בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Surreal

לפני 4 שנים. 25 בנובמבר 2020 בשעה 12:05

צריכה נשימה עמוקה

כזו שממלאת את הריאות והנפש

נשימה שאני לא יכולה לקחת לבד

היא מוענקת לי ע''י ידיים חזקות

שאוחזות אותי בעורף ודוחפות אותי מטה

שלא אוכל לזוז

שלא אוכל להתחמק

אוכל רק לנשום

לפני 4 שנים. 25 בנובמבר 2020 בשעה 9:33

 

נפרדנו לשלום מהאורחת שלנו

איתה ישנו מעט מאוד זמן

היא יצאה מהבית מוקדם

ואתה נכנסת אליי חרמן

פתחת, פינקת, וגמרת בפנים

כי אתה יודע כמה אני אוהבת

וקשה לי להוריד את החיוך מהפנים

כששעות אחר כך אני עדיין נוזלת

 

לפני 4 שנים. 24 בנובמבר 2020 בשעה 15:07

הייתי צריכה להקשיב לעצמי בשניה שעוררת בי את הרצון להתרחק

במקום זה ניסיתי להילחם במנגנוני הגנה ולתת לך להיכנס

אפילו הצלחתי במידה מסויימת 

לאפשר לעצמי שיהיה לי אכפת

אבל מנגנון ההגנה שלי דואג לי ושומר עליי

הרבה יותר מאשר אתה אי פעם דאגת

יותר משלך היה אי פעם אכפת

האינטואיציה שלי מדהימה ואני לא אבגוד בה שוב.

ואתה?

מוזמן בחום להזדיין לי מהחיים

לפני 4 שנים. 22 בנובמבר 2020 בשעה 20:01

לא דמיינתי כמה צמד המילים הזה יכול לכאוב 

כשהם יוצאות מהפה של האדם אליו אני כמיהה

כשהלב מייחל לכך כלכך חזק שזה מורגש בפעימות

כשאני נלחמת כדי לייצר מציאות בה אני יכולה לבוא

ואולי הצלחתי? אולי הגעתי למקום בו אפשר להיות יחד

איחרתי? קשה להאמין שיכול להיות שאתה כבר לא פה

ולא תיארתי מציאות בה ירגיש לי לא טבעי לקרוא לך שלי

 

לפני 4 שנים. 21 בנובמבר 2020 בשעה 10:13

אתה נראה מעולה, בדיוק לטעמי, ולא היה לך שום סיכוי

המגע שלך מטריף, נכון ומדויק, אבל לא היה לך שום סיכוי

גם כשאתה מכיל, מתעניין, מכבד

לא הייתה מולך שום דרך להגיע לי ללב

אין מסלול, אין חריץ, זהו שביל ללא מוצא

אין פה פתח לשום רגש אם תגיע אל סופה

לא כי אתה לא מדהים ולא בגלל שלא היה לי אכפת

זה תוצר שנכתב מראש עוד לפני שהחלפנו מבט

הסיבה לכך פשוטה והיא תלויה אך ורק בי

איך אכניס אותך ללב שכבר חודשיים לא אצלי

 

 

 

לפני 4 שנים. 19 בנובמבר 2020 בשעה 15:18

מסתובב בקריז

מפזר עשן לכל עבר

מוציא עצבים בלי פילטר

מקצועיות כרגע לא בראש מעייניו

בעודו מוציא קיטור לכיווני

לוקחת נשימה עמוקה

הוא פשוט עוד לא מודע

הוא עוד רגע מאבד אותי

החוזה יגיע אליי

והמכתב יגיע אליו

 

לפני 4 שנים. 19 בנובמבר 2020 בשעה 12:41

Give me a minute of peace

Rather than an hour of pieces

Allow me to process my grief

Rather than to wallow in grievance 

Just one more drive around the corner

Only a moment like before it was over

לפני 4 שנים. 16 בנובמבר 2020 בשעה 14:44

''סליחה אם פגעתי בך'' 

קודם כל, כדי שתפגע בי, צריך להיות לי אכפת ממך, ואחרי 5 אדומות פה בכלוב זין שאכפת לי ממך. ולא זין יפה טעים. זין קטן מעוות ונפול בדיוק כמו האגו שלך.

ב כל, כדי שתפגע בי צריך להיות שמץ של אמת בדברים שאתה טוען.

אז כשאתה אומר לבעלת תואר מאחת האוניברסיטאות הטובות בעולם שהוציאה קרוב ל800 בפסיכומטרי שהיא לא העיפרון הכי חד כי לא עניתי לך באמצע יום עבודה, מה שנשאר לי לעשות זה לגחך.

בפעם הבאה שתרצה לפגוע בי תקרא לי שרמוטה מזדיינת.

אבל בתכלס.. זה מדהים להיות שרמוטה. אני אוהבת להזדיין. ולא תהיה פעם הבאה.

🤭🤭🤭🤭

 

 

לפני 4 שנים. 15 בנובמבר 2020 בשעה 10:58

כשאתה המאמן האימון מתחיל מהשניה שנכנסת בדלת

מחזיק אותי במקום ומזיז אותי לפי הטון שאתה קובע

מרתק אותי למיטה ומוציא ממני אורגזמות

משתמש בי ובהן כדי להרטיב את הסדינים

ואז מצמיד את הפרצוף שלי אליהם

כאילו נותן לי להרגיש את מה שעשיתי

את מה שאתה עשית לי

וזה פאקינג עוצמתי שכשאתה מפרק לי את האגן

כל מה שאני רואה ומריחה זה נוזלים

שעד לפני האימון עוד היו בתוכי

לפני 4 שנים. 14 בנובמבר 2020 בשעה 17:53

מתנשפת רטובה ורועדת אחרי שעם שתי אצבעות

לקחת ממני רצף אורגזמות משכר

מסופקת ועוד מנסה להסדיר נשימה

כשאתה שואל עם חיוך

אם אני אשפריץ אם אתה נותן לי לעלות

פאקינג שיט כמה אני מתה להתפוצץ עליך

מתה על כמה שאתה נטרף מזה

מרטיבה את שנינו פעם אחרי פעם

כבר לא מסוגלת לזוז

עד הרגע שאתה אומר לי לעשות את זה שוב.

חייבת להיות ילדה טובה.