השור השליו

לא יודע...

גם עם כמה שאני בטוב ושקט בזמן האחרון ואפילו הרבה יותר מאושר וטוב לי...

הילד הפנימי שלי בוכה 🤷‍♂️

מה יהיה עם הלבד הזה? 

לא בא לי להיות עם אנשים ולא בא לי להיות לבד

תקוע.

"את הולכת במסדרון ארוך ואפלולי,
מבעד לדלתות הישנות את שומעת אנחות וצרחות שמשתלבות בחריקה של דלת העץ הישנה..
לפתע את שמה לב שבהמשך המסדרון ניצבת דמות חושכה מעט ולא ברורה..
את לוקחת נשימה עמוקה ומזהה מולך את גיירו, מכשף מבוגר שפגשת בעיר אחרת,
הוא מסמן לך בעיניים להתקרב

בעודך ניצבת מולו וליבך פועם בחוזקה
הוא שואל אותך- עד כמה הדוק את רוצה את זה היום?"

*נכתב עבור 

וחשבתי- למה שלא תהנו גם?

קבענו להקשר והברזת לי

ואני תוהה

אם את לא מתקשרת לי שאת חולה 

(שזה תקשורת בסיסית)

איך אוכל לסמוך עלייך שתשמרי על הגבולות שלך ותעצרי אותי לפני שאפגע?

איך אסמוך עלייך שתספרי לי את מה שאני צריך כדי לשמור עלייך??

את מסוכנת מידי לעצמך, בגלל זה

זה לא ילך

כי אני לא מוכן להיות זה שפוגע בך באמת

אני עוד חדש בעולם הזה של התוכן

אבל הולכת ומתחדדת לי הכמיהה וההבנה של שליטה שמעניינת אותי

לא מעניינת אותי שליטה של תלות ואחיזה

מעניין אותי להיות העוגן כנגדה-

'קחי, עופי על עצמך, היי הסערה

אני אהיה לך עוגן כדי למצוא את הדרך חזרה'

בא לי למצוא אלה ולעזור לה להתעצם

ולפעמים להכאיב לה כדי לעזור לה או להדליק אותה