ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תת הכרה נפתחת כמו מניפה

לפני 4 שנים. 13 בפברואר 2020 בשעה 13:44

לפעמים נדמה לי שהגוף שלי לא יחזיק מעמד בכל

הדבר הזה המכונה חיי

לפעמים נדמה שתכף הוא יקרוס

יפול

יקרוס על הרצפה הקרה

כך קורה שאורגזמות מסתיימות בבכי

כך קורה שהקשר בבטן מתחזק

כך קורה שנדמה שלא יהיה עוד אושר

שהכל קרס

שהכל קורס

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 11 בפברואר 2020 בשעה 16:12

את הנסיך הפרסי הצעיר מצאתי בעיר אחרת

כשלחש את שמו, לא שמעתי

כי היה עסוק בללקק את אזני

גנחתי לו בעברית, אני אנה

אנא הצמד אותי חזק

והוא שלף שדי משמלתי וליקק פטמותי בפרסית

כשהתעוררתי הוא נעלם ונותרתי לבד

 

בערב ראיתי אותו יושב לבדו על ספסל בסימטה צדדית ונשקתי לו

היה לו בלשונו טעם נעים של כוס של אישה אחרת

וזה הרגיש לי די טבעי

לפני 4 שנים. 11 בפברואר 2020 בשעה 5:01

אם הוא יציע לי להמחץ בין זרועותיו ללא אויר

אבוא

אם הוא יציע לי לנשוך פיטמותי עד כאב

אבוא

אם יציע מין בעמידה בחדר הארונות החשוך

אבוא

אם ירצה למשוך שערי כשזיקפתו בפי

אבוא

ואכנע

אם יאמר לי אהבה

אבכה

לפני 4 שנים. 10 בפברואר 2020 בשעה 9:34

כשאתה חודר אלי ורגלי מתרוממות, אני מביטה בדר' מרטינס הכבדות שלי אשר מונחות על כתפיך ושורטות את ראשך.

נעליים כה כבדות על אישה קטנה כמוני.

מלטפות את ראשך, מחמיאות לפניך, מחפשות את לשונך.

עכשיו הן מונחות לצד מיטתי, נחות, נושמות, ממתינות למפגש הבא שלהן עם גרביון מופשל.