חיה אותך אבל מתה בתוכי .
girly mod
בכל שעה.
אני זקוקה לך !
מלא זכרונות מרגעים קסומים.
אני ואתה רוקדים בסלון כמו שיכורים.
מחייכים מהודעות, מאוהבים משיחות.
נזכרת בדמעות המאושרות שהיו לך שהגעת לעונג מהשפתיים שלי.
נזכרת ברגעים שבהם רעדתי בכל חלק בגופי מעונג .
נזכרת בלילות לבנים באוטו שאחריהם הלכתי לעבודה ובזכותך היה לי מספיק כח ליום שלם .
נזכרת בפרפרים בבטן .
נזכרת בחברות שאין כמותה .
יש בי כל כך הרבה זכרונות.
שמעלים לי חיוך על הפנים.
שורפים לי עמוק בפנים.
כואבים לי בעצמות.
מכווצים לי את כל הגוף.
ומרסקות לי את הלב .
נזכרת שהבטחתי להיות שייכת לעולמים .
וכך יהיה .
(דאדי/שולטים יקרים צאוו לי מהצאט הורדת קילור יכולה להיות חד צדדית )
כל מבט בך
הוא
הפסקה נהדרת
מהחיים
💔
כתבתי במחברת את כל הדברים שלא רציתי לחשוב עלייך.
הייתה שם קנאה והיה שם שנאה .
הרים של בושה , אשמה , הרבה פחד וחרדה .
ואת האהבה לא כתבתי .
כי לאהבה שלי אין מקום , אפילו לא שם .
ושוב המיטה ריקה .
אומנם אני אוהבת לישון באלכסון ובכל זאת זה צובט .
אף פעם לא הגדרתי את עצמי מישהי שנהנת מכאב , בייחוד לא כזה שהוא פנימי ולא מספאנק.
שוב לילה ושוב הראש שהשתקתי כל היום בעשייה חוזר לעבוד.
והרוטינה של לילות לבנים חוזרת על עצמה .
אבא שלי .
היחיד בעולם שאפילו השמש חיוורת ליידו 😌
הזמן שלי עם אבא הוא החלק הכי טוב ביום שלי.
הזמן הזה קצר וקצוב .
אני יודעת כמה הוא משתדל לפנות לי אותו .
אין לי תלונות רק אינספור תודות .
על כל רגע לצידך.
על כל כאב ממך.
על כל חיבוק ונשיקה.
על הקושי והגעגוע.
ובעיקר על מי שאתה.
לצידך גיליתי מהי שלוות נפש.
יום שישי , יש לי 10 דקות עם אבא ואני ? אוחזת לו בחולצה חזק.
כמו ילדה קטנה עם חרדת נטישה .
ערב חג .
הכבישים מפוצצים !
כולם נוסעים לחוצים וכועסים.
נועצים בי מבטים.
ורק אני עם חיוך מאוזן לאוזן .
כי אני נוהגת והטוסיק שלי בוער מהידיים של אבא 🤭
משפריצות יקרות 😅
אני היחידה שמגן מזרן לא באמת עוזר לה ?
זה כי הוא לא מספיק טוב או כי החיי מין שלי טובים מידי ?
המלצות למגן מזרן שסופג כמות נכבדת של נוזלים יתקבלו בברכה 🙏🏻