סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים מהקופסא

בין דמיון למציאות
לפני 10 חודשים. 18 בפברואר 2024 בשעה 9:13

יום החתונה הגיע. האמת שרוב היום הייתי די עסוק בעבודה וסידורים לבית. זה לא שמחשבות על רונית לא עלו לי מדיי פעם בראש אבל בגדול, זה לא העסיק אותי יותר מדי. רק לקראת שש בערב סיימתי את הכל ונכנסתי להתקלח ולהתארגן לחתונה. נשאר לי עוד מספיק זמן. לפחות אורן הבן דוד הקרצייה שלי ארגן חתונה בגן אירועים שמרוחק רק עשר דקות מהבית שלי. כשהתקלחתי המחשבות על רונית כבר התחילו להגיע ולהציף אותי. איך תראה הפגישה בינינו, איך לשמור על פאסון בחתונה משפחתית ועדיין לייצר משהו מולה ועוד ועוד. הזין שלי עמד כמו טיל מהמחשבות האלו, אוננתי עד שגמרתי. מתלבש, מתארגן, מכין צ'ק ויוצא כשבדרך עוד צריך לאסוף את שני ילדיי הגדולים מבית גרושתי.

הגענו לגן האירועים סביב השעה שמונה וחצי. שעה מספיק טובה לתפוס שאריות ממנות הפתיחה מבלי להתייבש יותר מדי עד החופה. נכנסנו אני וילדיי, ברכות למשפחת החתן, סקירה של החצר הגדולה שם נערכה קבלת הפנים ומשם לכיוון המשפחה הקרובה שנעמדה סביב אחד משולחנות הבר שהיו פזורים במקום. גם רונית עמדה איתם. היא עמדה בין אח שלי לבין נעמה בתה וכשקלטה אותי במבטה ראיתי חיוך קל על פניה והבחנתי בגופה נדרך. נעצתי בה מבט ארוך, סוקר את השיער שלה שלראשונה נאסף בציבור לתסרוקת אלגנטית על הראש, את השמלה השחורה שכבר הכרתי ואת סנדלי העקב. ניגשתי בנונשלנטיות לשולחן, מברך לשלום בתוספת נשיקות על הלחי כל אחד מבני המשפחה, משאיר את רונית בכוונה לסוף, כמעט מתעלם ממנה. בסופו של דבר נעמדתי בינה לבין אחי, הסתובבתי אליה ותוך כדי נשיקת שלום על לחייה לחשתי לה "שלום זונה שלי" תוך נגיעה קלה בזרועה שהגיבה בצמרור בולט.

בהמשך הערב לא ממש התייחסתי אליה. גם כי הייתי צריך להיות עם ילדיי והמשפחה וגם כי העדפתי לתת לה להתבשל במיציה, תרתי משמע. מדי פעם זרקתי אליה מבט סוקר, נגיעה אקראית, אבל לא יותר מזה. כך לאורך החופה והארוחה בה בחרתי לשבת מולה ולא לידה, וגם בתחילת שלב הריקודים. רונית נראתה נהדר בארוע. השילוב בין התסרוקת האסופה, השימלה הסקסית וסנדלי העקב שיוו לה מראה אלגנטי-סקסי שהיה נדמה שהפתיע את כולם כולל אותה. בחצי אוזן שמעתי מחמאות שנזרקו לעברה והבחנתי עד כמה משוחררת היא הרגישה והתנהגה. קשקשה עם הסובבים, שתתה ובשלב מסויים אפילו הצטרפה לרחבה. לא שהיא רקדנית מדהימה אבל בהחלט הניעה את הגוף שלה לא רע ומדי פעם אני קולט את המבט שלה מופנה אליי, מחפש תגובה.

בשלב מסויים הבחנתי בה עומדת בקצה הרחבה עם הגב אל הבר והחלטתי שהגיע הזמן. ניגשתי ונעמדתי לידה ובעודי מנצל את המוזיקה החזקה התקרבתי לאוזנה.
"את נראית סקסית בטירוף" לחשתי לה.
"תודה" היא ענתה בקול רועד.
"את יכולה לנשום" לחשתי, מה שגרם לה לצחוק וכנראה קצת להשתחרר.
מכיוון שכבר יצאתי כמה פעמים החוצה לעשן ולסרוק את הסביבה כבר ידעתי מה יהיה הצעד הבא.
"לכי החוצה. פני שמאלה אל האזור מאחורי הסככה וחכי לי שם" השתהיתי שנייה והוספתי "בלי תחתונים".

רונית עזבה את האזור, חיכיתי שתי דקות, הודעתי לילדיי שאני יוצא לעשן ויצאתי החוצה, עושה את דרכי אל סככת עץ רחבה שעמדה בקצה הגן. וידאתי שאף אחד לא מסתכל והלכתי אל מאחוריי הסככה, אזור די חשוך ומוסתר מעין כל שבחרתי כבר באחת מיציאותיי הקודמות. רונית עמדה וחיכתה שם, אפילו בחצי חושך ששרר שם הבחנתי שהיא רועדת ולא מקור. התקרבתי אליה, הושטתי יד והנחתי אותה על לחיה.

"את לחוצה רונית? חוששת?" שאלתי בשקט.
רונית הנהנה לאישור.
"מהסיטואציה? ממני?"
"גם וגם".
"תרגעי, הכל בסדר" אמרתי בקול מרגיע תוך כדי שהיד שלי מלטפת לה את הלחי ויורדת משם לאורך צד הצוואר, מלטפת את צד הגוף בעדינות, מגיעה עד למותן ונעצרת. רונית התנשפה חרישית.
"חיכית לרגע הזה?"
"כן" היא נשפה.
"להיות ככה מולי? להרגיש את היד שלי עלייך?" המשכתי תוך שהיד שלי עולה ומלטפת לה את צידי הגוף והבטן
"כן".
"להרגיש אותה תופסת לך את השד?" שאלתי תוך כדי שכף היד שלי תופסת לה את השד השמאלי, חופנת אותו קצת ואז מועכת אותו חזק.
"כן" היא פלטה בין נשיפה לנשיפה.

התקרבתי אליה עוד, עם יד שמאל תפסתי לה את העורף וקרבתי אליי את פיה, מצמיד אליו את פי בנשיקה, הלשון שלי חודרת פנימה, חוקרת לה את הפה. יד ימין שלי למטה, בין רגליה, על הצד הפנימי של הירך, מתחילה לאסוף מעלה מעלה את שולי השמלה ואז נכנסת תחתיה, עולה בליטוף איטי אך חזק לאורך פנים הירך, מגיעה לכוס, כף היד עוברת מעליו בליטוף, נתקלת בחלקות מפתיעה מאד.

"גילחת בשבילי זונה שלי?" שאלתי ורונית רק אישרה בחיוך מבוייש. שוב הנכונות והצייתנות שלה הפתיעו אותי וגירו אותי בטירוף. הנחתי את היד כלפיי מטה, כך שכף היד על הכוס החלק ושתי אצבעות יורדות מטה, מפשקות את דפנות הכוס. ואז במכה אחת הידקתי את האחיזה, מצמיד את כף היד חזק לאזור החלק תוך ששתי האצבעות נכנסות פנימה, מחזיק לה את הכוס מבפנים ומבחוץ, מושך את היד קצת למעלה וכמעט מרים אותה מהכוס.
"או אלוהים" היא גנחה.
הנפתי את היד השנייה מאחוריה והורדתי לה סטירה חזקה על הישבן, משאיר שם את היד חופנת חזק את הישבן ומרים אותה כמה סנטימטרים מהישבן והכוס.
"או אדוני" אמרתי.
"כן אדוני" ענתה בין נשיפה לנשיפה, מניחה את הידיים על כתפיי לתמיכה.
"אני אוהב את החלקות הזאת" אמרתי תוך כדי שאני מייצב אותה שוב על הריצפה, מתחיל לדפוק אותה עם האצבעות שבכוס, לאט לאט, בכל הכנסה מעקל את האצבעות לכל הכיוונים, מרגיש את מרקם הדפנות, את הרטיבות המתגברת. היד השנייה עברה מהתחת אל השד שלה, חופנת ומועכת אותו חזק חזק, מעל החזייה והשימלה. לאחר כמה שניות עצרתי, שלפתי את האצבעות הרטובות כל כך, נישקתי אותה קלות על הפה ואמרתי "מספיק לבינתיים. בואי נחזור לאולם" והתחלתי ללכת לכיוון האולם והיא אחרי, כשממש ניתן להרגיש את התסכול וחוסר הסיפוק שלה. לפני שהגענו לאולם פניתי אליה, "את צריכה לחזור הביתה עם נעמה?".
"בעקרון כן" היא אמרה ואז לאחר מחשבה "אבל אולי גדי ומרגלית יכולים להחזיר אותה, הם גרים לידנו. למה?" שאלה, חצי בציפייה וחצי בחשש.
"הערב עוד צעיר" עניתי בחיוך מרומז "תודיעי לי אם יסתדר ואם כן, חכי להוראות בהמשך".

נכנסנו לאולם בנפרד למנוע חשד ונטמענו מחדש בין האורחים. אחרי כמה זמן, בעודי אוסף את ילדיי לכיוון היציאה רונית נגשה אליי, "הסתדר" אמרה בסיפוק.
"מצויין" אמרתי "חכי לסמס".

כעבור כמה דקות, כשאני באוטו מחכה לילדיי סימסתי לה את הכתובת והוספתי "עכשיו 11:15 בעוד חצי שעה בדיוק תהיי שם. תתקשרי כשאת בחוץ". הזין שלי התקשה בפעם המי יודע כמה באותו היום. הורדתי את הילדים, נכנסתי הביתה והתחלתי להכין את המפגש.

הדירה הייתה די מסודרת כך שלא היה לי הרבה מה לארגן אז נכנסתי ישירות לממ"ד ששימש אותי גם כשמשרד ביתי מאולתר וגם כמקום שלי למפגשים ומימוש פנטזיות. פתחתי את הארון ובחרתי מהמגירה הראשונה את השרשרת עם מצבטי הפיטמות, את שוט העור (כזה שבנוי שערות שערות וחלקו העבה הוא בעצם דילדו עור) ואת מסכת העיניים. את השוט והשרשרת הנחתי על המיטה ואת המסכה תליתי מבחוץ ליד דלת הכניסה. אחר כך פניתי לחזק ולסדר את מתקן הקשירה המאולתר שהרכבתי. לקצהו האחד של החבל חוברו זוג רצועות לקשירת הידיים, משם עבר החבל דרך גלגלת מעוגנת לתקרה ומשם לגלגלת נוספת בקיר עם תפס לקיבוע החבל. המתקן בעצם אפשר לי לקשור אליו מישהי מהידיים אל התקרה ובעזרת שארית החבל דרך גלגלת הקיר בחופשיות למתוח, לשחרר ולקבע את החבל מבלי הרבה מאמץ.

עשיתי מקלחת זריזה ונשארתי בתחתוני בוקסר בלבד. ב-11:45 בדיוק רונית התקשרה והודיעה שהיא בחוץ.
"אוקיי, תיכנסי בשער ותגיעי למבואה שליד דלת הכניסה. תמצאי שם מסכה לעיניים תלויה. תתפשטי ותישארי רק בסנדלי עקב. כסי את העיניים במסכה ואחרי שאת בטוחה שאת לא רואה כלום תדפקי בדלת"
"וואו" התנשפה רונית "אבל אם מישהו יראה אותי ככה?".
"המבואה הזאת נסתרת לגמרי. את צריכה להפסיק לפקפק בי רונית ולעשות מה שאומרים לך. ברור?"
"כן אדוני" אמרה בצייתנות.

שלוש דקות אחר כך נשמעות דפיקות בדלת. ניגשתי לאט, נותן לה להתבשל ככה עוד קצת ופתחתי. היא עמדה מולי, ערומה כולה, רק סנדלי העקב השחורים לרגליה. השיער שלה עדיין אסוף אם כי פחות מסודר מבמהלך הערב, העיניים מכוסות. הפיטמות שלה עמדו מולי עכשיו, חדות וזקורות לחלוטין, הכוס חלק לחלוטין. מיותר לציין שהזין שלי עמד כמו טיל.
"שלום זונה שלי" אמרתי.
"שלום אדוני" אמרה בביישנות.
"כנסי" אמרתי תוך כדי שאני לוקח את ידה ומושך אותה פנימה, סוגר אחריה את הדלת ומוליך אותה למרכז הסלון, מעמיד אותה שם.

לקחתי שני צעדים אחורה ונעתי לאט מסביבה, סוקר את כולה. עכשיו כשעמדה באור יכולתי להביט בה טוב טוב, הגוף שלה נראה טוב יותר ממה שחשבתי, גוף חלק, בהיר אך לא מדי, כמה נקודות חן לא בולטות מדיי, בטן ישרה, ישבן קטן אבל מעוגל יפה, חזה בינוני וזקוף, והפיטמות הזקורות והחדות האלו שהטריפו אותי שוב ושוב.

"וואו רונית" אמרתי תוך כדי שהיד שלי מלטפת אותה ברכות מהצוואר ולמטה לאורך הגב "מי היה מאמין עד לפני כמה ימים שתעמדי ככה מולי… חשופה ככה… סקסית כל כך", הגוף שלה נרעד למגע כף ידי. ידי יורדת אל התחת, כף היד מלטפת קצת חזק יותר את שני הישבנים שלה, נעה בעיגולים סביב כל אחד מהם. "חלקה כל כך" כף היד עברה לכוס, מלטף ומרגיש את החלקות שלה תוך כדי, הנשימות של רונית הלכו ונהיו כבדות יותר "זקורה כל כך" אמרתי תוך שהיד עולה דרך הבטן, אל מתחת לשד הימני, אוספת אותו עם הליטוף, שתי אצבעות עוברות על הפיטמה, מלטפות אותה "זנותית כל כך" המשכתי תוך ששתי האצבעות תופסות את הפיטמה ומושכות חזק, מוציא ממנה צעקה קטנה. "אני מת על הפיטמות שלך זונה שלי" אמרתי ורכנתי לכיוון השד, נוגע בלשון בפיטמה, מלקק אותה קצת, מכניס כמעט את כל השד לפה ומוצץ אותו חזק, משחרר אותו בעדינות עד שרק הפיטמה נשארת מוחזקת בין השיניים, משחק איתה קצת בין השיניים ואז מושך אותה חזק, עם השיניים, גורם לכל הגוף שלה להתכופף כלפיי מהמשיכה. שלחתי יד אל מאחוריי ראשה, מחזיק אותה מהצוואר, נצמד אליה בנשיקה ארוכה, הלשון שלי חוקרת את פיה, עזבתי את הצוואר ועם שתי ידיי חפנתי את ישבניה, מועך אותם חזק חזק, חלק מהאצבעות ננעצות בחריץ התחת, מכווץ אותן לכיוון הכוס.

"מה את?" לחשתי לאוזנה.
"אני הזונה שלך" התנשפה.

עזבתי את הישבנים, הרמתי את הידיים מאחורה והורדתי אותם בסטירה חזקה על שניהם, חופן אותם חזק שוב. "אהה… הזונה שלך אדוני" אמרה בהבנה. שוב תפסתי את העורף ביד אחת, לוחץ ומוריד את כולה כלפי מטה, מעמיד אותה על הברכיים. עם היד השנייה הפשלתי את תחתוני הבוקסר, משחרר את הזין הזקור לחופשי ומניח לה אותו מול הפנים, מלטף את הפנים איתו ואז מניח אותו בין השפתיים שלה. "תמצצי אותו זונה" אמרתי תוך כדי שאני מכניס אותו פנימה כשהיא פותחת את הפה, ממלא את פיה בהפתעה וגורם לה כמעט להיחנק. רונית התאוששה מההלם והתחילה למצוץ. מגיעה כל פעם עד חצי הזין ולעתים שורטת עם השיניים. "בלי שיניים" אמרתי בתקיפות. הידקתי את התפיסה תוך כדי שלא נותן לה להזיז את ראשה לאחור יותר מדי "חזק תמצצי" אמרתי "תמצצי כאילו שהחיים שלך תלויים בזה" ודחפתי חזק את הזין פנימה, מכניס כמעט את כולו לפיה. המציצות של רונית הלכו והשתפרו , נראה שהפנימה במהירות את הטעויות שעשתה והתחילה להתרגל לרעיון, המציצות שלה הלכו והתהדקו, מכניסה כל פעם יותר ויותר. בשלב מסויים, תוך כדי שכל הזין בתוך פיה, מגיע לגרון, הצמדתי את ראשה חזק אליי, לא נותן לה לזוז, מתקשה לנשום ואז שחררתי, נותן לה לקחת קצת אויר, לחזור למצוץ ואז שוב. הסתכלתי למטה בסיפוק, רונית, הקרובה רחוקה שלי ערומה כולה, מגורה ומחוייבת לחלוטין על הברכיים מולי ואני דופק לה את הפה. "אני הולך לגמור" אמרתי "שלא תעיזי להוציא אותו מהפה" היא המשיכה למצוץ בתאווה ואני שכבר לא יכולתי להתאפק התחלתי לפלוט את זרעי תוך כדי שמחזיק לה את הראש, לא מאפשר לה שום ברירה אחרת חוץ מלאסוף אותו בתוך פיה. בטיפות האחרונות כבר שיחררתי אותה, מאפשר לה לקחת אויר, להשתעל ולפלוט חלק מהשפיך.

כשרוקנתי הכל אחזתי בראשה מהסנטר, מרים אותו כלפיי "התחשבתי בך בפעם הזאת. אבל זאת פעם אחרונה שאת לא מחכה עד הסוף ובולעת הכל. ברור?" שאלתי והיא הנהנה. "עכשיו תמצצי ותלקקי את הכל, נקי אותו לגמרי" אמרתי, מצמיד אליי שוב את ראשה, מאפשר לה להכניס את הזין החצי רפוי לפה , ללקק ולמצוץ אותו משאירות השפיך.

"יפה מאד" אמרתי "ועכשיו בואי" מרים אותה לעמידה, מכוון את פניה ומוליך אותה לכיוון הממ"ד תוך כדי שאני הולך מאחוריה. רונית, שעיניה היו מכוסות שלחה את ידיה קדימה והתקדמה באיטיות מה שגרם לי להוריד לה סטירה חזקה על הישבן "קדימה, שחררי את הידיים וסמכי עליי" אמרתי ורונית החזיר את הידיים לצידי הגוף והתקדמה מהר יותר אל תוך הממ"ד , מולכת אל רצועות הקשירה שבקצהו של החבל שמשתלשל מהתקרה. "עצרי" אמרתי ורונית נעמדה. תפסתי יד אחת שלה והשחלתי אותה דרך הרצועה, מהדק את הרצועה על שורש כף היד. את הרצועה השנייה הידקתי על כף היד השנייה. רונית עמדה עם הידיים מעל הראש, קשורות אבל לא מתוחות, מתנשפת, רועדת.

משכתי את החבל, בוחן איך הוא נמשך דרך הגלגלות בקיר ובתקרה, מושך ומותח עימו את ידיה של רונית כלפי מעלה עד לנקודה שבה הידיים מתוחות לחלוטין אך עדיין מאפשרות לה לעמוד בצורה די יציבה על סנדלי העקב, תפסתי וקיבעתי אותו אל הקיר. הסתכלתי עליה שוב, מתוחה בצורה כזאת והעברתי את ידיי לאורך גופה, פנים, שדיים, בטן, ירכיים. לקחתי את השרשרת עם מצבטי הפיטמות לידיי. ליקקתי פיטמה אחת, הרטבתי וגיריתי אותה, רונית התפתלה עד כמה שהחבל המתוח אפשר לה, ואז תפסתי את אחד המצבטים על הפיטמה ותוך כדי קריאת הכאב של רונית, הידקתי אותה לפיטמה בעזרת ההברגה הקטנה שבצידו. פניתי לפיטמה השנייה, ליקקתי אותה. רונית כבר ידעה מה עומד להגיע אז עצרתי ונתתי לה קצת לחכות לרגע ולאחר מספר שניות הרכבתי את המצבט השני על הפיטמה שלה והידקתי גם אותו. הסרתי מרונית את כיסוי העיניים, התיישבתי על המיטה ליד ונתתי לה כמה שניות להתרגל לאור החדר.

"שוב שלום זונה שלי" אמרתי מחייך אליה. "איך ההרגשה להיות ככה? קשורה וצבוטה מולי?"
רונית ניסתה לענות אך נדמה היה שההפתעה, הריגוש והכאב לא מאפשרים לה וכל מה שהצליחה להוציא מפיה זאת נשיפה וצחקוק מבוכה קצר. קמתי ותפסתי את הפנים שלה מהסנטר והלחיים בתפיסה חזקה "קחי אוויר" אמרתי "ותעני על השאלה".
"אני בקושי מצליחה לנשום" היא אמרה "הלב שלי על 100 קמ"ש עכשיו".
"ספרי לי מה עובר לך במחשבות כרגע".
"פפפפ… לחץ… וחשש קצת מההמשך.. והתרגשות… גדולה מאד".
"חווית פעם רגע כזה, רגשות כאלו?"
"ממש לא. אני מרגישה כאילו בתוך סוג של חלום".

הנחתי את כף יד ימין בין רגליה ופישקתי אותן במקצת, מושך את היד למעלה עד שנוגעת בשפתי הכוס. רונית פלטה אנחה. ואז תפסתי את השרשת ביד שמאל ומשכתי אותה חזק, מושך איתה את המצבטים ואת הפיטמות. "אהההההה" היא קראה בכאב.
"זה בשביל שתדעי שזה לא חלום".

לא שחררתי את המשיכה, צופה בפיטמות שלה נמתחות מולי ועם היד השמאלית התחלתי לשחק לה בין שפתי הכוס, נוגע מדי פעם בדגדגן, מעביר את האצבעות לאורך השפתיים, משהה אותן על נקודת החיבור שבין הכוס לפי הטבעת, מגיע עד לפי הטבעת, האגודל מפעיל לחץ על החור וחוזר שוב אל הדגדגן לאורך השפתיים. רונית עצמה את עיניה, משחררת מפעם לפעם אנחות בלתי רצוניות. שחררתי את משיכת השרשרת והגברתי את הלחץ והשפשוף של הכוס והדגדגן, בשלב מסויים החדרתי שתי אצבעות לכוס שלה כשהאגודל מונח על הדגדגן. חיכיתי ככה, מביט ברונית אל תוך העיניים, מחייך אליה.

"את יודעת מה את?"
רונית הנהנה לאישור.
"תגידי את זה".
"אני הזונה שלך אדוני" לחשה אל מול פניי.
"יותר חזק. ותתכווני לזה הפעם".
"אני הזונה שלך אדוני" אמרה חזק ותקיף יותר.
"ואת רוצה להידפק עכשיו כמו זונה?" שאלתי.
היא הנהנה בנחישות.

התחלתי לדפוק אותה עם שתי האצבעות, לאט, מכניס אותן עמוק כל פעם, עד הסוף, משהה אותן בפנים ואז שולף אותן לאט תוך כדי שהן מתחככות בדפנות הכוס. האגודל לוחץ לה חזק על הדגדגן, מניע אותו רק קצת.

"להידפק ככה או שצריכה יותר חזק זונה?"
"יותר חזק בבקשה" מלמלה בין גניחה לאנחה.
"אז תבקשי את זה, תתחנני".
"דפוק אותי חזק אדוני… בבקשה… דפוק אותי חזק אדוני".

הכוס שלה היה צר והדוק אבל הרטיבות שלו אפשרה לי להחדיר אצבע שלישית די בקלות. התחלתי להגביר את הקצב, דופק אותה עם שלוש אצבעות חזק, כף היד שלי נצמדת לדפנות הכוס עם כל הכנסה של האצבעות, הדגדגן שלה משתפשף באגודל שלי יותר ויותר חזק. רונית גנחה יותר ויותר בקול. העיניים שלה היו עצומות והיא לא שמה לב בכלל שביד ימין הפנויה לקחתי את השוט. תוך כדי דפיקות עם יד שמאל הנפתי את השוט בימין והורדתי לה הצלפה חזקה על התחת. היא צרחה בהפתעה אבל חיוך נסוך על פניה אחרי זה. הצלפתי בה שוב.

"את אוהבת את זה זונה?" שאלתי בלי לחכות לתשובה "להידפק ולקבל הצלפות?"
"כן" ענתה בנשיפה.
ביד עם השוט תפסתי את השרשרת ומשכתי חזק.
"כן אדוני" מיהרה להגיד "סליחה אדוני".
שחררתי את השרשרת. המשכתי לדפוק אותה עם האצבעות, בכוס ועל הדגדגן. מוריד מדי פעם הצלפה על התחת, על השוקיים, על אזור הכוס.

"אני אספור עד 10 עכשיו ואז את תתפוצצי בשבילי" אמרתי.
1….הצלפה על התחת.
2… עוד הצלפה.
3…
4…. היד ממשיכה לחפור בה, להיכנס בה חזק.
5… "תתכונני זונה".
6…. "תסתכלי עליי, אל תעזי לעצום עיניים".
7… הצלפה על הבטן התחתונה והכוס.
8… "מוכנה זונה? רוצה לגמור?" עוד הצלפה.
רונית הנהנה.
"תבקשי כלבה".
"בבקשה אדוני אני רוצה לגמור".
ממשיך לדפוק ולא עונה.
"בבקשה אדוני… אההה…אני חייבת..בבקשה…אההה… לגמור" הפנים שלה מתכווצות מאיפוק.
9…
"הנה זה מגיע זונה, ב-10 את תתפוצצי בשבילי. חזק….חכי…עוד לא….עוד לא"
מושך חזק את השרשרת ואיתה את הפיטמות וכמעט את כל הגוף.
"10… תתפוצצי עכשיו".

רונית התפרקה מולי, מוציאה מפיה שילוב של צעקות קצרות ואנחות, הגוף שלה רועד, מטלטל מהחבל, הרגליים שלה מתכווצות על היד שלי בין רגלייה, כמעט מאבדת שיווי משקל. היא המשיכה להתנשף עוד שניות ארוכות אחר כך. שלפתי את האצבעות ונתתי לה להחזיר נשימה עד שהרימה ראשה מולי שוב והסתכלה עליי במבט ששילב סיפוק והכרת תודה. חייכתי אליה, תפסתי את פניה מהסנטר ונישקתי אותה נשיקה ארוכה. "היית מדהימה" אמרתי לה. היא שחררה אויר מעורב בצחקוק משחרר. "תקשיב. זה היה…"

"נראה לך שסיימנו?" שאלתי בחיוך. הידיים שלי עוברות ומלטפות לה את הגוף. שחררתי את החבל ואת הרצועות סביב הידיים. מניח לה להניע ולשחרר קצת את שרירי הידיים. "את יכולה לשבת על קצה המיטה." אמרתי לה "את השרשרת תשאירי. היא הולמת אותך", היא חייכה. היא התיישבה על המיטה, מסתכלת עליי, מנסה לא לנעוץ מבטים בזין שלי הזקור מולה.

"אהבת את השוט?" שאלתי.
"מאד" אמרה והנהנה לאישור.
"אבל הכרת רק צד אחד שלו" אמרתי, מראה לה את הצד השני בו החזקתי ומגיש לה אותו. היא לקחה בידייה את הדילדו עור השחור והסתכלה עליי בשאלה, מנסה להבין מה היא אמורה לעשות איתו.
"את צמאה?" שאלתי אותה.
"כן".
"זה דילדו. אני הולך להביא לנו לשתות. כשאני חוזר, את עומדת על שש על המיטה כשהדילדו הזה דחוף לך עמוק בתוך הכוס. ברור?"
"ברור אדוני".

הלכתי למטבח באיטיות, שטפתי קצת פנים, מזגתי לנו שתי כוסות מים, עברתי באמבטיה, לקחתי איתי את קופסת הוזלין וחזרתי לחדר. על המיטה מולי רונית, על שש, הישבנים הקטנים והעגלגלים שלה פונים כלפיי, מגרים, הראש שלה מוטה למטה והיד שלה תחובה בין הרגליים, מחזיקה את השוט דילדו בתוכה. הזין שלי שהספיק להירגע קצת המהלך ההפסקה שלקחתי חזר בשנייה לזקיפות מלאה. הגשתי לה את המים, נותן לה ללגום קצת, שתיתי כמה שלוקים בעצמי והנחתי את הכוסות בצד.

"איך השוט עכשיו?" שאלתי "אוהבת גם את הצד השני?" היא הנהנה לאישור.
"מרגישה אותו ממלא אותך בפנים זונה סקסית שלי?" הנהון נוסף.
“מוכנה להידפק שוב?" הנהון.

תפסתי את השוט מהשערות, באזור הצמוד לדילדו, מסלק לה את היד משם ומאפשר לה להישען על שתי הידיים. במקביל שלחתי את היד השנייה וטבלתי אצבע אחת בקופסת הוזלין. הנחתי אותה על פי הטבעת החשוף מולי והנעתי אותה בסיבובים תוך כדי שמורח את אזור החור ודואג שקצת חומר יכנס פנימה. התחלתי להניע את הדילדו עם היד, מוציא אותו כל פעם רק קצת ומכניס אותו שוב, דופק אותה בדפיקות קטנות. במקביל המשכתי לגרות לה את פי הטבעת בסיבובים, מגביר את הלחץ ולא לאט מכניס את האצבע, בכל פעם קצת יותר עד שכבר חצי אצבע הייתה בפנים.

"אוהבת להידפק אה זונה שלי?"
"אההה…כן…אויי".
"ככה?" שאלתי מניע את הדילדו חזק יותר, שולף כמעט את כולו ומחדיר, שוב ושוב. "או ככה?" עצרתי כשהדילדו כולו בכוס שלה והחדרתי את שארית האצבע לפי הטבעת במכה. "איייי, לא שם ליאור". עזבתי לשנייה את הדילדו והורדתי לה סטירה חזקה על הישבן. "את לא לומדת אה? איך קראת לי?"
"אדוני…סליחה אדוני" אמרה בהתנצלות.
"רק אני מחליט רונית איך את נדפקת, מובן?" שאלתי תוך כדי שמניע את האצבע החוצה ופנימה, מרגיש את פי הטבעת הצר שלה הולך ומשתחרר.
"כן אדוני".
"ואם אני אחליט לדפוק אותך בתחת אז אני אדפוק אותך בתחת. ואת תרפי ותהני מזה. ברור?" חזרתי לדפוק אותה גם עם הדילדו.
"כן… אחחחח…אדוני".

שלפתי את האצבע וטבלתי אותה ועוד אחת בוזלין, מצמיד אותן לחור הקטן ומתחיל לדחוף את היד.
"איייי…זה…אוייי…" רונית נאחנה ופלטה קולות בלתי רצוניים תוך כדי שיד אחת שלי מזיינת לה את הכוס עם הדילדו ושתי אצבעות דופקות לה את התחת.
"אני רוצה לזיין אותך כלבה שלי" אמרתי תוך כדי ששולף את הדילדו.
"כן" היא אמרה מיד בהתלהבות "תזיין אותי אדוני" בלי להבין לאיזה חור התכוונתי.
"חייכתי לעצמי, לקחתי כמות גדולה של וזלין ומרחתי על פי הטבעת, משמן אותו מבחוץ ומבפנים כמה שיכולתי. אחרי הכל, חייכתי לעצמי, היא עוד צריכה להיות מסוגלת ללכת הביתה. הנחתי את הראש של הזין שלי על פי הטבעת שלה והתחלתי לדחוף.
"לא…אני לא…יכולה..אייי…זה כואב".
"ששששש. תרגעי רונית. סמכי עליי. רק תרפי ותני לזה למלא אותך" אמרתי,

כל ראש הזין שלי כבר בתוך התחת שלה, עטוף בנקיק הצר. שלחתי יד אחת אל מתחת לגוף שלה, מלטף לה את הדגדגן ומשחק איתו מבלי לזוז, נותן לה להתמכר להרגשה ולהירגע ואז מכניס עוד את הזין, עד החצי הפעם. רונית התנשפה בכבדות, נאבקת בין הרגשת הכאב והפחד לבין העונג שבשילוב בין הפיטמות שלה שעדיין תפוסות במצבטים, היד שלי שנעה לה על הדגדגן והזין שלי שפותח לה את התחת בפעם הראשונה.

"רוצה שאפסיק?" שאלתי בהתגרות.
היא נדנדה את הראש בתקיפות. דחפתי חזק והכנסתי את הזין עד הסוף, מוציא ממנה צעקה. "כל הזין שלי בתחת שלך עכשיו" לחשתי לאזנה, היד שלי נעה מהדגדגן אל הכוס וחזרה "ועכשיו אני הולך לדפוק לך אותו" עם היד הפנויה תפסתי לה את השיער ומשכתי איתו את הראש שלה לאחור ואז, כשהיא משוכה מולי התחלתי להוציא את הזין ולהכניס שוב, בהתחלה באיטיות מתחשבת אבל לאט לאט מגביר את הקצב ועוצמת הדפיקה, ננעץ בה כל הזמן עד הסוף, הביצים שלי נצמדות לה לכוס.

“איך ההרגשה להידפק בתחת?" לחשתי לאוזן שלה, מוסיף ליקוק קטן, היד שלי לא מפסיקה לענג לה את הדגדגן הנפוח, הזין שלי ננעץ שוב ושוב בתוך התחת שלה. "את אוהבת את זה זונה סקסית שלי? רוצה עוד?"
"אוווו…כן…זה…זה…טוב" פלטה בין אנחה לאנחה.
נעצרתי כשהזין תקוע עמוק בפנים ולחשתי לה "אני אתן לך חמש דפיקות עכשיו. בחמש את כבר יודעת מה יקרה" רונית הנהנה קצת, עד כמה שהתאפשר לה כשהראש שלה תפוס מהשיער.

1… אמרתי דוחף חזק פנימה.
2… עוד דחיפה, היד שלי מגבירה את הלחץ על הדגדגן.
3… דחיפה.
4… דחיפה, משאיר אותו בפנים קצת, שולף לאט ואז..
5… "עכשיו" לחשתי לה באוזן והכנסתי שוב, חוזר לדפוק בקצב את התחת.

רונית גמרה שוב בסדרה של התכווצויות וגניחות שנמשכו שניות ארוכות. ההתכווצות שלה הגבירו את החיכוך בחור הצר גם ככה והתחלתי לגמור גם אני, מרוקן את הזרע שלי בתוך התחת שלה. שלפתי ממנה את הזין, עזבתי את הראש ואת הדגדגן והתיישבתי לידה. היא נשכבה על הצד באפיסות כוחות. שחררתי ממנה את המצבטים אחד אחד וליטפתי לה את הפיטמות הכואבות, את הלחי והגוף.

"לא ייאמן" אמרתי.
"מה?"
"שאת, רונית, הקרובה-רחוקה הדי משעממת תהפכי לנשלטת שלי, ושתהפכי לכזאת רק תוך כמה ימים".
"אני בכלל בשוק מעצמי. לא מבינה מה קרה ואיך. כרגע מרגישה כמו בסרט". נישקתי אותה.
"סיימנו להיום" אמרתי, "אני נכנס להתקלח. את יכולה להתלבש וללכת הביתה. נדבר אחרי שתעכלי".
הלכתי למקלחת, שומע כעבור כמה דקות את הדלת נסגרת.

לפני 10 חודשים. 11 בפברואר 2024 בשעה 11:26

לקראת אחת עשרה בלילה, כמה שעות חלפו מאז השיחה האחרונה עם רונית. הראש מלא מחשבות מעורבות מאז השיחה. סיפוק וחרמנות על השיחה איתה, על המראה שלה ערומה מולי, מאוננת לפי ההוראות שלי, גומרת מולי, אותה רונית שעד לפני כמה ימים נפלה תחת ההגדרה נספחת למשפחה ושלא ממש חשבתי עליה, הפכה פתאום למרכז ההתעניינות. ולא רק שהקשר התחיל והתקדם בצורה מפתיעה, מתברר שאנחנו אמורים להיפגש עוד יומיים.

זה לא שאני מאלו ששולטים וירטואלית בלבד. אני בהחלט כזה שאוהב את המפגשים והמגע הפיזיים, ממש לא מסתפק במראות מצלמה. אבל תמיד דואג שמפגש כזה לא יגיע מהר מדי, בונה את הקשר בצורה כזאת שהמפגש הראשון מתקיים רק לאחר שהקשר מבוסס מספיק, שיש הבנה וחיבור הדדיים, שלא רק שהנשלטת מבינה את החוקים ואת הרצונות שלי אלא שהיא כבר במצב שבוטחת בי לחלוטין, כמעט מכורה אליי. לפי הנסיון והדרך שלי רק בצורה הזאת המפגש הראשון, כאשר קורה, מתבצע בצורה האידיאלית, מאפשר ביצוע דברים, חקירת גבולות פיזיים שלא היו מתאפשרים ללא הסשנים הוירטואליים המקדימים. אז כן, יצא שנפגשתי בשלב מוקדם, כאלו שהיו צריכות את המפגש פנים אל פנים כדי לקבל יותר ביטחון באותם סשנים וירטואליים. אבל המפגשים האלו היו קצרים ביותר, לא במקום מסודר אלא בדך כלל באיזושהי חניה מבודדת כך שהובהר מראש שהמפגש הוא לצורך ההיכרות וחיזוק הבטחון בלבד ואינו סשן אמיתי.

זכור לי במיוחד אותו מפגש עם אדוה במרכז קניות הומה. הצגתי את עצמי והחיבור הורגש מיידית. בדקות המעטות שהקצבתי למפגש ההיכרות ירדנו במעלית לחניון כשבדרך למטה לפי הוראותיי הסירה כבר את התחתון והחזייה, פסעה אחריי לאזור מבודד בחניון התת קרקעי ואישרה מעבר לכל ספק שרוצה ומוכנה להמשיך תוך כדי ששתי אצבעות שלי תחובות לה לכוס והיד שלי צובטת לה חזק את הפיטמה.

אך במקרה של רונית נדמה שהמפגש המאולץ מגיע מוקדם מדי. התקדמנו יפה בשתי השיחות שהיו אבל בטח לא מספיק בשביל מפגש אמיתי. הרגשתי שרונית עוד רחוקה מאד מההבנה של מה הקשר הזה דורש וגם מאפשר, הרי מבחינת יחסי שליטה היא עדיין בתולית לחלוטין. מבחינתי זה אומר שאאלץ להתהלך על חבל דק מאד. מצד אחד להתקדם בתהליך ולנצל את האפשרות הבלתי צפויה למגע פיזי ומצד שני להיזהר שלא להתקדם יותר מדיי מה שיכול לגרום לרתיעה.

האתגר והציפייה עוררו בי אפילו יותר את החרמנות והסקרנות. פתחתי את הסקייפ.

"ערה?" סמיילי קורץ.
"כן" סמיילי צוחק הגיעה התשובה אחרי דקות ספורות.
"איפה את ובאיזה מצב?" שאלתי.
"כרגע בסלון עם נעמה, היא עוד שתי דקות הולכת לחדרה ואני תכננתי ללכת להתקלח" ענתה.
“חושב עלייך" כתבתי.
"גם אני" הגיעה התשובה.
"תזמיני אותי לוידאו כשאת יוצאת מהמקלחת, אין צורך לטרוח להתלבש" הוריתי לה.
"בסדר" הגיע האישור.

כמה דקות עברו וקיבלתי הזמנה לוידאו, אישרתי, משאיר גם את המצלמה שלי פתוחה, מאפשר לרונית מבט לפנים ולחגורת הכתפיים שלי.

המצלמה נפתחה. בניגוד לשתי השיחות הקודמות רונית הייתה הפעם בחדר השינה שלה, שוכבת על הצד כשהמחשב לידה והמצלמה מראה מקצה ראשה ועד לאמצע הבטן, שד אחד קצת מוסתר עם צד הגוף והשני חשוף לחלוטין במרכז התמונה, מבליט את הפיטמה המזדקרת במרכזו. הזין שלי שכבר היה זקור עוד קודם התקשח אפילו יותר.

"איך ההרגשה זונה שלי?" שאלתי בחיוך קל.

רונית ניסתה לענות אבל נדמה היה שהמילים לא יוצאות לה מהפה. היא השפילה את הראש, לקחה נשימה וחזרה להסתכל למצלמה.
"אני חייבת לשתף אותך" היא אמרה "אני לא יודעת מה עשית לי אבל אני מגורה כל הזמן. כמה דקות אחרי שגמרתי מולך שיחזרתי בראש את מה שקרה והתגריתי מחדש. בקושי הצלחתי להתרכז כשדיברתי עם נעמה. כשכתבת לי הגוף שלי נדרך מיידית, נראה לי שנדפקתי לגמרי" צחקה.

"את עוד בכלל לא מבינה מה זה להידפק לגמרי" אמרתי חצי מחייך וחצי מבטיח "אבל עוד תביני בהמשך, בכל מקרה, מרגש ומשמח אותי שזה מה שזה גורם לך", רונית חייכה בביישנות.

“מהדברים שלך ומהפיטמה הזקורה שלך אני מבין שאת רטובה עכשיו?" שאלתי/אמרתי.
"כן" ענתה.
"תרחיקי קצת מהמצלמה שאראה אותך מהראש ועד לכוס. קחי שתי אצבעות ותניחי אותן בין השפתיים של הכוס שלך, תפשקי את השפתיים איתן ותשאירי אותן ככה, בלי להחדיר ובלי להזיז, תרגישי את הרטיבות" אמרתי.

רונית ביצעה, מכניסה את היד בין הרגליים תוך התנשפות קלה.
"זה לא רגיל בשבילך לרצות עוד אחרי שאת גומרת?" שאלתי.
"ממש לא" ענתה, "בדרך כלל אחרי שאני גומרת אני רק רוצה ללכת לישון".
"לא קרה שגמרת יותר מפעם אחת? רצוף? שוב במהלך אותו הלילה?"
"אולי מזמן וגם אז אולי עוד פעם אחת ולא רצוף. אחרי הפסקה של כמה זמן" ענתה תוך כדי שהיא מניעה את הגוף בחוסר נוחות מהאצבעות שיושבות לה על שפתי הכוס מבלי לזוז.

"כמה פוטנציאל מבוזבז" צחקתי, מחליט שזה הזמן להבין עד כמה היא מרובעת וחסרת נסיון "ספרי לי מה הדבר הכי נועז שעשית".
רונית חשבה קצת ואז ענתה "כשהיינו יותר צעירים אני וקובי שכבנו בחוף הים. לא היה שם אף אחד אבל בעיקרון יכלו לעבור שם אנשים ולראות אותנו".

"ממש נועז" הסתלבטתי קצת עליה "ובסקס עצמו?"
"לא משהו שאני יכולה להגדיר כנועז, סקס רגיל, אני עליו, הוא עליי. סטנדרטי"
"אנאלי ניסית?"
"לא, קובי העלה את זה פעם אבל הלחיץ אותי מדי ומאז לא דובר עוד".
"אפילו לא נגיעות בפי הטבעת? החדרת אצבעות?"
"לא".
"מצצת לו לפעמים לפחות? הוא ירד לך?"
"לפעמים. לא יותר מדיי ובשנים האחרונות פחות ופחות".
"וואו רונית. נשמע הכי בנאלי ומשעמם שיש. ולא היו לך מחשבות בעניין? צורך? פנטזיות?"
"מסכימה. שיגרה משעממת ולא רק בסקס. כנראה חלק מזה שהחלטנו להיפרד, היו לי פנטזיות כלשהן אבל די הדחקתי אותן, רק בזמן האחרון הרשיתי לעצמי קצת יותר להיפתח" ענתה ונעה שוב בחוסר נוחות.

"האצבעות מטרידות?" שאלתי "רוצות לזוז?"
"כן".
"מה את רוצה לעשות איתן?" שאלתי.
"לגעת בעצמי" ענתה בביישנות.
"את כבר נוגעת בעצמך" עניתי בהתגרות.

רונית צחקה במבוכה.

"את רוצה להזיז אותן?" שאלתי.
היא הנהנה בחיוב.
"להחדיר אותן פנימה?"
הנהון מאשר.
"רוצה לדפוק את עצמך זונה שלי?" שאלתי בטון תקיף יותר.
היא שוב הנהנה.

"אז תבקשי את זה"
"אני רוצה לדפוק את עצמי" אמרה בחצי לחישה.
"לא נשמע שאת כל כך רוצה" הקשיתי "אני רוצה לשמוע אותך מבקשת את זה כמו שצריך, ותזכרי איך את פונה אליי, לא מתכוון להזכיר את זה שוב".

"אני רוצה לדפוק את עצמי אדוני".
"תכניסי את האצבעות עמוק פנימה. עד הסוף" ציוויתי. רונית מיהרה לבצע תוך שחרור אנחת רווחה.
"דפקי את עצמך איתן עכשיו 5 פעמים" אמרתי "בכל פעם שלפי אותן לאט החוצה ואז דחפי פנימה בכוח. תרגישי את היד נצמדת לכוס ולדגדגן"
היד של רונית נעה עכשיו, עיניה נעצמו ונשיפות קלות יצאו לה בכל הכנסה, אחרי החמישי פקחה את העיניים וחיכתה בציפייה.

"יופי זונה. דפקת את עצמך, עכשיו את יכולה להוציא את האצבעות וללכת לישון, נדבר מחר ועד שנדבר אל תעיזי לגעת בעצמך" אמרתי.
"מה?" מסתכלת עליי בתדהמה.
"שמעת אותי, לילה טוב זונה שלי" אמרתי.
"לילה טוב" ענתה באכזבה בולטת.
"שכחת משהו?" שאלתי.
רונית חשבה שנייה ואז ענתה "לילה טוב אדוני".

כיביתי את השיחה.

בבוקר, לפני שיצאתי לעבודה סימסתי לרונית "בוקר טוב זונה שלי, חושב עלייך לא מעט, תכתבי לי בסקייפ באיזה שעות את פנויה. בנוסף תכתבי לי האם ברשותך אביזרי מין (ויברטור וכו') ושלושה דברים שאת מפנטזת עליהם, אראה כשאתחבר".

כשהתחברתי מאוחר יותר בצהריים חיכתה לי ההודעה הבאה:
"שלום אדוני, זמינה ופנויה כבר משלוש בצהריים, נעמה לא בבית היום בכלל. יש לי ויברטור שקיבלתי פעם מתנה מחברה וגיליתי אותו מחדש רק לאחרונה. לגבי שלוש הפנטזיות, יצא לי לחשוב על זה לא מעט היום ואפילו ראיתי כמה סרטונים. אז ככה:
1. להיות קשורה, מסקרן ומושך אותי חוסר האונים הזה.
2. להרגיש קצת כאב, לא נראה לי שאעמוד ביותר מדי אבל גיליתי שהתאורים שלך על סטירות על התחת וצביטות גירו אותי מאד.
3. להיות עם אישה, אני לא בטוחה שיהיה לי את האומץ אבל מגרה אותי המחשבה שאישה תיגע בי, מחכה לך ובקושי מתאפקת שלא לגעת".

"בחמש אני עולה מולך, כשאני מזמין אותך לשיחה את עומדת מול המצלמה שאראה את כולך, לובשת את הבגד והנעליים איתם את מתכננת לבוא לחתונה מחר, בלי כלום מתחת, שיער אסוף. בהישג יד תכיני את הויברטור ושני אטבי כביסה" כתבתי וניתקתי.

17:00

הדלקתי כבר לפני כמה דקות את הסקייפ ווידאתי שרונית מחוברת. לוחץ על הכפתור ומזמין את רונית לשיחת הוידאו, מסוקרן ומרוגש לראות אותה כפי שנתבקשה, המצלמה נדלקת והיא עומדת לפניי, שמלת בד שחורה אלגנטית משהו שנמשכת עד קצת מעל לברכיים, עם כתפיות דקות ומחשוף קטן מאד שממנו מבצבצים החלקים העליונים של השדיים הלבנים שלה. נתתי לה לעמוד קצת ככה, מחכה, מתנועות הידיים שלה ניתן היה לחוש את ההתרגשות והמבוכה שלה.

"שלום רונית" אמרתי.
"שלום אדוני".
"תעשי סיבוב איטי מולי".
רונית ביצעה, נותנת לי מבט ממושך על הצורה בה השמלה תלויה על גופה, צמודה יותר ממה שחשבתי, מבליטה את מתאר השדיים והישבנים. לרגליה סנדלים שחורים עם עקב לא קטן. היה לי ברור שזה לא הלבוש שהייתה בוחרת עד לפני כמה ימים. לא פרובוקטיבי מדי אבל הרבה יותר נועז מהבגדים שבדרך כלל נוהגת ללבוש.

"לא רע בכלל" אמרתי "חשבת עליי כשבחרת את הבגדים?"
"כן" אמרה ואישרה את השערתי "תכננתי בכלל ללבוש משהו אחר, הרבה יותר סולידי".
"אני שמח מאד שהחלפת את הבחירה. מחמיא לך מאד. ומחמיא ומרגש שבחרת בשבילי" אמרתי "ממש מחכה לראות אותך ככה פנים אל פנים מחר".

"גם אני מתרגשת. מאד מאד אפילו. מלחיץ אותי שישימו לב".
"תראי לי את האביזרים שהבאת" אמרתי ורונית הציגה לי את 2 אטבי הכביסה שהביאה וויברטור ורוד, די עבה, בעל כמה מהירויות ומצבים ועם עוד חלק לגירוי הדגדגן.

"ספרי לי על הויברטור הזה" אמרתי "מתי קיבלת, ממי ומתי השתמשת?"
"חברה הביאה לי אותו כמתנת יומולדת לפני הרבה שנים. בזמנו התייחסתי לזה כקוריוז ואחרי היומולדת הכנסתי אותו למגירה ודי שכחתי ממנו. לפני כמה זמן אחרי שנפרדנו החלטתי לנסות אותו ומאז יצא לי כבר לנסות אותו כמה פעמים" אמרה בחיוך מבויש.
"ומה עושה לך את זה בעיקר איתו? ההכנסה והגירוי הפנימי? הגירוי של הדגדגן או השילוב?"
"נראה לי שהשילוב אבל בעיקר כשאני מרגישה אותו רוטט בפנים".

"רונית" עברתי לטון תקיף יותר "תורידי בעדינות כתפייה אחת ושלפי מתוכה את היד" והמשכתי בעודי צופה בה מבצעת בשקט ובצייתנות "כתפייה שנייה אותו הדבר. תני לשימלה להיות מונחת לך על החזה… ידיים לצדדים… תפשילי את השמלה למטה לאט לאט. תראי לי לאט את השדיים שלך… את הבטן… את הכוס… שימי את השמלה בצד ותעמדי ערומה מולי" רונית הניחה את השמלה על כסא וחזרה אל מול המצלמה ערומה לחלוטין, נותנת לי סקירה מלאה על החזה הבינוני שלה, הפיטמות הבולטות שגיריו אותי אפילו מרחוק, הבטן השטוחה, משולש השערות על הכוס והרגליים הרזות והחלקות שלה.

"איזה יפהפייה סקסית שאת ככה" אמרתי "מחכה לרגע שתהיי מולי זונה שלי".
"מחכה לזה מאד" ענתה.
"אני מניח שהבנת כבר בשביל מה האטבים" אתגרתי אותה.
"על הפיטמות?" שאלה חצי בהבנה וחצי בשאלה.
"בדיוק" עניתי "שימי אותם עכשיו. בעדינות. כל אחד על פיטמה. שימי לב שהם נתפסים טוב".

רונית לקחה אטב אחד וניסתה לשים אותו על הפיטמה הימנית. ברור היה כי זה לא פשוט לה, האטב ברח פעם או פעמיים ומהבעות הפנים היה ניכר כי היא חווה כאב לא מורגל. "רונית" קראתי לה בתקיפות. היא הפנתה את מבטה אליי "תתפסי את הפיטמה ושימי עליה את האטב! בלי משחקים!"

"טוב" היא ענתה.
"טוב מה?" הקשיתי, מכניס לראשה את ההכרה במצב ומבהיר לה בבירור מי מנהל פה את העסק.
"טוב אדוני" היא ענתה ובנחישות תפסה את השד והפיטמה ותפשה עליה את האטב.
"תסתכלי אליי" קראתי לה והיא הסתכלה, היה ניתן להבחין בבירור בחוסר הנוחות שהלחץ על הפיטמה גורם לה.
"פיטמה שנייה אותו הדבר" אמרתי ורונית ביצעה.
"תורידי את הידיים ותעמדי ככה מולי".

הזין שלי נעמד כל כך חזק עכשיו למראיה. הגוף הערום על העקבים, הפיטמות התפוסות בשני אטבים, הבעות הפנים שלה והצייתנות שהיא הפגינה חירמנו אותי לאין שיעור.

"איך ההרגשה רונית?"
"כואב".
"כואב ו?"
"ומגרה".
"מרגש אותך לעשות את זה בשבילי? לפי ההוראות שלי? לדעת שאני צופה בך ככה?"
רונית הנהנה.
"שאלתי שאלה זונה. תעני".
"כן אדוני, מרגש מאד".
"נגעת בעצמך מאתמול?" שאלתי.
"לא".
"רונית. נמאס לי כבר להזכיר לך שוב ושוב איך את צריכה לפנות אליי, אז בשביל שתזכרי, קחי שתי אצבעות ותסטרי איתן על האטב הימני".
רונית עשתה זאת, נלחמת בעצמה ובחשש מהכאב סטרה לאטב ברכות, ראיתי אותו מתנדנד מעלה ומטה ואת הפנים שלה מתעוותות תוך שהיא פולטת צעקה קלה.

"כאב?" שאלתי.
"כן… כן אדוני".
"מקווה שזה ילמד אותך" עניתי בסיפוק. "איך הכוס שלך עכשיו? רטוב מאתמול כבר זונה שלי?"
"וואו, אין לך מושג. איך השארת אותי ככה אתמול? הבוקר ממש היה לי קשה להתאפק".
"יפה לראות איך מאישה שכמעט ולא מתעניינת במין את הופכת לזונה שחרמנית כל הזמן" אמרתי בהתגרות עם חצי חיוך. רונית צחקה במבוכה.

"קחי את הויברטור שלך, תכניסי אותו לכוס ותצמיד את החלק הקטן על הדגדגן. בלי להפעיל אותו" אמרתי.
רונית לקחה אותו וצפיתי בה מפשקת את הרגליים ומעלימה אותו ביניהן.
"חכי ככה בלי לזוז" אמרתי וצפיתי בה מנסה להישאר יציבה, להשתלט על הכאב בפיטמות והגירוי בין הרגליים.
"תעצמי עיניים ותחשבי על הפגישה שלנו מחר, כשתראי אותי מולך, כשאגע בך"
רונית עצמה עיניים והתנשפה.
"כשהפיטמות שלך יהיו תפוסות ככה חזק בין האצבעות שלי… תפעילי את הויברטור על המהירות הראשונה… תרגישי איך הוא נע בתוכך ותחשבי על היד שלי, על האצבעות שלי שינועו בתוך, יחקרו לך את הכוס מבפנים… ימלאו אותך, ידפקו אותך" הנשיפות שלה גברו יותר ויותר "תגבירי את המהירות שלו…אל תזוזי. תני לו לעבוד בתוכך…תגבירי עוד את המהירות. תרגישי אותו ואת האטבים, את הכאב על הפיטמות מעורב בגירוי של הכוס. מרגישה?"

"כן" היא ענתה.
"תני לעצמך סטירה על אחד האטבים" אמרתי.
"סליחה אדוני" אמרה בבהלה "לא שמתי לב, בבקשה אדוני".
"סטרי לאטב אמרתי" ורונית בצעה, פולטת שוב צרחה בלתי רצונית.

לרגעים שכחתי שזאת היא אותה אחת שאני מכיר כל כך הרבה שנים, אשה שגרתית, בטוחה בעצמה. הצייתנות והנשלטות שהיא הפגינה מולי ריגשו וגירו אותי אפילו יותר והתחלתי לאונן.

"אני רוצה לגמור אדוני" אמרה כעבור מספר שניות.
"רוצה לגמור? מחכה שאספור לך?" שאלתי, משהה את הקץ.
"כן אדוני. בבקשה".
"תגידי מה את".
"אני הזונה שלך אדוני".
"אני אספור עד חמש ואת תתפוצצי ברור?"
"כן אדוני. בבקשה אדוני אני לא יכולה יותר".

"1….2 תדפקי את עצמך עם הויברטור פנימה והחוצה…3… חזק אמרתי……4 את מוכנה? ….עוד קצת… עוד קצת… הנה זה בא… 5 תתפוצצי זונה" ורונית התפוצצה מולי. ממש. הגוף שלה רעד והיא נטתה לפנים, הפה שלה הוציא קולות בלתי רצוניים, אנחות, צווחות. כל זה נמשך כמה וכמה שניות ובסופן רונית שלפה את הויברטור והזדקפה מולי, עדיין רועדת, אגלי זעה על מצחה, מתנשפת.

"מישהו אמר לך להוציא את הויברטור או להפסיק אותו?" שאלתי בתקיפות.
"לא אדוני".
"תחזירי אותו שוב ושימי על מהירות מקסימלית".
"טוב אדוני" אמרה בהשפלה והחזירה את הויברטור לכוס.
"את הולכת לגמור שוב בשבילי רונית. ברור לך?" שאלתי/אמרתי.
"כן אדוני".
"תלחצי עליו חזק פנימה, תרגישי אותו עמוק בכוס ועל הדגדגן. את יכולה בינתיים להוריד את האטבים".
רונית ביצעה, הפנים שלה מתכווצות עם כל הורדה של אטב.
נתתי לה להישאר ככה כמה זמן והמשכתי.
"תרטיבי אצבע מהיד הפנויה, לקקי אותה טוב טוב. תמצצי אותה" רונית ביצעה, מלקקת ומוצצת את האצבע בתאווה.
"קחי את האצבע הרטובה ותניחי אותה על פי הטבעת, על הפתח בלי להכניס".
היד שלה נשלחה למאחוריי הגוף וראיתי את הגוף שלה נדרך.
"אני אספור עד חמש ואת תגמרי בשבילי שוב רונית" אמרתי.
חיכיתי עוד מספר שניות.

"1… תתחילי לדפוק את עצמך עם הויברטור פנימה והחוצה, תרגישי אותו נצמד לך חזק לכוס ולדגדגן עם כל הכנסה…2…תלחצי עם האצבע על פי הטבעת חזק, תרגישי את החור מתפשק…3…" רונית התנשפה מולי, רעדה, אגלי זיעה יורדים לה על הפנים. "תגידי מה את".

"אני הזונה שלך אדוני" אמרה בנשיפה.
"שוב".
"אני הזונה לך אדוני".
"4… תמשיכי להגיד את זה ואל תפסיקי ללחוץ על פי הטבעת ולדפוק את הכוס…תרגישי את זה מגיע…" הנשיפות והרעידות שלה הלכו והתגברו כשבכל הזמן הזה היא מתאמצת ופולטת שהיא הזונה שלי. שוב ושוב
"5… תתפוצצי זונה" אמרתי ורונית גמרה שוב, בקול חזק יותר מקודם אפילו, מן אנחות חזקות של סיפוק מעורב בכאב.

נתתי לה כמה שניות והרשתי לה להוציא את הויברטור ואת האצבע.

"איך זה לגמור שוב כל כך מהר?" שאלתי בחיוך. רונית צחקה בחוסר אויר, נטולת מילים.
"נתראה מחר זונה שלי" אמרתי.
"ורק עוד דבר אחד לפני שמסיימים, יש לך גוף מדהים וחלק, אני במקומך הייתי דואג שגם הכוס יהיה חלק".
שלחתי לה נשיקה במצלמה וניתקתי.

לפני 11 חודשים. 5 בפברואר 2024 בשעה 14:09

"וואו" חשבתי לעצמי כשנסתיימה השיחה.
כאחד שברזומה שלו לא מעט מערכות יחסי שליטה אני חייב להודות שהשיחות הראשוניות האלו הן תמיד מרגשות בטירוף. צירוף של מישהי בתולית לעולם הזה, ההבנה ההדדית שהיא באמת מעוניינת בזה, שזה מעורר בה צורך עמוק מעבר לסקרנות הבסיסית, הפעם הראשונה שלה מולי במצלמה, הפעם הראשונה שהיא מבצעת…
אבל הפעם היה שם משהו מעבר. ההיכרות המוקדמת עם רונית והידיעה שעוד ניפגש לא מעט בלי קשר למה שהתחיל עוררו חששות מצד אחד. אולי הלכנו רחוק מדי? מה יקרה אם היא תתחרט? איך נסתכל אחד לשני בעיניים במפגש המשפחתי הבא? ומצד שני חירמנו אותי בטירוף. התמונות שנצרבו במוחי, רונית שעומדת מולי עם שדיים חשופים, מכניסה יד לתחתון ומראה לי את הרטיבות, הטריפו אותי. הזין שלי עמד כל כך חזק שהייתי חייב להתפרק.
המחשבה הראשונה הייתה לקרוא לשירה, נשלטת שדאגתי תמיד לשמור על אש קטנה ושמספיק שהייתי כותב לה עכשיו והיא מתייצבת תוך דקות בפתח הדלת ומחכה להוראות. אבל עכשיו לא ממש היה לי חשק אליה, המחשבה על רונית, השילוב של ההיכרות עם הראשוניות גרמו למחשבות על שירה להיות קצת פשוטות וקלות מדיי, חסרות טעם. עצמתי את העיניים ואוננתי ותוך זמן קצר גמרתי עם התמונה בראש של רונית בתחתונים מחייכת מולי.

בערב יצאתי לשתות עם חברים, חזרתי קצת שיכור ועייף והתרסקתי על המיטה וביום שלמחרת הייתי די עסוק בעבודה, מה שעזר קצת להסיט את המחשבות מרונית. אבל בערב כשחזרתי הביתה היא מיד עלתה לי שוב בראש. נכנסתי למקלחת כדי להירגע קצת, שמתי עליי תחתוני בוקסר, התיישבתי מול המחשב והתחברתי לסקייפ, תוהה אם אמצא אותה שם בשעה זאת, הסקייפ הראה שהיא מחוברת.

"שלום רונית" הקלדתי.
"היי ליאור" היא ענתה מיד. לבהילות התשובה, חשבתי, יכולות להיות שתי משמעויות. או שהיא מצטערת על הכל ורק חיכתה להגיד לי את זה. או שהיא ממש בעניין.

"חיכית לי?" סמיילי קורץ.
סמיילי נבוך הייתה התשובה.
"מה שלום אלון ונעמה?" כתבתי, מתחמק בשלב זה מלגשת ישירות לנושא.
"בסדר" היא ענתה, "אלון בקורס סמלים וכנראה לא ייצא שבת. ונעמה כרגיל, מסתובבת עם חברות, בקושי אפשר לראות אותה לאחרונה".
"ואיך את?" שאלתי.
"אני בסדר גמור, התעסקתי כל היום עם השיפוץ של המטבח, לא מזמן סיימתי הכל והתחברתי".
נראה היה לי שהספיק שלב הסמול טוק והגיע הזמן לקפוץ ראש.

"איך היה לך אתמול רונית?" כתבתי.
סמיילי עם חיוך גדול.
"נראה לך שאני אסתפק בזה כתשובה?" תקתקתי "אני אוהב פירוט".
"אפשר אולי לענות בשיחת וידאו?" היא כתבה.
"בינתיים לא" התעקשתי "תכתבי בפירוט".
"היה לי מפתיע מאד. ומסקרן. ומרגש. ומגרה מאד".
"נגעת בעצמך אחר כך? אוננת?" שאלתי.
"כן" היא ענתה.
"לא אמרתי שאני אוהב פירוט רונית?" סמיילי כועס, "ספרי לי איפה ואיך אוננת ועל מה חשבת תוך כדי".
"השיחה השאירה אותי מגורה מאד, נכנסתי לעשות אמבטיה והחזקתי את הזרם של המים על הדגדגן. דמיינתי את הסצנה שתיארת לי. כשאני ערומה ככה ואתה סוקר אותי. נוגע בי, שפשפתי את הדגדגן עד שגמרתי" הייתה התשובה.
"וכמה זמן את כבר מחורמנת ומחכה שאתחבר?" שאלתי, מבהיר מעבר לכל ספק שאני מודע לחלוטין למצבה ולצורך שלה.
"קצת יותר משעה" היא ענתה "כשהלכה האדריכלית נכנסתי למקלחת ועלו בי שוב מחשבות, סיימתי להתקלח והתחברתי".
"חיכית לראות אותי? שאראה אותך?" שאלתי.
"כן".

הזמנתי אותה לשיחת וידאו וכשאישרה ניטרלתי את המצלמה שלי. היא ישבה מולי, בוהה במצלמה ומחכה.
"קומי ותראי לי אותך רונית" אמרתי בקול תקיף.

רונית נעמדה מול המצלמה. היא לבשה מין גופיית טריקו פשוטה שנמשכה עד מתחת למפשעה וחשפה די בבירור שהיא לא לובשת מכנס.
לא מספיק, חשבתי לעצמי.

"רונית" אמרתי בקול קצת עצבני "עם גופיית עקרת הבית הזאת התכוונת לפתות אותי?"
"יצאתי מהמקלחת וזה מה שלבשתי, בגדי בית אתה יודע" היא ענתה במבט מבויש.
ניתקתי את השיחה וכתבתי "עוד 10 דקות אנחנו נפגשים שוב במצלמה. עד אז מצפה ממך להתלבש כמו שצריך לכבודי. בשלב זה משאיר לך את בחירת הבגדים, רק מזכיר שסנדלי עקב זה פריט שאני מאד אוהב".

"טוב" הייתה התשובה..

בשלב הזה כבר הייתי חרמן אש. ההבנה של לאן הקשר הזה מתקדם והאפשרויות הטמונות בו שיגעו לי את המחשבות. הלכתי לעשן ולשתות משהו בשביל לנקות קצת את הראש ואחרי 10 דקות בדיוק כתבתי "מוכנה?".
מיד התקבלה התשובה החיובית.

"כשהמצלמה נדלקת תעמדי ותראי לי מה לבשת לכבודי" רשמתי והזמנתי את שיחת הוידאו כששוב משאיר את המצלמה שלי מכובה.

רונית עמדה מולי. היא לבשה מן בייבידול ורוד חצי שקוף. כתפיות דקות שישבו על הכתפיים, מחשוף עטוף בתחרה, כזה שמאפשר לראות את קו השיזוף ואת החלק העליון של השדיים ולמטה מסתיים במין חצאית מתנפנפת קצרה מאד שגם היא עטורה בתחרה, חושפת את כל אורכן של רגלייה היפות. לרגליה סנדלים שחורים עם עקב בינוני.

"וואו" אמרתי, "הרבה יותר טוב ככה. אף פעם לא דמיינתי אותך עם בייבידול" סמיילי קורץ.
"האמת שיש לי אותו כבר הרבה שנים אבל לבשתי אותו רק פעם אחת וגם היא לא התבררה כמוצלחת במיוחד" ענתה רונית.
"ואיך זה ללבוש אותו עכשיו מולי?"
שתיקה קלה, כאילו בוחרת מילים. "קצת מוצפת ברגשות כרגע, קשה לי לענות" היא עונה בסוף.
"את נראית מדהים ככה" אמרתי "סקסית בטירוף. הזין שלי כמו אבן כרגע".

רונית חייכה קלות ולחשה ״תודה״.

"אני מבין שהסיטואציה מביכה ואולי קצת מלחיצה אותך. אני רוצה שתנסי להשתחרר מהלחץ והמבוכה, תסמכי עליי שאשמור עלייך ושאקח אותך למקומות הנכונים" אמרתי, נראה שהדברים השפיעו והמתיחות שניכרה בגופה ובפניה השתחררה במקצת.

"עכשיו תעמדי משוחררת מולי, מבלי לזוז, הידיים לצידי הגוף" אמרתי, מסתכל על רונית מבצעת זאת, "תחשבי עליי עכשיו צופה בך, מתרכז בכל חלק בגוף שלך, מתגרה ממך, מהסקסיות שלך. דמייני אותי מולך, קרוב אלייך, הידיים שלי עוברות לך על הבגד הזה, לאורך הגוף שלך, מרגיש את כולך".

הנשימות של רונית נהפכו לכבדות יותר.
"על זה פינזטת רונית?" שאלתי "עלייך מולי, עליי מסתכל, מתגרה, מוליך אותך?"
רונית הנהנה.

"תפסי את קצוות הבגד עם שתי הידיים, תרימי ותראי לי את התחתון" אמרתי.
רונית ביצעה. היא לבשה תחתון שחור סקסי ביותר.
"תעשי סיבוב איטי" אמרתי והבעתי בה מבצעת, חושפת למולי את הישבנים הקטנים והמוצקים שלה עוטפים את פס החוטיני של התחתון, יושב לה על החריץ של התחת.

"תפסי את שני צידי התחתון ותורידי אותו לאט לאט" אמרתי "כשסיימת תחזרי להרים את שולי הבייבידול ותראי לי את הכוס שלך".

רונית התעכבה, שוקלת, מובכת, היה לי ברור שזאת מדרגה שתהיה לה לא קלה.
"עכשיו" אמרתי בתקיפות.

רונית תפסה את צידי התחתון ומשכה אותו כלפי מטה לאורך הרגליים, באיטיות, שולפת ממנו רגל אחת, ואז עוד אחת, משליכה את התחתון הצידה. תופסת את שולי הבגד, נעצרת, לוקחת נשימה ומרימה, חושפת משולש שיער חום מולי.

"התפשטת פעם ככה לפני מישהו?" שאלתי.
"אף פעם לא".
"כל כך בזבוז לשמור גוף כזה בסתר" אמרתי בחיוך שהוריד קצת את המתח "קחי אצבע ותכניסי אותה לפה, תמצצי ותרטיבי אותה".
רונית ביצעה זאת מולי, בהתחלה במין מכניות צייתנית וכשהשהיתי את התגובה, נכנסה לזה יותר ויותר, מוצצת את האצבע בתאווה.
"תעבירי אותה לאורך השפתיים של הכוס" אמרתי "מלמטה למעלה. עד לדגדגן ותשאירי אותה עליו בלי לזוז".

"את מרגישה אותו?" שאלתי "מרגישה אותו מתגרה, מתנפח?"
רונית הנהנה, הפנים שלה מרוגשות.
"את רוצה לשחק איתו, נכון?" התגריתי "מתה לאונן מולי".
הנהון מאשר.

"פשקי קצת את הרגליים, צרפי עוד אצבע ותעבירי את שתיהן לאט לאורך השפתיים של הכוס שלך, פשקי אותו, תרגישי את האוויר נוגע בו, מגרה אותו, את הרטיבות, תגיעי שוב לדגדגן ותלחצי עליו עם שתי האצבעות".

רונית ביצעה תוך כדי עצימת עיניים, מהתזוזות של הפה שלה והרעידות הקלות בידיים ניתן היה להבחין עד כמה היא מתרגשת, מתחרמנת.

"תעבירי שוב את שתי האצבעות לאורך השפתיים ותתחילי לדחוף אותן פנימה לאט לאט" המשכתי תוך כדי שאני צופה ברונית מבצעת מולי. "יותר עמוק, עד הסוף, תשאירי אותן עמוק בפנים, תניעי אותן בפנים, בעיגולים, תרגישי את הדפנות של הכוס שלך, עכשיו תתחילי להוציא אותן לאט לאט ושוב תכניסי, לאט, לא למהר, תורידי כתפייה אחת ותשלפי ממנה את היד, עכשיו את השנייה, תשלפי שד אחד החוצה, תפסי את הפיטמה בשתי אצבעות ושחקי איתה, דפקי את עצמך עם האצבעות של היד השנייה, פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, צבטי את הפיטמה עכשיו, תפסי אותה חזק ותמשכי אותה אליי, תגבירי את הקצב, דפקי את עצמך חזק ומהר עכשיו, תרגישי את היד נצמדת לכוס ולדגדגן עם כל דפיקה"

אלוהים, חשבתי לעצמי, אני מסתכל על רונית מאוננת, דופקת את עצמה מולי. אותה רונית שאני פוגש במשך שנים ולא חשבתי עליה בכלל בסיטואציות כאלו. הייתי מגורה בטירוף, הכנסתי את היד מתחת לבוקסר והתחלתי ללטף את הזין הזקור. הפעלתי את המצלמה שלי, מאפשר לרונית לראות את הפנים ואת חצי הגוף העליון הערום שלי.

"תסתכלי עליי רונית" אמרתי, גורם לרונית לפקוח את העיניים, להסתכל במסך תוך שהבעת רצון עולה על פניה.
"תראי איך אני צופה בך עכשיו, איך את מגרה אותי כשאת דופקת ככה את עצמך. את רואה?"
"כן" פלטה רונית בקול מתנשף.
"תמשיכי לדפוק את עצמך ככה, חזק, עוד".

רונית המשיכה, היד שלה נעה הלוך וחזור, פולטת נשיפה מדיי פעם.
"את יודעת למה את נהפכת רונית?" שאלתי.
"לנשלטת שלך?" היא שאלה בחוסר ביטחון.
הנהנתי לאישור "לנשלטת שלי, לזונה שלי, את אוהבת את זה, נכון? את רוצה להיות הזונה שלי רונית?"

רונית הנהנה.

"תגידי את זה" הקשיתי "תגידי אני רוצה להיות הזונה שלך".
"אני… רוצה להיות… הזונה שלך" ענתה תוך כדי התנשפויות קטנות.
"תגידי את זה שוב., שאשמע שאת מתכוונת לזה".
"אני… רוצה להיות הזונה שלך" אמרה, יותר חזק ויותר בביטחון.
"רק שתדעי שהנשלטות שלי, הזונות שלי, גומרות רק באישור שלי. זה מובן לך?" שאלתי ורונית הנהנה לחיוב.
לפי הנשימות ההולכות ומתגברות שלה והבעות הפנים הבנתי שהיא מתקרבת לשיא.

"תשלפי גם את השד השני החוצה" אמרתי ורונית ביצעה, משאירה את בגד הגוף מונח מתחת לשדיים.
"תפסי חזק את הפיטמה השנייה עכשיו, תלחצי עליה עם האצבעות" הפנים שלה מתעוותות בכאב מעורב בהנאה כשהיא מבצעת.
"יותר חזק, תמשיכי לדפוק את עצמך עם האצבעות וכל פעם שאת מושכת אותן החוצה תעברי על הדגדגן, כשאת רוצה לגמור תבקשי ותחכי לאישור שלי" אמרתי.

"אני…רוצה…לגמור" היא אמרה מבלי לבזבז זמן.
"אני אספור עד עשר ואז תגמרי. ברור?" אמרתי והיא הנהנה לאישור, נושכת את השפתיים בניסיונות התאפקות.
"אחת…שתיים..חזק את הפיטמה….שלוש…דפקי את עצמך מהר עכשיו…ארבע…איזה סקסית שאת זונה שלי…חמש…"
"אני לא יכולה" אמרה באנחה ונראה היה שהיא עומדת להתפוצץ "אני חייבת…"
"רונית" אמרתי כמעט בצעקה "תוציאי את היד ותפסיקי עכשיו".
רונית צייתה והפסיקה, מתנשמת ומתנשפת, מסתכלת עליי במבט מתוסכל, לא מבין.

“אני רוצה להבהיר לך משהו" אמרתי בתקיפות "אנחנו לא חברים, לא יזיזים ולא מכרי טינדר. במערכת הזאת בינינו אני הקובע ואת המבצעת. בדרך שלי בלבד. את מתלבשת כמו שאגיד לך, נוגעת בעצמך איפה שאגיד לך, בקצב שאגיד לך. וגומרת שארשה לך" הדגשתי את המשפט האחרון "זה ברור?"

"כן" היא ענתה בהנהון.
"כן אדוני" אמרתי.
"כן אדוני" חזרה על דבריי.

"עכשיו קחי נשימה עמוקה, תסדירי את הנשימה, תחזרי למצב שהיית כשיד אחת תופסת חזק פיטמה ושתי אצבעות דופקות את הכוס והדגדגן. וחכי לספירה שלי".

רונית ביצעה, חוזרת לאונן מולי. המתנתי, מביט בה מבצעת, נכנסת לזה יותר ויותר, העיניים נעצמות מדיי פעם, הנשימות מתגברות.
"אני אספור עד עשר עכשיו ורק כשאגיע לעשר את תתפוצצי, ברור?" שאלתי ורונית הנהנה לאישור תוך כדי שהיד שלה ממשיכה לנוע אחורה וקדימה מתחת לשולי הבגד.

"אחת" התחלתי בספירה "שתיים…שלוש…דפקי את עצמך בשבילי…ארבע…עוד…חמש… תרגישי את הרטיבות, את החרמנות, מציפה אותך, עוברת לך בכל הגוף, מהבטן…שש" מאט את הספירה ומתעכב קצת יותר לפני כל מספר "שבע…את מרגישה את זה? מרגישה את זה מגיע?" שאלתי ורונית הנהנה תוך שהפנים לה מתעוותות מאיפוק והיא מנסה להסדיר את הנשימות שלה לקצב אחיד.

"שמונה…תגידי מה את" אמרתי.
"אני…הזונה…שלך" אמרה, מנסה לשלוט במילים שיוצאות לה בין נשיפה לנשיפה.
"שוב" אמרתי.
"אני…הזונה…שלך" אמרה שוב, הפעם יותר בקול ובביטחון, הפנים שלה מכוווצות בנסיון להתאפק.
"תשע…תתאפקי…כשאגיד עשר את תתפוצצי בטירוף, שחררי את הכל" אמרתי "חכי…עוד לא…הנה זה בא…"
משתהה ואז "עשר, תתפוצצי זונה".

בשנייה שאמרתי את זה רונית התפוצצה מולי באקסטזה בלתי נשלטת, הגוף שלה רוכן קדימה בשחרור, רועד כולו, השדיים מטלטלים והפה שלה פולט גניחות וקריאות בלתי רצוניות.

נתתי לה כמה שניות להירגע, להסדיר נשימה ולזקוף שוב את הגב וקראתי לה לשבת מולי. היא התיישבה, עדיין מתנשפת, השיער שלה מפוזר ואגלי זיעה נקווים לה על המצח.

"מה שלומך?" שאלתי בחיוך והיא צחקה בשחרור, "איך היה לך?"
"פפפוווו" שחררה אנחה "היה מדהים, כל כך עוצמתי, אני בקושי נושמת".
"הפתעת את עצמך?" שאלתי, יודע מראש את התשובה.
"ממש" היא ענתה.
"לאונן ככה מולי? להתאפק לספירה שלי? לגמור ככה?" שאלתי משחזר לה את מה שרק עברה.
"כן. אני עדיין לא ממש מעכלת".
"אהבתי מאד לצפות בך, לראות אותך מבצעת ככה, מתמסרת, מצייתת, מצליחה להתאפק." אמרתי בעודי מביט בחזה העולה ויורד.
"אני מניח שאת מבינה שזה היה צעד משמעותי בשבילך ובשביל היחסים בינינו".
"כן" היא אמרה בהבנה אמיתית לגמרי "ומה השלב הבא?"
"לאט לאט לך" הרגעתי אותה "עד כמה שהתנסית והופתעת היום אנחנו רק בתחילתו של תהליך. כמו שאמרתי לך בהתחלה, יש לך עוד הרבה מה ללמוד. גם בנושא ההתאפקות".
"טוב" היא ענתה בקול שמערב קצת אכזבה והרבה סקרנות והכנעה, "אני אתאפק".

"אתה זוכר אבל שאנחנו נפגשים מחרתיים?" שאלה פתאום.
"מה?" שאלתי בחוסר הבנה.
"החתונה של אורן" אמרה, "אני מניחה שאתה מגיע"

שיט. לגמרי שכחתי מהחתונה הזאת. עד כמה שלא התחברתי לפלצן הזה אף פעם, אורן היה בן דודי כך שעד כמה שלא בא לי על החתונה שלו אין לי ממש אפשרות להבריז ממנה. רק שעכשיו ארוע החובה הזה קיבל תפנית בלתי צפויה. האמת שלא רק שלא זכרתי שהארוע עוד יומיים, גם לא ידעתי בכלל שרונית מוזמנת. המשמעות די ברורה, אנחנו הולכים להיפגש.

"שכחתי ממנה בכלל" אמרתי לרונית "אבל עכשיו שאני יודע שאת מגיעה תהיי בטוחה שאחשוב עליה רבות".
"כן, קצת הופתעתי כשאורן הזמין אותי אבל לא היה לי נעים להתחמק אז אישרתי" רונית אמרה.
"אז כנראה שניפגש מוקדם מהצפוי" אמרתי "אבל יש לנו עוד זמן לדבר על זה" חייכתי במסתוריות, נותן לרונית להסתקרן.
"תהיי זמינה מאוחר יותר, יכול להיות שאתפנה אלייך".

"בסדר" אמרה רונית עם נימה של שביעות רצון.
"להתראות בינתיים זונה שלי" אמרתי, מדגיש את הכינוי החדש שלה.
"להתראות אדוני" היא אמרה "ותודה".

ניתקתי את השיחה.

לפני 11 חודשים. 28 בינואר 2024 בשעה 11:16

רונית הייתה חלק מהמשפחה. אמנם היא קרובת משפחה די רחוקה אבל בשל העובדה שהתייתמה מהורייה בגיל די צעיר ולא היו לה אחים היא די אומצה על ידי משפחתנו והיא, קובי בעלה ושני ילדיהם היו אורחים קבועים בכל האירועים והמפגשים המשפחתיים. הקשר המשיך ואף התחזק לפני כשנתיים כשהתגרשה מבעלה.

גם בהתקרבותה לגיל 50 רונית נראתה לא רע בכלל. למרות שלבשה תמיד בגדים שלא מחמיאים לה, תמיד ללא איפור ועם שיער לא מסודר, היא דגלה בחיים בריאים ודאגה לשמור על גוף רזה וחטוב. גם הפנים היו נאות בהחלט. בכל השנים שאנחנו מכירים רונית תמיד נתפסה בעיניי כמישהי קצת מרובעת מדיי, שמרנית מדיי, בהחלט לא מישהי שתעניין אותי מכל בחינה שהיא.

השינוי החל בעוד אחד מאותם מפגשים משפחתיים מיגעים, כמה חודשים לאחר שהתגרשתי.
יצאתי לחצר להירגע קצת מהרעש ופגשתי בחוץ את רונית. זה התחיל כסמול טוק אבל בשלב מסויים גלש לשיחה על חיי הגרושים. לא כל השיחה זכורה לי אבל כן זוכר את המשפט "בשנה האחרונה אני מגלה יותר ויותר את העולם" שרונית זרקה לחלל האוויר.

"מאיזו בחינה?" שאלתי.
"מכל הבחינות" היא ענתה ולא יכולתי שלא לשים לב לחיוך ממזרי שהשתרבב לה בקצה הפה.
"נהיית שובבה?" זרקתי בחיוך.
"קצת" היא ענתה לגמרי ברצינות, "האמת שמהתיכון, במשך כ-30 שנה הייתי עם קובי ולא היה לי מושג מה קורה בחוץ".
"ומה גילית מאז?" שאלתי.
"תקשיב, זה ממש סדום ועמורה מה שהולך היום עם כל העולם הדיגיטלי הזה. האתרים, פייסבוק, הצ'אטים. עדיין לומדת ומנסה להבין איך לאכול את זה".
"לפחות את נהנית מהלימודים?" שאלתי בחצי חיוך.
"האמת שמפתיעה את עצמי מאד, גם ממה שחווה וגם מכמה שאני נהנית מזה, מרגישה משוחררת כמו שאף פעם לא העזתי" ענתה.
"יפה לך" עניתי, "בהצלחה בהמשך הלימודים, נראה לי שיש לך עוד הרבה חומר להשלים" צחקתי.
"מה למשל?" שאלה רונית בסקרנות.

כמה מבני המשפחה יצאו לחצר והיו בדרך אלינו. ניצלתי את ההזדמנות, הסתכלתי על רונית ואמרתי "זה לא המקום והזמן. המספר שלי בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית" והלכתי לדבר עם אחי.

לא דיברנו עוד בהמשך המפגש אבל כן ניצלתי את הזמן להסתכל עליה מדי פעם כמו שאף פעם לא הסתכלתי ולבחון קצת יותר טוב את מבנה גופה עד כמה שניתן היה לראות מבעד לשמלה הרחבה שלבשה, ולתפוס אותה מגניבה מבט חוקר אליי, מה שגרם לה להאדים ולהפנות מהר את המבט כמי שנתפסה בקלקלתה.

אחר הצהריים חזרתי הביתה, התקלחתי, עישנתי משהו וישבתי לצפות במשחק. ב19:30 היא התקשרה.

"היי ליאור, זאת רונית" היא אמרה.
"לא חיכית הרבה" אמרתי בהתגרות "הסקרנות הרגה את החתולה?"
"האמת שכן" היא ענתה בכנות "כבר כמה שעות אני מנסה להבין למה התכוונת".
"לגבי הדברים הנוספים שיש לך ללמוד?" וידאתי.
"כן" היא ענתה.
"אז אולי לפני שאספר לך למה התכוונתי, ספרי לי קצת יותר מה כבר למדת, אילו חוויות כבר חווית" שאלתי.

ניכר היה בשיחה שרונית מובכת מהנושא וקשה לה להיפתח אבל כנראה הצורה שבה הובלתי את השיחה, בעדינות מלווה בביטחון גרמה לה להיפתח ולשתף. היא סיפרה לי שקובי היה הראשון והיחיד שלה במשך כל השנים, שבחודשים הראשונים שאחרי הגירושים היא לא נפגשה עם אף אחד עד שחברה הכירה לה אתר מסוים ואז נפתחו עיניה. את השניים הראשונים היא פגשה במטרה לקשר רציני אבל מאז כבר הכירה מישהו שמתפקד בתור יזיז. אפילו היו לה שני סטוצים!!! כך היא אמרה בגאווה מעורבת בהתפעלות מה שהעלה חיוך על פניי.

ואז הגענו אליי.
"אני נמשך בעיקר ליחסים של שליטה" אמרתי לה.
"מה זה אומר?" שאלה בסקרנות.
"זה אומר יחסים שבהם בהסכמת שני הצדדים, השליטה המלאה נמצאת אצלי, אני קובע מה עושים, מתי ואיך" תיקצרתי את תפיסת העולם לשורה.
"ולמה שהאישה תסכים לחוסר השוויוניות הזה?"
"זה חלק מהותי מהעניין" אמרתי "בעצם זה שהאשה מוותרת על השליטה לחלוטין ומפקידה אותה בידיי, מהנסיון שלי, זה מאפשר לה שחרור מתפיסות מסוימות שיש לה, מהרגלים מסוימים, הזדמנות לחקור את הגבולות שלה ולנסות דברים חדשים שבאופן רגיל המחשבה שלה אולי לא הייתה מאפשרת לה. זה קצת יותר מורכב מההסבר הפשטני הזה אבל תאמיני לי שזה מאפשר סיטואציות מגרות שאי אפשר לחוות במערכת יחסים רגילה"

הייתה שתיקה קצרה מהצד השני של הקו וכבר התחלתי לחשוב שהלחצתי את רונית ושאולי חשפתי יותר מדי. בכל זאת, קרובת משפחה ומישהי שיוצא לי לפגוש מדיי פעם.
"נשמע מסקרן מאד" היא הפתיעה אותי פתאום "איך זה הולך יחסים כאלו? תן לי דוגמא".

התלבטתי קצת האם כדאי להמשיך בכיוון עם רונית, עד היום לא הייתי ביחסים כאלו עם מישהי שהכרתי. אז בשביל הזהירות החלטתי לשים את הכדור בידיה. "רונית, עד עכשיו שוחחנו כמו שני מכרים שמחליטים לשתף ולחשוף קצת על עצמם. להתחיל לרדת ליותר פרטים על יחסי שליטה ולתת לך תיאורים של סיטואציות זה כבר מעבר לשיחת חולין. חוץ מזה, אם וכאשר אז אני מעדיף לראות את התגובות שלך כשאני מתאר את זה. תחשבי אם את באמת רוצה ללכת בכיוון הזה ואם כן את מוזמנת לעלות מולי בסקייפ הפרטי".
נתתי לה את הסקייפ שלי והוספתי "בכל מקרה, היה לי כיף לדבר, עניינת וסיקרנת".
"גם אתה" היא ענתה "מאד אפילו".

יום שני, יומיים לאחר המפגש, סביב תשע בערב. אני בבית לבד, יושב מול המחשב במכנס קצר וגולש להנאתי, פתאום מקבל הודעה בסקייפ.

"היי ליאור. זאת רונית".
"רונית הסקרנית?" סמיילי מחייך.
סמיילי נבוך כתגובה.

התכתבנו קלות, שאלתי לשלומה והיא סיפרה לי קצת על עיסוקיה ביומיים שעברו וקצת רכילות משפחתית.
"שנעבור לוידאו?" שאלתי.
"כן" היא ענתה בנחרצות שקצת הפתיעה אותי.

כשנפתחה המצלמה ראיתי שהיא יושבת על כיסא מול המחשב, השיער שלה פרוע כרגיל וניתן לראות את הכתפיים שלה ואת הכתפיות הדקות של הגופיה או השמלה שהיא לובשת.

הישרתי מבט אל המצלמה ושאלתי "חשבת עליי ועל מה שדיברנו ביומיים האחרונים?"
"כן" היא ענתה "האמת שזה לא יוצא לי מהראש, אפילו קראתי קצת על זה וניסיתי להבין בעצמי"
"ומה את חושבת על זה?" חקרתי.
"קצת מלחיץ ומפחיד אבל מסקרן" ענתה.
"מסקרן ומה עוד?" לא הרפתי.

צפיתי ברונית מתפתלת בכסאה נבוכה ולא מצליחה לענות.
"מסקרן ומגרה?" שאלתי בישירות.
"כן" היא ענתה במבוכה.
"מחרמן?" הקשתי עוד.
"די נו, אתה מביך אותי" היא אמרה בחיוך.
"אני נהנה לצפות בך מובכת" עניתי, "יפה לך המבוכה".
היא חייכה למשמע דבריי.

המשכתי בכיוון הישיר "אז אני מבין שנמאס לך להתאפק ואת רוצה לשמוע תיאור שלי ליחסים שכאלו".
"כן" היא ענתה כמעט בלחישה.

"קודם כל, לא יודע מה וכמה קראת אבל אני מניח שברור לך שיחסי שליטה הם הגדרה לתחום רחב מאד. הגישה שלי ליחסי שליטה היא קודם כל ויותר מהכל מנטלית. אני לא סאדיסט ולא נהנה לגרום סבל למטרת סבל או להשפיל. זה לא אומר שאני לא משתמש בכוח ובכאב לעיתים אבל רק כאשר זה מקדם את הקשר ואת ההנאה המשותפת. הכאבה סאדיסטית, השפלות, נוזלי גוף וכדומה לא בא בחשבון אצלי."

"אוקיי, אני שמחה לשמוע, קצת הלחיצו אותי חלק מהדברים שקראתי שם" אמרה עם סוג של הקלה בפרצופה, "אז תן לי דוגמא".

"אז הנה דוגמא למפגש אפשרי" התחלנו, חשבתי לעצמי.
"אנחנו קובעים להיפגש במלון מסויים. את מגיעה ראשונה, מקבלת את המפתח לחדר, עולה ומחכה. טלפון ממני. לפי הוראותיי את מתפשטת, נשארת בתחתון ונעלי עקב בלבד. קושרת צעיף שנתבקשת להביא מראש סביב העיניים, נשארת לחכות עומדת מול הדלת.

את שומעת את הדלת נפתחת ונסגרת אחריי, את השלום שלי, מניח כמה דברים על הריצפה. את עומדת מרוגשת, לחוצה, סקרנית. מרגישה אותי מתקרב אלייך, בוחן אותך, שומעת את הנשימות שלי מולך, מצידך, מאחורייך. היד שלי על העורף שלך, יורדת בליטוף בטוח לאורך הגב, אל הישבנים, עוברת את הבטן, עולה אל השדיים, מלטפת שד בעיגולים שעולים לכיוון הפיטמה. תופס פיטמה בין שתי אצבעות ומחזיק אותה ככה בלי לעזוב, ממולל אותה, הלחץ של האצבעות הולך וגובר, מושך את הפיטמה ומחזיק אותה משוכה חזק. שד שני, אותו הדבר. את מרגישה פתאום את הלשון שלי עוברת ומרטיבה לך את השפתיים, מפשקת קצת את הפה, סטירה כואבת על הישבן פתאום, ועוד אחת"

אני צופה בפנים של רונית בסקייפ, היא מרוכזת לחלוטין, הנשימות שלה נהיו כבדות יותר.
"איך ההרגשה?" אני שואל.
"מסקרן, מגרה" היא עונה.
"מחרמן אותך רונית?",
"כן, מחכה להמשך הסיפור".

"קומי ותראי לי אותך" אני מפתיע אותה.
"ככה, כמו שאני?" רונית שואלת ואני מאשר בתקיפות.

רונית קמה מהכיסא באיטיות, נעמדת והולכת קצת אחורה כך שמצלמת המחשב מראה את כולה. הכתפיות שראיתי קודם הן חלק משמלה קלילה פרחונית שיושבת ברישול על הגוף וחושפת את רגליה מאמצע הירכיים ועד לכפות הרגליים היחפות.

"את יודעת" אמרתי "בכל השנים שאנחנו מכירים לא ממש הרשיתי לעצמי להסתכל עלייך באמת. אחרי שדיברנו במפגש האחרון בחנתי אותך קצת וחייב להגיד שאת נראית ממש טוב".
"תודה" אמרה בפרצוף חצי מחייך וחצי נבוך.
"ואת? הסתכלת עליי?" שאלתי.
"האמת שדי בהיתי בגוף שלך לפני כשנה וחצי כשעשינו את המפגש בים ואפילו חשבתי על זה כמה פעמים לאחר מכן אבל לא הרשיתי לעצמי יותר מדיי. כמובן שהסתכלתי יותר במפגש האחרון".

ממממ, חשבתי לעצמי, אז היא מתעניינת כבר ממזמן, סימן לא רע להמשך.
"אז את סקרת לי את הגוף בלי חולצה והסתכלת עוד בשבת כשלבשתי חולצה צמודה ואני רק רואה אותך בשמלות רחבות וצריך לנסות לדמיין. לא ממש פייר" התגריתי בה בחיוך, רונית צחקה.
"אז הגיע הזמן לראות יותר" אמרתי, "תשארי לעמוד ככה ותורידי את השמלה".
"אני בלי חזייה" אמרה.
"עוד יותר טוב" עניתי. צפיתי ברונית וראיתי איך היא מתלבטת עם עצמה, לא בטוחה מה לעשות.
"רק אם את רוצה לשמוע את המשך הסיפור" זרקתי לה בחצי חיוך.
נראה שזה שבר את המתח והרגיע אותה קצת. היא לקחה נשימה ארוכה והושיטה יד למאחורי הגב לפתוח את השמלה.
"תעשי את זה לאט לאט רונית." אמרתי והיא צייתה, פותחת את הרוכסן מאחור ואז מורידה כתפיה ושולפת את היד מתוכה, כתפייה שנייה יורדת, רק היד שלה מחזיקה את השמלה מליפול ואז משחררת את היד ונותנת לשמלה ליפול, משחררת אותה מהרגליים שלה וזורקת אותה הצידה. עומדת מולי בתחתון סגול והידיים מכסות את החזה.
"ידיים לצדדים רונית" אמרתי בקול תקיף.
היא הססה לעוד רגע ואז הורידה את הידיים לצידי הגוף. השדיים שלה היו בינוניים, לא גדולים כמו שאני בדרך כלל אוהב, אבל יותר ממה שחשבתי. אבל מה שתפס את המבט שלי לגמרי היו הפיטמות שלה, הצבע הכהה שלהן בלט על גבי הלבנבנות של השדיים והן עמדו ובלטו בזקיפותן, הזין שלי התקשה במהירות.

השהיתי עליה את המבט עוד קצת והזמנתי אותה לשבת שוב מולי.
"ולו בגלל הפיטמות המדהימות שלך מגיע לך המשך לסיפור" אמרתי ורונית חייכה, המשכתי.

"את עומדת בתחתונים ונעלי עקב והעיניים מכוסות. אני נעמד מאחורייך, את מרגישה את הבליטה בתחתונים שלי נצמדת אלייך לתחת. הידיים שלי מחבקות אותך מאחור, תופס שד בכל יד, מחזיק אותך חזק, לוחץ ומועך, הפיטמות שלך זקורות כל כך. יד אחת ממשיכה עם השד והשניה יורדת לאורך הבטן, נכנסת אל תוך התחתון, שתי אצבעות עוברות על הדגדגן, לוחצות עליו וממשיכות לאורך השפתיים של הכוס, מרגישות כמה רטובה את, עוברות עד לחיבור בין הכוס לפי הטבעת, משתהות שם וחוזרות, הלחיצה מתחזקת, שוב לאורך השפתיים ולדגדגן".
עצרתי ופניתי לרונית "את מדמיינת את זה?" שאלתי ורונית הנהנה.
"מחרמנת אותך הסיטואציה?"
״כן״, ענתה בלחישה.
"את רטובה רונית?" והיא ענתה שוב בחיוב תוך שחרור אנחה.

"האצבעות עוברות שוב על השפתיים של הכוס, כשמגיעות לאמצע מתחילות לחדור פנימה, היד השנייה שלי מושכת חזק את הפיטמה. האצבעות מתחילות לדפוק אותך, פנימה והחוצה, כל פעם יותר עמוק ויותר מהר. שולף אותן בשלב מסויים, תופס את התחתון שלך מהחלק הצר שלו בצד ומתחיל למשוך כלפי מעלה, את מרגישה אותו נכנס לך לחריץ של התחת ובין השפתיים של הכוס, לוחץ, מגרה, כואב. אני מושך יותר חזק, בכוח, עד שהתחתון נקרע. זורק אותו הצידה. הכוס והתחת שלך חשופים לגמרי מולי עכשיו.
אני עוצר ומסתכל תוך כדי העברת יד ומסיים במשיכה של הדגדגן. אני אוסף לך את השיער עם היד ותופס לך את הראש חזק בנקודת החיבור של השיער. מוליך אותך ככה אחריי עד שמעמיד אותך בנקודה מסויימת. מהשיער מוריד אותך למטה על הברכיים. אני מתפשט ומתיישב על כורסא מולך. תופס לך את הראש שוב ומקרב את הפנים שלך לזין שלי, מלטף איתו את הלחיים שלך. ׳תפתחי את הפה׳ אני אומר ואת מבצעת, את מנסה לתפוס את הזין שלי בפה ואני לא מאפשר לך, משחק איתך. בשלב מסויים מניח אותו בין השפתיים שלך. ׳תמצצי עכשיו׳, אני אומר, ׳תמצצי כאילו החיים שלך תלויים בו׳".

כאן עצרתי. נשמע לי די והותר לשיחה ראשונה, בטח כשמדובר ברונית שאיתה אני צריך לשקול כפליים כל אחד מצעדיי. אבל החלטתי למתוח את החבל עוד קצת.

"רונית" אני פונה אליה והיא מישירה מבט למצלמה.
"קחי שתי אצבעות תוך כדי שאת יושבת מולי, תכניסי אותן מתחת לתחתון, אל הכוס ותרגישי כמה את רטובה".
רונית בצעה באופן מיידי, מה שכבר פחות הפתיע אותי אבל עדיין ריגש אותי מאד.
"תראי לי אותן" אמרתי והיא זקפה את האצבעות מולי שנראו רטובות מאד אפילו דרך מצלמת המחשב.

"נראה לי שזה מספיק לפעם ראשונה" אמרתי לה.
"אהבתי מאד מאד והתגריתי. נדבר בהמשך" שלחתי לה נשיקה במצלמה.
"תודה" היא אמרה ושלחה נשיקה חזרה.
ניתקתי.

לפני 11 חודשים. 25 בינואר 2024 בשעה 9:17

הגיעה שעת הבוקר המיוחלת שהילדים יצאו לענייניהם ואני סיימתי את הדברים הדחופים בעבודה. יצאתי לגינה במכנס קצר בלבד, יושב ונרגע על קפה וסיגריה, מתמכר לשקט ולרוגע. "בוקר טוב ליאור" נשמע פתאום, מעיר אותי משלוותי ומנתק את חוט המחשבה. "בוקר טוב שרה" קראתי לעבר הגדר החיה המפרידה בין החצרות.

שרה ודורון יזרעאלי שכרו את הבית ליד כבר כמה שנים. מתקרבים לחמישים, ארבעה ילדים בגילאי גן ועד יסודי, דורון מנהל באיזושהי חברה שאף פעם לא הבנתי מה עושה. שרה בבית, עד לא מזמן גידלה את התינוקת בת הזקונים ומשזאת החלה ללכת לגן, אם הבנתי נכון, עובדת בחצי משרה בשיווק מהבית. היזרעאלים היו משפחה חמודה, שקטה ודי מכונסת בעצמה. היחסים בינינו כללו החלפת דברי נימוסין מדי פעם מעבר לגדר החיה ועזרה הדדית של שכנים במידה שחסר ביצים או שצריך להוציא את הכלב באופן חד פעמי.

היה משהו בשרה שתמיד משך אותי. לכאורה, היא ממש לא הטייפקאסט שלי. גם היא וגם דורון נעו על הקו שבין משוחרר למוזנח. זה ניכר מכל הבחינות, בגדים במידות גדולות זרוקים על הגוף בצורה לא מחמיאה, שיער לא מאד מסודר ששכח מתי נצבע לאחרונה, גוף לא מתוחזק שמתבטא בעודפי שומנים, איפשהו בין מלאה לשמנה. ובכל זאת, שני דברים גרמו לי לחשוב עליה בצורה מינית יותר מפעם אחת. קודם כל, היו לה פנים יפות מאוד שניכר מהם, וגם לפי מה ששמעתי ממכרים משותפים, שבנעוריה התל אביביים היא הייתה יפהפייה אמיתית. הדבר השני, בנאלי ככל שישמע, היא החזה שלה. שלא במפתיע, אני מחובבי החזה ואת החזה אני אוהב, לפי ההגדרה שלי, גדול פרופורציונלית. שזה אומר שאם יש פרופורציות מקובלות בין גודל הגוף כמו היקף הבטן למשל לבין גודל החזה אז אני אוהב חזה גדול מהפרופורציות המקובלות. למשל, אם למישהי רזה הפרופורציה המקובלת היא חזה קטן עד בינוני, אז אני אוהב רזות עם חזה בינוני +. ואם לאשה מלאה כמו שרה, הפרופורציה המקובלת היא חזה גדול, אז אני אוהב גדול מאד, ולפחות ממה שניתן היה לשים לב דרך החזיות והחולצות הרחבות, לשרה היה חזה ענק ולמרות כל הניתוחים והמחשבות, מעולם לא עברה בינינו אפילו רמיזה מינית. עד לאותו הבוקר.

"מה שלומך?" שרה המשיכה בשיחה כשקולה מגיע הפעם מהחלק הפחות סבוך של הגדר, איפה שיש רק גדר עץ נמוכה וסבך השיחים לא התפשט, משאיר פתח של בערך מטר על מטר חשוף בין החצרות כאזור היחידי שבו ניתן לראות את החצר שלהם והם את שלנו. לא ממש היה בזין שלי שיחת נימוסין של בוקר שכזאת אבל קלטתי ששרה עומדת ליד האזור הפתוח ולא סתם זרקה שלום והמשיכה. אז מתוך חצי נימוס חצי סקרנות, קמתי והתקרבתי אל הפתח בגדר, נעמד כמטר וחצי ממנה. שרה עמדה שם עם אחת משמלות הבית הזרוקות שלה. "אני בסדר. מה שלומכם אתם?" שאלתי.
"בסדר גמור" ענתה מבלי להסוות את האושר על פניה "קיבלתי חופשה, דורון לקח את הילדים לטיול לכל היום".
"איזה כיף" אמרתי "אז איך את מתכוונת לנצל את החופשה?"
"אין לי מושג" שרה ענתה "אתה יודע, שאת רוב זמני אני מבלה עם הילדים אז עכשיו בטח סתם אנוח בבית. זה לא שיש לי הרבה מה לעשות".
"בסדר, נשמע לא רע. שקט, טלוויזיה, ספרים, חצר…" אמרתי ואז הוספתי "בריכה" מחווה בראשי לבריכת האינטקס שדורון הקים לפני כחודש בחצר שלהם.
"חחחח זה לא בשבילי" אמרה שרה בחיוך.
"למה?"
"אתה רוצה את האמת?" הפנים של שרה הרצינו פתאום והיא לקחה שאיפה לפני שהמשיכה "השמנתי לא מעט בשנים האחרונות ואין לי שום בגד ים שמתאים לי".
"את רצינית שרה?" שאלתי, מופתע מהגילוי ומתחיל להסתקרן לאן זה יכול להוביל "וכל הפעמים האלו שאתם מטיילים באילת ובכינרת, את לא נכנסת למים?"
"לפעמים לא, לפעמים עם בגדים. אבל קצת נראה לי טיפשי בגדים לבריכה הקטנה הזאת".
"תסלחי לי אבל חייב לשאול" אמרתי "בסדר, העלית במשקל. אבל למה לא קנית בגד ים חדש?"
שרה התעכבה קצת, כנראה תוהה אם לשתף או לא, ואז ענתה "כי אני מתביישת".
“בגוף שלך?"
"כן" אמרה והורידה מבטה.

הראש שלי עבר להילוך חמישי עכשיו. המובן מאליו הוא שכשכן ומכר מצופה ממני לתמוך ולעזור לביטחון העצמי של שרה. אבל כשחשבתי על זה יותר לעומק ויותר רחוק, נראה שזה פותח פתח להרבה יותר מזה, ואולי שרה עצמה מחפשת יותר מזה. המשכתי לשחק את המשחק.

"את רוצה לשמוע את דעתי בכנות?" שאלתי והיא ענתה בחיוב.
"תקשיבי לי שרה" אמרתי לה בטון תקיף "אני אומר לך את זה כרגע בתור גבר אובייקטיבי. נכון, את לא פרגית צעירה ורזה. ואני חושב באופן אישי שאת קצת מזניחה את עצמך. אבל יש לך פנים יפות. והגוף שלך נשי וסקסי בטירוף"
שרה נעצה בי את עיניה, גורמת לי אפילו למבוכה קלה בהתחשב בעובדה שאני עומד כמטר ממנה בלי חולצה.
"אתה באמת חושב ככה ליאור?"
"באמת" עניתי בביטחה.
"וואו, אתה לא יודע איך גרמת לי להרגיש עכשיו" היא ענתה בחיוך "עם כל חיי הכפר האלו והגידול של הילדים והבית כבר שכחתי מה זה להרגיש סקסית. ולשמוע את זה ממך…תודה".
“אני רק אומר מה שאני רואה" אמרתי תוך כדי שאני סוקר את הגוף שלה באיטיות ובמופגן. בזווית העין ראיתי ששרה קולטת ועוד איך את המבטים ובתגובה, מותחת את הגב, מבליטה את החזה ומחייכת במבוכה. השיחה האישית עוררה אותי לגמרי והתגובה שלה עכשיו כבר גירתה אותי לחלוטין. הרגשתי את הזין שלי מתעורר ומזדקף, מזכיר לי באופן קצת מביך שאני רק עם מכנס בד עליי ובלי תחתונים. קלטתי את שרה נועצת מבט במכנס שלי המתחיל להתנפח אבל החלטתי שאם אנסה לסדר אותו זה רק יהיה יותר מביך אז פשוט השארתי את המכנס כמו שהוא, עם הבליטה הברורה לחלוטין.

"לפחות אני יכולה לדעת שזה באמת מה שאתה חושב" אמרה וחייכה אליי בהתגרות.
"אני רואה שהביטחון העצמי עלה במהירות" חייכתי אליה חזרה "אולי כדאי שתנצלי את זה ותיכנסי לבריכה לפני שהוא יתפוגג".
שרה צחקה "אבל אמרתי לך, אין לי בגד ים"
"מה את צריכה בגד ים? תחתונים וחזייה, זאת רק את פה, אף אחד לא יכול לראות אותך" אמרתי.
"חוץ ממך" היא ענתה.
"אני יכול ללכת, אבל אולי כדאי שאשאר להסתכל" אמרתי ולאחר השתהות קלה הוספתי תוך קריצה "שלא תטבעי או תיסחפי".
שרה התנשמה וניכרה בה ההתלבטות, ואז פתאום היא הישירה אליי מבט ואמרה "אתה יודע מה? יאללה, אני עושה את זה" והלכה לכיוון הבית שלה.

בשלב הזה לא ממש הייתי סגור מה הולך לקרות ולאן זה יגיע אז החלטתי לזרום ולהנות מהרגע, לנסות להתקדם לאט לאט, ואם כבר אני הולך להיות צופה אז עד הסוף. לקחתי כסא מהמרפסת והנחתי אותו ממש ליד הפתח בסבך הצמחייה, דואג שיהיה לי מבט מלא על החצר של שרה ובעיקר על אזור השביל והבריכה. התיישבתי, סידרתי את הזין הזקור במכנס, הדלקתי סיגריה וחיכיתי.
אחרי שתי דקות שרה יצאה והחלה ללכת לכיוון הבריכה. לצערי הרב מגבת גדולה עטפה את גופה, משאירה רק את אזור הכתפיים ומעלה ואת אזור הברכיים ומטה חשופים. היא עברה לא רחוק ממני, שלחה אליי חיוך מתגרה ופנתה אל הבריכה שהייתה מרוחקת כחמישה מטר מהגדר.

כשהגיעה לבריכה נעמדה בגבה אלי, הורידה את המגבת, משתהה רק קצת ומאפשרת לי מבט חטוף בגבה ובעיקר בשני הישבנים הגדולים שלה שהתחתונים הלבנים שלבשה הסתירו רק חלק קטן מהם, ואז נכנסה למים. בשל המרחק וקרני השמש המשתקפות על המים, כל שיכלתי לראות זה את הראש שלה מבצבץ מעל פני המים. התבאסתי קצת, אחרי כל ההקדמה הבוקר זה לא מה שציפיתי לראות, אבל הייתי די בטוח שלא רק ששרה יודעת את זה, גם היא רוצה להראות יותר. אין בעיה, שרה השכנה רוצה לשחק, אני אלוף במשחקים שכאלו. לא הגבתי אליה, רק ישבתי שם מסתכל במבט חודר ומוצץ את הסיגריה, מפעם לפעם קולט את המבטים שלה נעים בין מבוכה לסקרנות. שתקתי וחיכיתי שהיא תשבר ותעשה את הצעד הראשון. זה קרה מהר מאד.

"נהנה מהנוף?" שאלה בחיוך.
"האמת שלא ממש" עניתי, משהה את המשך התשובה, נותן לחוסר ההבנה והביטחון לבלבל את שרה "נראה לי שיש אחלה נוף, אבל קודם המגבת ועכשיו המים מסתירים אותו".
"ממממ" ענתה "אז מה יהיה?"
"כלום" עניתי "אני אצטרך להתאפק עד שתסיימי לטבול ותבואי להתייבש פה בשמש לידי" והפניתי מבט אל אזור הגינה שלה הצמוד לפתח בגדר.
שרה לא ענתה והמשיכה לשחות קצת בבריכה כששנינו יודעים שזה לא יימשך זמן רב. אחרי שתי דקות של איפוק במי הבריכה יצאה החוצה, משתהה ומאפשרת לי מבט עליה. טיפות המים זולגות על גופה. מהשיער הרטוב, דרך החזה הענק הסגור בחזייה לבנה, הבטן המעוגלת, אזור המפשעה והרגליים.

אחרי ההשתהות המכוונת שרה הרימה את המגבת, ניגבה קצת את הפנים והתכוונה לכרוך אותה סביבה, מסתכלת עליי תוך כדי. הרמתי את היד וסימנתי לה עם האצבע לשלילה "בלי המגבת אמרנו". שרה הביטה בי, השתהתה קמעה ואז הניחה חזרה את המגבת על הכיסא והחלה לפסוע לכיווני, נעצרת כמטר מהגדר מולי, הידיים משולבות כמנסות להסתיר בלי הרבה הצלחה את הבטן והחזה. חייכתי במקצת לנוכח הציות שלה. נראה שהמשחקים הגיעו אל סופם. הבטתי בה, מסתכל אל העיניים שלה, מחכה שתרים מעט מבט ושעינינו יפגשו ורק אז המשכתי והעברתי מבט איטי לאורך כל גופה, קולט את גופה נע ומתפתל מעט במבוכה. העור של שרה היה בהיר מאד וחלק וטיפות המים שעליו נצנצו בשמש והדגישו אותו עוד יותר. הגוף שלה אכן היה מלא אבל אפילו יותר סקסי מהצפוי. סט התחתונים וחזייה היו לבנים, מבד חלק וחצי שקוף ונראה היה שנבחרו בקפידה. הרגליים שלה היו רזות וארוכות יחסית לגוף והתחתון הלבן המשיך אותן באופן נאה ביותר. הבטן הייתה מלאה, והשתפלה קצת מעל התחתון אבל לא מאד בהגזמה, והשדיים שלה היו אדירים, שילוב הידיים שלה המנסה להסתירם רק הצמיד והבליט אותם יותר ואפילו שהחזייה הלבנה הייתה במידה גדולה, היא לא ממש הצליחה להכיל אותם.

"עדיין חושב שאני סקסית?" שרה שאלה בספקנות.
"תורידי את הידיים לצדדים ותתקדמי שני צעדים קדימה" אמרתי מבלי לענות על שאלתה. שרה היססה קצת ואז הורידה את הידיים והתקדמה לעברי, עומדת במרחק חצי צעד מהגדר, כשלושה צעדים וגדר ממני. נתתי לה לעמוד ככה כמה שניות ואז קמתי והתקדמתי גם אני לעברה, נעצר במרחק של הושטת יד, הבליטה במכנס בולטת ביותר. הסתכלתי עליה, סוקר אותה שוב מלמעלה למטה, ומלמטה למעלה. החזה שכבר לא מוסתר עם הידיים נשפך במלוא גודלו מולי. עטרות הפטמות הכהות נראות בבירור מבעד לבד הלבן והחצי שקוף מהרטיבות והפטמות עצמן נראות גדולות וזקורות דרך הבד. "את אפילו יותר סקסית ממה שחשבתי" אמרתי לה. "אני… אני חייבת… נהיה לי חם. אני חוזרת לבריכה" היא אמרה והתחילה לצעוד לשם באיטיות, מאפשרת לי סקירה מלאה על צידה האחורי ובעיקר שני הישבנים שלה שמקרוב נראו אפילו גדולים ועגולים יותר.

"אולי תוכל לעזור לי להימרח שלא אשרף בשמש הזאת?" קראה לי בחיוך מרומז כשהגיעה ליד הבריכה, מצביעה בראשה אל השולחן הקטן שעמד שם ועליו קרם הגנה. "כמובן" עניתי, מעביר רגל ואז עוד רגל מעל הגדר ואז הולך לכיוונה. עד שהגעתי היא כבר הספיקה לפרוס מגבת על האדמה ולהישכב עליה כשהיא על הבטן. התיישבתי מעליה על הברכיים, לוכד אותה בין הרגליים שלי. לקחתי את קרם השיזוף וזילפתי ממנו לאורך הגב, התחלתי במריחה של הגב תוך כדי עיסוי שלו, עולה ממרכז הגב אל אזור הכתפיים, מושח ומעסה אותן, יורד אל השכמות דרך הגב וחוזר לכתפיים כשהאצבעות עוברות לצידי הגוף ולעתים גולשות לכיוון השדיים המעוכים לקרקע. לקחתי את הזמן, לא ממהר, נוגע ומתעכב על כל אזור בגב. הנשימות של שרה הפכו יותר ויותר כבדות, בכל פעם שהעברתי את האצבעות לצד הגוף היא התרוממה קצת כדי לאפשר לי יותר גישה לשדיים. בשלב זה לא התפתיתי ורק המשכתי להתרכז בגב ובצדדים. בשלב מסויים פתחתי את אבזם החזייה והסטתי את הכתפיות הצידה. הידיים שלי ירדו כל פעם יותר למטה, עד לקו התחתון.

לקחתי שוב את הבקבוק, מטפטף ממנו טיפות שמן חמות על הרגליים, השוקיים ואזור הירכיים האחורי כולל כמה טיפות שכוונו כך שיחלחלו ישר לחיבור בין הרגליים ולכוס. התחלתי במריחה של הרגליים, עולה מלמלטה למעלה, בלחיצה חזקה של שתי הידיים עם משקל גופי, הגעתי כמעט לחיבור הרגליים וירדתי שוב למטה. ואז שוב. שרה נעה בחוסר שקט, מניעה את המותניים ומפשקת קמעה את הרגליים, מצפה ליד שלי שתמשיך למעלה יותר, לאזור הלוהט בין רגליה. במקום זה, הידיים שלי עלו אל הישבנים שלה, מחליקות אל מתחת לתחתון, מעסה את הישבנים הענקיים, מצמיד אותם אחד לשני ומפריד, מפשק וסוגר את החריץ שביניהם ומפעיל ככה גם לחץ על הכוס. שלפתי את הידיים ותפסתי את התחתון משני צדדיו, מתחיל למשוך אותו למטה. שרה שלחה לפתע יד לאחור, כאילו מנסה למנוע את הבלתי נמנע. תפסתי את היד שלה והחזרתי אותה למעלה בתקיפות. חוזר להפשיל את התחתון לאורך הרגליים, בלי התנגדות נוספת. שלפתי אותו וזרקתי הצידה. נעצר וצופה בתחת האדיר שנחשף כולו מולי, מעביר יד ומלטף בסיבובים ישבן אחד… ואז שני… ואז מעביר אצבע שרודפת אחריה אצבע אחרת לאורך החריץ, נוגע בעדינות בפי הטבעת הקטן, ממשיך אל החיבור בין פי הטבעת לכוס ומשם לאורך השפתיים של הכוס ועד לדגדגן. שרה שכחה את עצמה לגמרי כבר בשלב הזה, הפה שלה הוציא נהמות וגניחות בלתי רצויות, הבטתי בפנים שלה שנחו על הצד, העיניים היו עצומות לגמרי והפנים שלה התעוותו בהנאה.

השארתי יד אחת על הישבן, לוחץ ומפשק אותו, האצבע נוגעת בפי הטבעת. היד השנייה נכנסה בין הרגליים, האצבעות על הכוס והדגדגן, התחלתי להניע אותן, משפשף לה את הדגדגן ובמקביל האצבעות מפשקות ועוברות בשפתיים של הכוס. בשלב מסויים אצבע נכנסה לכוס ואחריה עוד אחת. התחלתי לשגול אותה עם יד אחת תוך כדי גירוי של הדגדגן. בשלב מסויים התחלתי לדחוף את האצבע של היד השנייה לתוך פי הטבעת, לאט לאט, מחכה לראות את התגובה. שרה גנחה "כן..שם..עוד…" ואני, שקיבלתי אור ירוק הגברתי את הלחץ ודחפתי את כל האצבע פנימה מוציא משרה עוד גניחה. דפקתי לה את שני החורים במקביל עכשיו, אצבע אחת בתחת ושתיים בכוס. לא עבר יותר מדיי זמן, אולי שתי דקות עד שראיתי את הגוף של שרה מתכווץ עוד ועוד ואת הגניחות שלה הולכות ונהפכות לעמוקות יותר, מתקרבת לשיא. משכתי את האצבע מהתחת, אספתי שמן מאזור הישבן והרטבתי בו את האצבעות ואז, מבלי להפסיק לשגול לה את הכוס והדגדגן, דחפתי בכוח שתי אצבעות עמוק לפי הטבעת. שרה פלטה "אחחחח" ארוך והתפוצצה על היד שלי בסדרה ארוכה של רעידות וגניחות. חיכיתי שהיא תסדיר את נשימתה, מביט בפנים שלה התחובות על המגבת ובתחת האדיר שלה העולה ויורד.

"תעמדי על שש" אמרתי תוך כדי שמושך את גופה כלפי מעלה. שרה התייצבה על הברכיים והידיים, התחת שלה מורם מולי, השדיים הענקיים כמעט ונוגעים במגבת. הורדתי את המכנס והתייצבתי מאחוריה מפשק קצת את הרגליים שלה. "זה היה כל כך…" היא אמרה "אני לא יודעת אם אני יכולה שוב.. אוח…" אמרה בהפתעה כשהזין שלי ננעץ בתוכה. הכוס שלה היא כל כך פתוח ורטוב שהזין החליק פנימה בלי הפרעה וננעצתי חזק כל כך עד שהביצים נצמדו לה לישבן. התחלתי לנוע החוצה ופנימה, בעדינות, בתנועות מדודות, לוקח לי את הזמן ונהנה מכל דפיקה. התכופפתי קצת קדימה ותפסתי את השדיים המטלטלים, הידיים שלי בקושי הכילו חצי מהם. מעכתי ולשתי אותם בגסות, כמו גושי בצק. שרה גנחה בהנאה. שיחקתי עם הפיטמות בין האצבעות שלי ובשלב מסויים משכתי אותן חזק, בודק את הגבולות .

"אייי" היא צרחה "אוח… זה טוב… אל…תפסיק.." נאנחה תוך כדי שהשדיים שלה נמתחים עד למגבת והגוף שלה מטלטל מהדפיקות. "איזה שדיים יש לך שרה" לחשתי לאוזנה "איזה כוס" שרה חייכה ופלטה אנחות הנאה למשמע הדברים. "ואיזה תחת" הוספתי תוך כדי שעוזב פיטמה אחת וסוטר לה על אחד הישבנים. הסטירה רק הוציאה ממנה עוד אנחה ועוד חיוך. סטרתי לה על הישבן השני עכשיו, יותר בחוזקה, מוציא ממנה קריאת כאב מעורב בעונג. הגברתי את הקצב, דופק אותה יותר ויותר מהר, הזין ננעץ עמוק בכוס במכות חזקות שמרעידות לה את הגוף, השדיים שלה מטלטלים בכבדות מתחת לגוף, העיניים שלה עצומות, הפה פולט סדרה של אנחות וגניחות. הרגשתי את הגמירה מתקרבת, כמעט ולא החזקתי את עצמי יותר. נשענתי עם הגוף על הגוף של שרה, עוטף אותה עם הידיים. ביד אחת תפסתי בפיטמה ולחצתי עליה חזק וביד השנייה לחצתי על אזור הדגדגן, כולא את החלק העליון של הכוס שלה בלחץ בין כף היד לבין הזין שלי שמשפד אותה.

"אחחח…עוד…זה טוב…זה בא… אני גומרת…אוווו" הגוף שלה נרעד מתחתיי והתכווץ. התפרקתי גם אני וגמרתי בתוכה חזק, ממשיך לדפוק אותה תוך כדי. נשארתי קצת בפנים ואז משכתי את עצמי ונשכבנו שנינו על המגבת מסדירים נשימה.

"אני לא מאמינה שעשיתי את זה" שרה לחשה "אבל זה היה… זה היה וואו. תודה ליאור".
"היום עוד ארוך שרה" עניתי וחציתי את הגדר אל הבית שלי.