בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השטן הוא גם מלאך....

נזכרת בך ... הקצות האצבעות מקבלות זרמים קררים ... יודע.... אני לא יודעת בעצמי איך להגדיר את מה שאני רוצה ... אני רק רוצה להגיד .... שככה סתם משום מה מחכה לך .... משום מה מתגעגעת אליך.... משום מה רוצה לעשות משהו למענך .... ומשום מה מאמינה בך ... תודה לך על זה שאתה קיים ......
לפני 17 שנים. 27 בפברואר 2007 בשעה 7:40

אכזרית ומרושעת
המלכה שלך הגיע
ושפתיה מתוחות
בחיוך של הטורפת

אתה – מולי, אתה – קשור
ומבטך רק מתחנן לרחמים
מופנה אל הכניסה החשוכה ל....
אולי שם גיהינום, אולי גן עדן

הופעה המחרמנת
החצאית קצרה מעור
ומגפיים עם קוצי מתכת
הטורפת מסוכנת .....

אל פניך מתקרבת
"נוף" מדהים, עיניך לא זזות
וטיפונת מתכופפת
ריח של הגוף שלי המבלבל

במכה קורעת חולצה
קמה, ומגף מולך
ולשון שלך- נחש
לב – אסיר בתוך הכלוב – גופך

מתיישבת ופוסקת
את ברכיי טיפה, טיפה
לפניך – פרח
פרי של התשוקה שלך

בעדינות רבה אגע בו
אתה כבר לא נושם
רק נאנח קלות מאוד
רוצה להיות ליד ......

אסתובב עם גב אליך
כמו כלבה המיוחמת
ואתן לך לראות
הנקטר המטפטף מפרח

חבלים שנואים חותכות
בשרך המשותק
ומהמתנה דקות
מתרסקות לחתיכות

וגניחה יותר נשמעת לי
ובמט שמתחנן ....
וגופך נקרע אל חופש י
אל הפרח מפתה

ואני כלבה בלי רגש
מסתובבת, משחקת
ברגוע מתלבשת
בא אליך ונושקת

על שפתיים, עד אין סוף בלי נשימה
והכי ברור אומרת
"עד לפעם הבא....."
באפלת הלילה נעלמת ......


לפני 17 שנים. 26 בפברואר 2007 בשעה 12:40

גלים סגולים שקטים ליטפו את כפות רגליי
ושמים בצבע ארגמן עשו לי הצגה עם שחקנים מעננים ורודים
שלווה של העולם שרק שלי, עולם הבדיוני קיים בתוך פינה קדושה של נשמתי
רק שם אני נרגעת, ומרגישה את אדמה כסופה שמקררת כל גופי
כאן רק אני ....
אצות היום כסופות משתלשלות מתוך המים הקפואים
עוטפות לי את פרקי ידיי, רגליי צמרמורת נעימה עוברת בי
עוצמת את עיניי, ומדמיינת נר ענק .... פוקחת והוא מעליי
ענק עם להבה חצי שקופה הוא מתנדנד מצד לצד, שופך נוזל בוער על השדיי
הבטן ורגליים, צוואר, ידיים... הכל כבר מכוסה בשעווה לוהטת
רק כוס והפטמות זה מה שנשאר חשוף לרוח משתוללת
התמכרותי אל התחושה של חום המתפזר בתוך גופי
היא סם שכבר כמעט נמלט מזיכרוני
רוצה שוב פעם לחוות את התחושה הזאת
כאב מתוק של השוטים או מצבטים
בתוך פנטזיה שלי דמות חדשה מוצאת לה סדק
הוא לא ברור אבל נוכחותו מורגשת
אצות תופסות חזק ומתהדקות
אין דרך לי לברוח, והאמת גם לא רוצה
חול מתחתיי הופך להיות נייר זכוכית
שורט בכל תזוזה קטנה
הדמות שוב פעם תופסת את תשומת לבי
מי זה?
מה זה חשוב בכלל?
אני בתוך פנטזיה שלי אז כנראה שהוא ידידותי
לפתע פרפרים נחתו בעדינות על העיני
זרוע של משהו קר בוחנת את גופי
בודקת כל מקום ומקלפת שעווה שכבר קרה
כל מצצן נדבק לשברירית שניה וכבר עוזב
תחושה החדשה עוברת בי
והצלפה משום מקום על הרגליים
שוט קר וחי
הוא מלטף אותי מיד
יודעת שזה חייב להיות תמנון ...
אבל ... איך ...
פנטזיות ;שלי ....
וסרטנים הזעירים מוצאים דרכם אל הפטמות שלי
התפיסה קלה ומדגדגת היא נעימה לי....
משהו גדול ועוצמתי מרים אותי
אני נסחפת אל הים עם הגלים סגולים
בתוך המים בדיונים הנשימה שלי קלה
עומדת על ספינה שפעם טבעה
פוקחת את עיניי ונוף מדהים מולי
המים השקופים, גוון סגול
דגים בכל מיני גדלים והצבעים שלא חשבתי קיימים
ודמות שלי תמנון-אדם ענק
מפחיד אבל מדהים ביחד
נקשרת אל תורן ומרחפת בו זמנית
תחושה שמעולם אחר עוטפת ברכות אותי
כבר התרגלתי למגע ידיו-זרועות
שיחד עם המים לפתע מקבלת גם גוון אחר
הוא שם מאחורי והוא הולך מיד להגשים לי עוד חלום
נחש המים בעדינות רבה חודר לתוך החור שלי
קרירות והתחושה לא מוכרה
מיד מגיע ההצלפה הראשונה
כאב
דגדוג
כאב
חום פנימי
ומים הקרים שמסביבי .....
מחול חושים מטורפים
פנטזיה – חלום שלי
ומתנשפת בכבדות
המים כבר כבדים לי
לפתע כל זה – רק חלום הזוי
מדיטאציה שלי המטורפת
היא כבר לקחה אותי רחוק
רוצה להתפוצץ בתוך נחל החם של האוקיינוס
ששמו הוא – הדמיון שלי
...............
פוקחת את עיניי
התעוררות קלילה
ועולם כבר לא מפחיד
ואהבה שמציפה את כל כולי
ברק בתוך עיניי
חיוך של שובע על שפתיי
דמיון מודרך
המדיטאציה שלי
לא משנה מה שם של כל זה
זה הבריחה שלי
גלים של ים עדיין מהדהדים בתוך הראש שלי
חיוך מופנה עכשיו אל העולם
חיים יפים
יום כייף לכולם אנשים!


לפני 17 שנים. 25 בפברואר 2007 בשעה 21:18

ישבתי עם מישהו על הקפה .....
והוא זרק לי
- את לא באמת נשלטת......
- למה?
- כי יש לך דעות.....
- אה?
לא כל כך חשוב מה היה בהמשך .....(לא הרבה .....)
זה לא הנקודה
זה גרם לי לחשוב, בזמן האחרון אני בררנית מידי ? כאילו אני ממש רוצה אבל לא מוכנה להתפשר על סתם משהו שלא מרגש אותי ..... או מישהו שלא יעשה לי את זה בדיוק
לא יודעת אני רואה את היחס של השולטים על התחלה רוצים צייתנות מוחלטת וזה בלי שאני אכיר אותם קודם בכלל..... זה נראה לי קצת מוגזם .... מצד שני אני נזכרת בכמה שנים אחורה ולא הייתי כזו הייתי יותר.... קלילה אפשר להגיד ....אבל האנשים שהייתי יותר "קלילה" איתם היו די מוכרים או שדיברתי איתם מלא לפני זה....
אני יודעת על בטוח שיש בי את הצד הנשלט למרות כל המראה "השולט" שלי..... אבל אני גם יודעת שאני ממש לא סמרטוט. אני לא מסוגלת לתת את עצמי על התחלה אני לא יכולה לתת לאדם שאני לא מכירה לקחת את כולי .... האם זה בסדר? כאילו זה כזה מוזר ? נשלטת אמורה לתת ככה על התחלה את כולה לאדם שמתיימר להיות השולט שלה?
לא ברור לי .....
יכול להיות מאוד שאני לא ממש נשלטת לא סתם כתוב ליד הניק שלי "מתחלפת"
כנראה שהמתחלפות שונות מהנשלטות
אבל זה מה יש ......
יש לי דעות והרבה
יש לי דרישות – לא מעט
אני יודעת מה אני רוצה ולא אתן לאף אחד להוביל אותי למקום בו לא ארצה להיות
אבל
האדם שיצליח לגעת בנקודות הנכונות אצלי – יזכה להתמסרות שלי ללא תנאים
אבל
אחד שמגיע לו
אחד שרואי לזה
אחד שיגרום לבטן שלי להתהפך
ואני חושבת ששווה לי לחכות ולא להתפשר

לילה טוב

לפני 17 שנים. 23 בפברואר 2007 בשעה 13:50

אני חולה על דרקונים
חיה מיתולוגית
אגדה
חלום
אני רוצה לאמין שפעם מזמן הייתה חיה כזאת
אני רואה אותה בחולמות שלי
לפעמים אני רואה אותם עפים לשום מקום מחפשים טרף
לפעמים אני רואה אותם יושבים על פסגת ההר
לפעמים אני איתם במהרה שלהם
מקננים
אבל החלום שחוזר על עצמו הכי הרבה
הוא על דרקון בצבע זהב .............
ענק
יפה כל כך שאני לא מסוגלת להסתכל עליו
רק יודעת שהוא אי שם בשמיים כמו שמש נוספת
רק מרגישה אותו לידי
מפחדת להסתובב כאילו הוא יברח אם אשים לב עליו
מרגישה את נשימה החמה שלו
מרגישה את קשקשים החדים שלו כשהוא מנסה למצוא תנוחה יותר נוחה לידי
מקשיבה לקול העמוק שלו
בראשי
יודעת שכאן על הספגת ההר אני שלו והוא שלי
רק פה במקום הסודי שלנו
אני מקשיבה לסיפור של העם שלו
הקול שלו כזה שקט ועוצמתי
אני מקשיבה חבר יקר שלי
והוא לוחש לי .................

" פעם לפני המון המון זמן הייתה כוכב לכת, השם שלה היה אושר,
לא היה שם מוות אבל גם לא הוולדות .......
היינו מאושר בני על מוות
היינו אחים ואחיות
ועולם שלנו היה יפה וטהור ........
יום אחד בא אלינו אלוהים שלכם
הוא שנתן לכם חיים אבל נתן גם מוות
הוא לא יכל לראות את אושר שלנו
ליד הטעות שלו
כי גם הוא היה בן על מוות..............
בהתקף קינא נכנס הוא לראש של אחד הדרקונים הצעירים ולחש לו מילה אחת –אהבה
המילה הזאת הייתה חזקה יותר מכל חרב
לחש גם אלוהים שלכם את אותה מילה לאחותו שגדלה עם הצעיר יחד ...........
כשהם התעוררו מבט חדש היה להם בעיניים
מחשבות חדשות היו להם בראש
תשוקה חזקה כל כך
הם לא ידעו להתמודד איתה
אבל בכל זאת הם היו מאוהבים ..........
האלוהים שלכם ראה שעשה את שלו
ונעלם
בדיוק כמו שהוא נעלם לכם אחרי שהבין את הכישלון שלו
ואנחנו ............
טעמנו מהפרי האסור...........
עם הזמן ידענו אוהבה
ידענו אושר
ידענו כאב
ידענו תחילת חיים
וידענו את סיומם ..............
זה כבר לא הייתה אותה אושר..............
כמה מאיתנו באו לכאן לחפש את אלוהים שלכם
כי יחד עם אהבה באה הנקמה
לא מצאנו אותו
בשום מקום
אבל מצאנו אתכם יצורים כל כך עדינים
כל כך שבריריים
כל כך אוהבים
כל כך כואבים
וממשיכים לאוהב .................
כולם חזרו ואני ...............
אני נשארתי כאן כי.................
אני הדרקון הצעיר הזה
אני זה שהבאתי מוות וסבל לעם שלי
ומקומי כאן
ואני לומד אתכם בני אדם
ואתם כל כך יפים לפעמים
ולפעמים אתם דוחים ......................
לך ילדתי אני אתן עצה
על תתאהבי באף אחד אף פעם
ככה תוכלי לחיות באושר בלי כאב ............"

דמעות זלגו מעיניי
- אבל אני כל כך אוהבת אותך, דרקון מדהים שלי ...................

לפני 17 שנים. 23 בפברואר 2007 בשעה 13:49

טוב אין אפשרות לשחזר את הבלוג.....
באסה רצינית.....

מצאתי כמה דברים שכתבתי בו .... אחוז מאוד קטן
שמה את זה כאן
סוף שבוע רגוע לכולם

לפני 17 שנים. 23 בפברואר 2007 בשעה 6:32

מחקתי את הבלוג שלי בטעות.....
פאק ......