אוהבים?
,אני אוהבת להתפזר
!ואתה היחיד שיודע לאסוף אותי
ככה להתחיל את הבוקר ...
בא לי להתחרמן עם הלב שלך
ולא לגמור אף פעם.
יש תקופות שאני פחות...
מרגישה קצת פחות...עושה קצת פחות
רוצה קצת פחות...פחות...
הגוף עייף על סף קריסה...לא רוצה ליפול!
ואם ליפול אז רק על המיטה לתוך זרועותייך.
אתה אוסף אותי אליך בשתיקה .
אין דבר יותר יפה מזה...
"תִּהְיִי אִשָּׁה כָּזֹאת שֶׁבָּרֶגַע שֶׁהָרַגְלַיִם שֶׁלָּהּ
נוֹגְעוֹת בַּבֹּקֶר בְּרִצְפָּה, הַשָּׂטָן אוֹמֵר..
אוֹיְ לֹא, הִיא הִתְעוֹרְרָה!"
שחור חזק במיטה חצי סוכר
פתאום אני ואתה נהיינו לנו שניים
אפילו בינתיים...
בזמן האחרון אני בחיפוש אחרי משהו שלא קיים..אני חייבת אחרת זה לא יכול להיות.
החיים שלי פתאום נעצרו...
ומצאתי את עצמי סגורה בין 4 קירות לבד ...
מצד אחת רציתי קצת מנוחה אבל זה פקד אותי ללא התראה מוקדמת.
אז אחרי שסיימתי את כל המטלות וראיתי את כל הסדרות עברתי לשלב הבא...
שעמום...קבלו אותו במחיאות כפיים
ולא זה לצורך תשומת הלב ...טוב נו...אולי קצת:)