לפני שנתיים. 3 בספטמבר 2022 בשעה 10:06
נתת לי מגבת ואזיקים ואמרת לי ללכת לסלון
כבר יודעת לבד להתפשט ולשכב מעל המגבת הפרוסה
עונדת את האזיקים ומרימה ידיים מעל הראש
מחכה לך.
הבאת איתך את הצעצוע החדש שקנית לי
זה צעצוע שאין שום סיכוי שאצליח להשתמש בעצמי
הוא שואב חזק את הדגדגן וכל הגוף שלי רועד
זזה בלי שליטה ולא מסוגלת להחזיק אותו במקום
''תפתחי רגליים. לא לזוז.''
המגע הראשון שולח זרמים בכל הגוף
כמו תמיד יוצא ממני צחוק בלתי נשלט
''תנשמי עמוק. ידיים למעלה. תפסיקי לצחוק''
מסדירה נשימה ומרגישה את הגוף רועד
מתאמצת בטירוף להשאר בלי תנועה
המאמץ והגירוי הקיצוני התחילו להוציא ממני יבבות
נאבקת עם הגוף שלא מפסיק לפרכס
שומעת אותך סופר לי
''באחת את נהיית מפל. תתפוצצי בלי סוף''
השליטה הטוטאלית שלי בגמירות לחלוטין משובשת
משפריצה באחת אבל לא מצליחה להיכנס לשרשור
''איפה המפל? תשפריצי!''
אתה פוקד
הצורך שלי לציית חזק. הגוף שלי בגירוי יתר
היבבות לא נגמרות גם כשנוזלת וקוצפת בשבילך
אתה מחזיק אותי חזק וממשיך להגמיר אותי
מרגישה כיווצים בכל הגוף
אתה מנתק את הצעצוע מהדגדגן שלי
ומצמיד אליו חזק קוביית קרח
הקור אחרי הגירוי כואב בצורה קיצוני
''אני הולך להחזיק את הקוביה הזאת על הדגדגן שלך עד שהיא תימס. ואז אני הולך להפוך אותך שוב למפל''