סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

השטן הוא גם מלאך....

נזכרת בך ... הקצות האצבעות מקבלות זרמים קררים ... יודע.... אני לא יודעת בעצמי איך להגדיר את מה שאני רוצה ... אני רק רוצה להגיד .... שככה סתם משום מה מחכה לך .... משום מה מתגעגעת אליך.... משום מה רוצה לעשות משהו למענך .... ומשום מה מאמינה בך ... תודה לך על זה שאתה קיים ......
לפני 13 שנים. 4 בספטמבר 2011 בשעה 20:18

הכרתי אותך בפארק בו ישבתי חושבת על חיי
הייתי אבודה
חיפשתי אותך
הסתכלת לי בעיניים עמוק
מצאת את מה שחיפשת כנראה
לקחת את ידי
הובלת .....
נכנסו לבית קפה
ישבנו שתינו קפה
שתקתי הרבה
שתקת איתי
וככה בשתיקה המוחלטת
הבנת אותי
שמעתי בקרע שיר מוכר:
" דם זורם על האבנים, שכחי מהכל לכי רק קדימה
הקשיבי לקול של האש......."
ראיתי שגם אתה מקשיב, ואמרתי
" את הERA אני אוהבת יותר"
ראיתי עינייך נפתחות לאט
ראיתי מבט מסוכן מתעורר משינה
אמרת לי:
" בואי,
אראה לך אותם
רוצה לחוות את שירים על הבשר?"
רק עם המבט אמרתי שכן
הובלת שוב .....
נכנסנו אליך
עלינו לגג
לילה קסום התפרס לו לאט
מזגת שתייה חריפה
לגמתי לאט
מסתכלת על המיטה
רצועות חזקות מכל צד
אור ירח מאיר את בד
שאלת אותי אם אני בטוחה, אמרתי שכן
התפשטתי לאט
ראיתי את המבט
אהבת את מה שריאת
התקרבת נשקת אותי בשפתיים
מחדיר את הלשון עמוק בפנים
הובלת אותי למראה
"תראי כמה שאת יפה "
אור ירח צבע אותי בכסוף
שערי השחור הסתיר את פניי
רק העיניים גדולות, נוצצות
הסתכלו מבעד השער
" תשכבי ...."
לחשת
שכבתי
מחכה למה שיבוא .....
קשרת אותי והלכת
לא ידעתי מה לקחת
רק הרגשתי סכין חדה חותכת את בשרי
מהפך עד הברך
הכאב החד עשה לי צמרמורת
מתפזר בגופי
הנאה חדשה
הבנה חדשה
הציפו אותי
אני מרגישה!
ושוב פעם סכין חדה
חותכת שדיי
אני כמו פרפר בידייך
מתפתלת מהכאב
רוצה עוד
אתה מתרחק
שומעת את הארה
מתחילה לנגן

.........לחש תפילה בקירות מהאבן
להב הסכין על ורידים הדקים
אושר בבוקר, עצב בערב
הכל כל מוזר ..... לעולם .....

עוד פעם סכין
בפנים היד
חתך עמוק
עור לבן
לב מברזל
דם ארגמן
נשקת אותי
מרוגש כל כך

........אנו בדהרה חטפנו על מוות
והדרך לחשה לנו כמו נחש
גופנו זהרו כמו נרות
במרוץ שלנו אחרי האור.......

לקחת נר
טיפה אחר טיפה
צורבות את הבטן
סוגרת עיניי
התמסרות לחושים

.........ולזה אנו נקרא אהבה
הכי לא שפויה
הכי מצחיקה
זה יהיה הלהט של גהינום
להט השורף את הכל........

לקחת מצת
נשיקות של האש
נשקו אותי בחזה ופטמות
התפתלתי מרוב הכאב
מרגישה את הכל למטה אצלי מתרטב
הרגשת אותי
ידעת מה אני רוצה
הכנסת בתוכי תוך שנייה
ברזל חם ורותח
ואני .....
התפוצצתי למיליון רסיסים
מרגישה את העור נשרף בתוכי

........זה הכל היה השקר
הוא היה המלך הכי טוב
זה הכל לא נכון
הוא היה שולט
בעזרת חרב ואש.......

נשקת אותי
הסתכלת בתוך העיניים שלי
ראית שם רק הנאה עם כאב
ירדת למטה לתוך השפתיים הבוערות שלי
התחלת ללקק, לנשוך
העור השרוף שלי צעק מרוב הכאב וההנאה

.........רק על דבר אחד חושבת את
מי שרע יכול להציל
גופך רועד ועל הקצה
את נשמתך את מוכרת לי שם........

לקחת שוב פעם סכין
ציירת לב על הבטן שלי
לחשת לי
" אוהב אותך ילדתי ...."
לקחת את שתייה שלי
שפכת אותה על הפצעים
התפתלתי מכאבים
גופי בער משריפה
נשקת אותי
כל חתך
כל כווייה
התחלת ללטף אותי
בכל מקום
הכנסת אצבעות לתוך ישבני
גנחתי
לא יכולה יותר
רוצה אותך
בפנים
בתוכי
מתפוצץ
נכנסת
בבת אחד
יחד איתך הכנסת סכין בתוכי
נחנקתי לשנייה
התחלנו לדהור
בריקוד מטורף
אתה אני והדם
נשקת אותי על שפתיי
החזרת אותי מתהום

.........ומי אתה – העונש או המחילה?
ומי אתה?
אל תמהר עם התשובה
אולי הגעת לקחת את הנשמה
רק ש.... אין לי לתת לך אותה..........

הסתכלת בעיניי
מתמכר לי
...........כן ככה לאהוב
כמו שהדם שלנו הוא אוהב
שכחתם כבר אתם
שיש גם אהבה
שגם שורפת
וגם הורגת......

חבקת אותי
ישבנו ככה
מי יודע כמה זמן
לקחת את הסכין המוכרת לי כבר
חתכת שפתיי ושפתיך
והדם התערבב בנשיקה של טירוף
עשית לי חתכים בבטני
מחזה מטורף
העור הלבן
והדם
התקרבת אליי
ו....
הכנסת סכין בחזה
הדם התחיל לזרום כמו נהר
אני עוד הייתי שם
" אהבת אותך" לחשתי "תודה"
" אוהב אותך גם מושלמת אחת"
הנשימה האחרונה
הנשיקה שלפני הסוף
הייתי מושלמת
מושלמת שלו.....

.........רק תן לו להשתגע
רק הפעם
כי מהמשוגע לא ירצו תשובה
תן לו רק הפעם
לשבור את הצבע הזה מטורף ........

לפני 14 שנים. 29 במאי 2010 בשעה 14:29

אני בידייך שוב פעם נמסה
אני בידייך שוב פעם מתמוססת
וכמו מים בורחת אל רגלייך
שרשרת שוב וחגורה וחבל ...
על הידיים ... ורגליים.. וגופי
לא להשתחרר, לא להגיד מילה ולא לנשום
ושוב פעם הסכין חותכת את הכלוב
ושוב פעם בידיים נוטפת
מעצמי שוב פעם נמלטת
אל רגליך, מוצאת שוב פעם
את שלוותי, ורוגע אמונים ...
רק שיהיה לי כוח להישאר
ליום אחד או לתמיד ... לנצח
תשחרר ....
תקשור .....
תישאר....
אל תהרוס, רק תגיד מילה
אין אהבה יש רק שברים
ושוב פעם אני - בהצטלבות דרכים
ושוב פעם אהבה – לרסיסים ....

לפני 14 שנים. 25 במאי 2010 בשעה 4:41

אם חזקה, תבכי – בשקט, בחרש כמו החיה
שצייד הרשע הכניס לתוך הפינה ....
הדמעות ישרפו את העולם הזה ויפתחו לך דלת אל האחר ....
הן יכולות זעקה להשתיק, והן יונקות את הכאב מתוך הלב ....
אם חזקה – תבכי. בשקט, בחרש כמו החיה ....

אם נקיה – אז תסירי. את המסכות מהמלכים ריקים
שמעלים את הרוע על כיסה המלכות של עולם משעמם שלהם
ברחי מהגורל – עדיף אל השדים, מהר יותר ... לעולמים ...
עם מוזיקת המלאכים המלווים אותך אל נצח ....
אם נקיה – אז תסירי. את המסכות מהמלכים הריקים

אם את צודקת – אז תכי. בלי הפסקה, עם היד הפתוחה, חזק יותר
את כולם... כל מי שעומד בדרכך... את אלה שהידיים שלהם – הם מוגלים בדם של אחרים
את כולם שהוציא את הנשמה של אחרים, ורק בשביל כאב
והם קראו לשיגעונות שלהם – בשם של אהבה הנעלה
אם את צודקת – אז תכי. בלי הפסקה, עם היד הפתוחה, חזק יותר

אם את נאמנה – אז תשרפי. עד השמים ובלי ספקות, ללא דמעות
שרפי את המילים של החוטאים התמידיים, הפחד שלהם – הוא חלק מחייהם
מחשבות של משוגעים שפלים, החטאים של חלומות הלא ספורים
אל תרחמי על אף אחד ושום דבר, הכל שישרף , ואפר יתפזר לתוך שמיים
אם את נאמנה – אז תשרפי. עד השמים ובלי ספקות, ללא דמעות

אם חכמה – תמתיני ... לאור של אושר הנצחי
דרך מאות שנים של הגשמים, ומיליון שקיעות של שמש השורפת
תמתיני את לפרס ותנתקי מלמול הלא שפוי של החיים
ותזכרי – בחירה הנכונה יש רק אחת, האהבה – אף פעם לא מוותרת
אם חכמה – תמתיני ... לאור של אושר הנצחי

לפני 15 שנים. 18 באוגוסט 2009 בשעה 19:45

תחזיק את ידיי יותר חזק
עיניים עצומות, תופסת נשימה
לא מבינה מילה מכל מה שלוחש לי
רק גל חזק של התשוקה
מתי אתה לוחץ על הידיים בחוזקה
ולנסות להשתחרר אין טעם
מהחיבוק של כאילו מברזל
הלב שלי סופר כל פעימה
ואנחה שקטה מתוך כאב
היא תגלה לך סודות כמוסים
עכשיו אתה יודע גם ...
אל תעצור אפילו לשניה
אל תתאפק.. גופי יכול לסבול
הסימנים הם ייעלמו מחר
קווים כחולים על עור לבן
איפה שהשוט עליי נחת

לפני 15 שנים. 15 באוגוסט 2009 בשעה 20:29

אחרי ערב מדהים של הצלפות, עינויים, סקס וצייתנות היא שכבה סוף סוף לידו במיטה משחקת בעדינות עם הזין .... הוא אומר לה לעלות עליו ...לאט ... בעדינות ... עכשיו זה הזמן של "אהבה" ... היא זזה ממש לאט מרגישה כל תזוזה כל סנטימטר מתענגת עליו.... הוא מנשק אותה מחבק חזק ולוחש לה לאוזן
- אני רוצה לסמן אותך ... ולא בנשמה שם את כבר מסומנת מזמן ... תמיד תהיה כלבה שלי ... תמיד
- כן מאסטר – לוחשת בחזרה חצי מבינה על מה הוא מדבר
כעבור כמה שבועות שהיא כבר שכחה לגמרי מהשיחה הזו, היא הגיע כרגיל לביתו שם חכתה לה הפתעה
- אל תתפשטי אנחנו יוצאים – אמר לה
- כן מאסטר
באוטו הוא שם לה כיסוי עיניים, הם נסעו כי חצי שעה, קשקושים רגילים בדרך איך הייתה השבוע שלה, שלו .... הם יצאו לדרך עפר היא הרגישה את הקפיצות. נעצרו הוא עזר לה לצאת מהרכב
- תחזיקי בכיס האחורי של מכנסיי – הוראה לה
היא הריחה מדורה שמע קול שמברך את אדונה
- שבי כאן – הוא הושיב אותה על האדמה
- כן מאסטר
הסקרנות כבר התחילה לדגדג לה את החושים מה יהיה כאן? ומי זה האיש הזה שחיכה להם? אולי סוף סוף סשן ביער? המוח שלה התחיל לייצר את הפנטזיות שלה ...
- זוכרת לפני כמה שבועות אמרתי שאני רוצה לסמן אותך?
- כן מאסטר...
- לא צחקתי ... אני יודע שאת שלי מסומנת בנשמתך להרבה מאוד זמן. אבל בכל זאת אני רוצה לצרוב את המונוגרמה שלי על גופך אומן אחד עיצב לי אותה ואומן השני יעזור לי לצרוב אותה עליך ...עדיין יש לך את המילת ביטחון שלך אם תחליטי להשתמש בה – לא נעשה שום דבר
המון מחשבות התרוצצו בראשה, היא לא ידע האם היא מוכנה לעשות את זה, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר.... אי אפשר לדעת האם תהיה שלמה עם זה בעתידה.... ידעה רק דבר אחד – זה מה שמאסטר רוצה וזה מה שמאסטר יקבל אולי זה בא לה בהפתעה כי לא זכרה אבל היא כבר הסכימה לזה פעם. היא לא פחדה מהכאב אפילו לא חשבה עליו, יותר הפחיד אותה לאכזב אותו ....
- אני מוכנה מאסטר – אמרה והרגישה איך לפתע גופה התייצב בגאווה ... היא באמת מוכנה ...
- כלבה שלי .... – חיבוק חם האומר כל כך הרבה
- אני לא הולך לקשור אותך את תשבי ללא תזוזה הבנת?
- כן מאסטר שלי
- תאספי את השער שלך, - ציווה לה שם לה גומייה ביד
היא אספה את שערה כמעט ולא חושבת כבר, ההחלטה נפלה היא הסכימה לזה בראש צלול לחלוטין, רק עכשיו המחשבות על הכאב התחילו לזחול למוחה ....
היא שמעה ראש של איזה מכונה והרגישה איך מישהו משחרר חבילה קטנה של שערה מאחורי האוזן הימיני שלה הרגישה קור של מכונת גילוח על עורה והבינה שמישהו מגלח את שערה שם .... מורח משהו קר ורטוב הריחה ריח של אלכוהול
- רוצה קצת בפנים? – קול עמוק לא מוכר לה שאל אותה בחצי חיוך
- לא תודה
- אוקי איך שאת רוצה. עכשיו תקשיב טוב הכל מוכן אני אדריך אותך צעד צעד, אתה מוכן
- כן – שמע התרגשות קלה בקולו של המאסטר
- הברזל מוכן, תסמן לך עכשיו עם לורד את המקום המדויק. אתה סופר אחד שתיים אחרי שברזל נוגע בה ועוזב אני אהיה כאן
היא הרגישה את הידיים של המאסטר מלטפות את ראשה הרגישה את נשמתו החמה באוזן שלה
- את לא זזה מילימטר יש מקום ספציפי בו אני רוצה שיהיה סימן, כאן – מרגישה נקודה שהוא מצייר עם הלורד.
- כן מאסטר לא זזה .... – כולה רועדת אוספת את עצמה נושמת עמוק – מוכנה מאסטר
הוא עוזב אותה, היא שומעת את צעדיו על העלים היבשים מתרחקות ..... ומתקרבות
- אל תזוזי כלבה – קולו הקר והנוקשה של המאסטר .....
וכאב אדיר יחד עם ריח מחריד של בשר שרוף אבל רק לשניה .... זרם עצום של כאב שיחרר כמות אדירה של אנדורפינים בגופה... הרגשה של ריחוף חזק כל כך ... שמעה קולות מסביבה אבל לא הבינה מה הם אומרים ... נעלמה בתוך נירוונה ... מרגישה ידיים חמות מחבקות אותה שומעת אותו לוחש משהו לאוזניה ... לא מבינה כלום אבל מרגישה שהיא רוצה לחבק את רגליו ... גופה פועל אחרי המחשבה הרגעית שלה ... היא ירדה על ברכיה מחבקת את רגליו מנשקת את נעליו .... עדיין מרחפת ... בקושי במינה מה בדיוק קרה עכשיו .....
מתעוררת באוטו ... הם בדרך חזרה ...
- את בסדר בובה?
- כן מאסטר – בודקת עם היד מאחורי האוזן שלה, מרגישה תחבושת
- שמתי משחה להרגיע את העור שלך ... נגיע הביתה אראה לך ... את היית כלבה למופת אני גאה בך ...
- תודה מאסטר ...
מגעים הביתה ... היא עדיין חצי מסטולה ... עומדת מול מראה ... הוא מוריד לה תחבושת בעדינות ... כואב אבל אפשר לסבול ... היא מרימה את עיניה ורואה ... מונוגרמה מדהימה קטנה מאחורי האוזן הימין שלה ... אותיות הראשונות של השם שלו בצורה של פרח בדיוני ....
- תודה מאסטר זה מדהים .... – מנשקת את ידו ... מסומנת לנצח .....

לפני 15 שנים. 20 ביולי 2009 בשעה 18:11

אוכל טוב, אלכוהול טוב, חברה טובה
כבר מזמן לא היה לי סיישן, האלמנט של בדס"מ תמיד קיים, אני תמיד יודעת מי אני ומה אני אפילו אם אני יושבת לידו ולא על הרצפה זה בגלל שמאסטר רוצה ככה.
לפתע אני מקבלת פקודה להביא את השמיכה שלי, יאמי מתחילים ... אחרי שאני מתיישבת לי בנוח עליה בא פקודה על 4! וככה זה מתחיל, להביא את זה ואת זה וזה וללכת לשם ולפה והכל על 4 וזה כואב !!!!!!
אבל אין ויתורים אין רחמים
באות ההצלפות, קצת שכחתי איך הכאב ... כואב אמאאאאאאאאא...... ההצלפות לא מפסיקות
פקודה לשכב על הספא מרגיע אותי אבל מוקדם מידי
- תפתחי את הרגליים כלבה!
כמה זה קשה, להיות לא קשורה ולפתוח את הרגליים מתי שאני יודעת שבעוד שניה תנחת על הכוס שלי הצלפה כואבת, אני יודעת שאני אוהבת את הכאב הזה, בהמשך אחרי כמה הצלפות שאני מתרגלת אבל הראשונות הן הכי קשות, לפתוח את הרגליים והשאיר אותן פתוחות בלי קשירות בלי אזיקים רק בגלל שקיבלתי פקודה זה קשה אבל אני עושה את זה ובסוף זה משתלם הכוס בוער וזה טוב וכייף. הסקס האלים הכל בוער כל תנוע שלו מורגשת פי כמה וכמה הפנים מצטרפות לחגיגה של בעירה אחרי לא יודעת כמה סטירות חזקות.... הכל מתערבב אחרי שאני מקבלת רשות לגמור ומתפוצצת .... שוב פעם על 4 אני הולכת למקלחת לקבל את המנה שלי של הגשם של זהב .....
אחרי הכל קצת אבטיח, חיבוקים וככה בשלווה ושקט ממשיך הערב כאילו לא קרה כלום. וזה טוב לי כל כך השלווה הזו והאושר השקט שלי ....
יום למחרת יהיה טיפול תחת קשה ביותר ... אבל על זה בפעם הבא ....

לפני 15 שנים. 12 ביולי 2009 בשעה 20:39

אני ראיתי ים באוקיינוס של מדבר
אני שמעתי שירה בתוך תהום של דממה
ידעתי, שאפלה איפה שהוא בקרבה
ידעתי שהאור לא יעזוב אותי
אני ראיתי הרים על שטח מישורי
אני שמעתי צחוק של אושר בתוך צרחות
ידעתי שהחיים איפה שהוא בקרבה
ידעתי שלמוות אין צורך בי
אני ראיתי גן עדן בידיים של אכזריות
אני שמעתי נבל ביער החשוך
ידעתי שהרוח איפה שהוא בקרבה
ידעתי ששמיים מלטפים את העיניים
אני ראיתי שמש הזוהרת בלילה
אני שמעתי רחש של השקט המתרחק
אני חלמתי שהפנטזיה הזו לא תגמר
ידעתי ...שיש חלומות שמתגשמים ....

לפני 15 שנים. 11 ביולי 2009 בשעה 20:20

לכל אחד יש את השיר האהוב מכולם, את יכולה לשמוע אותו שעות משנה לשנה, ואפילו לא יעלה על דעתך להעביר אותו. מזמן את מכירה את כל המילים בע"פ, כבר מאות פעמים שרת אותו לחבריך, אלפי פעמים ראית את הקליפ אבל .. עדיין את אוהבת אותו. אבל אתה בשבילי – לא זה .
לכל אחד מאיתנו יש את הספר האהוב מכולם, כל הדפים שלו שחוקים, עם סימנים של עפרון עליהם. ולמרות שאת יכולה כבר לספר אותו מהראש ככה ישר, עדיין את קוראת אותו כל חודש כאילו כל פעם מחדש את מוצאת בו תובנות חדשות. אבל אתה בשבילי – לא זה.
לכל אחד מאיתנו יש חלום. הוא רחוק כל כך ובאותו זמן קרוב כל כך. הוא קורא לך והוא כל כך דמיוני, ולמרות שהוא בא מהילדות שלנו, עדיין בשעות הלילה במיטה הוא עדיין מחמם לנו את הנשמה. אבל אתה בשבילי – לא זה.
לכל אחד מאיתנו יש את הסרט הכי אהוב מכולם, זה שראינו מיליון פעמים. הסרט הזה שביום חורפי וגשום מרים את המצב רוח ומחזיר את האמונה בנס. אבל אתה בשבילי – לא זה.
לכל אחד מאיתנו יש את הפחד שלו, זה שמשתלט עליך ... הוא תמיד מופיע בזמן הלא מתאים, ממנו את מתחילה לרעוד ואת לא יכולה להתנגד לו. אבל אתה בשבילי – לא זה.
לכל אחד מאיתנו יש את האדם המושלם. אידיאלי. אבל אתה בשבילי – לא זה.

אתה המאסטר שלי – וזה כל כך, כל כך יותר .... אתה בשבילי – הכל .
[u]

לפני 15 שנים. 20 ביוני 2009 בשעה 21:14


קשירות והצלפות, סטירות וצייתנות ...
כל זה תמיד העונג של שפחה
רק להרגיש ליטוף עוקץ של שוט
ורק לחוש את הכאב המתפשט על הפנים

להיות קשורה ללא יכולת לעשות דבר
לשכב ליד רגלייך, מאושרת
הלב מתחיל לדפוק מאושר, ברגע ששומעת
- כלבה טובה ....

הסקס ... אלים ואגרסיבי ...
דחיית אורגזמה... עד ש...
אתן הכל על האישור לגמור ...
ההתפרקות האין סופית ברגע ....

כל זה נכון, עולם שלי ודרך
אבל לפעמים ... הערב השקט
ההתעלסות איטית ... המבטים
ונשיקות הארוכות ... גם זה עולם שלם של שנינו ...

לפני 15 שנים. 14 ביוני 2009 בשעה 19:28

הגניחה הזו ... הכאב הזה .... התחננות לרחמים ....
הרגע הזה... זה חלום? לא ... זה גורל!
התנופה הזו...ו הצלפה... הסערה הזו במבטך....
מילים – המחטים.... דמע – טיפה ....

זה גן עדן .... אני עפה .... מרחפת אל השמיים
עד עכשיו לא אבין ...איך כאב והפחד
תשוקה והתרגשות ... למשהו אחד ושלם מתמזגים ....
וללא מעצורים על הגלים של אושר מובילים ....

זה גיהינום ... אני בתוך ההזיה ....ולא מוצאת ת'הדרך ....
מה יציל? מה יגלה לי איפה למצוא אותה?....
ומה יצביע מה נכון ומה לא...
ויראה איפה אמת ... ואיפה – חזון ....

אני בוערת בתוך הלהבות... מרחפת בתוך ענן גדול....
אני החזקה כלפי החוץ ... אבל בתוך תוכי רק פחד ....
כל כך אוהבת אותו ! איך סובלת הכל?
לא יוכל בלעדיו ... ולעוד מתחננת....