לפני 3 שנים. 22 באפריל 2021 בשעה 10:08
רק שתיקח אותי אתה,
כשאקרא בשמה, עד שהיא תשמע
בקולי את הסדק, שבי הילד שמפחד כל-כך.
רק שתבחין במצוקה, שלא אבלע בים הבלהה,
שדים בחדר כורים לי קבר, היא בטח לא רואה.
שהאוויר שהיא נושמת הוא מוגבל,
חושבת שדרכי, תוכל לפרוץ ת׳דרך.
היא לא רואה שזה גורל, האוויר שלי מורעל,
אצלי הכל בערך.
רק שנשרוד את השקיעה,
שהיא לא תדע, שהיא לא תשמע
אותי צורח, אותי בורח...
אילו יכולתי לדקה לשלוט בבהלה,
ללחוש אל תוך אוזנה:
למרות העצב, עזבי הערב,
את בטח לא רואה...
שהאוויר שאת נושמת הוא מוגבל,
חושבת שדרכי נוכל לפרוץ ת׳דרך.
את לא רואה שזה גורל, האוויר מורעל,
אצלי הכל בערך.
רק שתיקח אותי אתה, שלא אפגע,
מקלט בזרועותיה.
קשה לחזות את המחר, גילתה קצת מאוחר,
שזה הכל עליה.
רק שתיקח אותי אתה...