לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כזאת פריקה מבולגנת

הזכויות שמורות לקרנפית מחרסינה


***מתגעגעת תמיד פיה תאומה שלי***
לפני שנה. 29 בינואר 2023 בשעה 12:01

שבת בבוקר ואנחנו כמעט כרגיל מתעוררים בצהריים, מחליטים באופן ספונטני לנסוע לשוק טירה.

התארגנות קלילה ויצאנו לדרך, בנסיעה אנחנו מקשקשים ואתה לא מפסיק לשאול מה אני מתכננת לנו בהמשך היום אחרי שביקשתי ממך להיות פנוי אחר הצהריים. 

בשוק אנחנו מסתובבים וממלאים שקיות בפירות, סוכריות גומי ופיצוחים. אתה קונה לך שני זוגות נעליים בזמן שאני מגלגלת עיניים. 

מי לעזאזל קונה נעליים בשוק?!?!

ממשיכים להסתובב ואני מזמינה לעצמי פיתה עם זעתר להשלמת האוירה, כוס מיץ תפוזים והנה אני כבר נראת ומתנהגת כמו ילדה קטנה 😇

הנסיעה הביתה עוברת די מהר וכשאנחנו מגיעים אני נכנסת להתקלח ומתכוננת לסשן בהפתעה שתכננתי. 

אני מגלחת את כל הגוף, חופפת פעמיים, שוטפת את הפנים במים חמים ובסבון ואפילו מכינה את עצמי עם חוקן 🤭

אני יוצאת מהמקלחת ואתה שוקד בהתקנת הברז במטבח כאני מנסה לעזור אנחנו נגררים לויכוח על איך כמה ולמה להתקין כל דבר. אחרי כמה רגעים של כעס ועצבים אתה יוצא לקנות את החלקים החסרים ואני מבינה שסשן לא יקרה בצהריי היום הזה. 

 

הברז מותקן, אני יושבת במרפסת ומעשנת פייסל ואתה מצטרף, שנינו קצת מתנצלים קצת מתבאסים וקצת מתגוננים. 

אני ישר מרגישה רגשות מחורבנים לגבי המאמץ שלי וכך שבמו ידי הצלחתי להרוס לנו את אחר הצהריים, אתה מצידך גם כן מלא רגשות אשם וכעס ועצב על כך ש״הרסת״ לי את התכנון. 

 

יש לנו קצרים בתקשורת לפעמים, אנחנו מנסים לקרוא אחד לשני את המחשבות. להבין תמיד עד הסוף ומצפים שהצד השני יבין אותנו ויקבל אותנו עם כל המגרעות. 

שנינו מלאים בצלקות, חוסר הצלחה, רצון לפרגון, לבבות שבורים ומלא רגשות אשם ולא תמיד אנחנו מצליחים להחזיק את עצמנו, על אחת כמה וכמה אחד את השניה. 

אחרי כעסים וסליחות ושיחות עמוקות, אחרי רגעים של שקט וליטופים של אהבה שנינו נרגעים ומבינים שסשן אולי לא יהיה אבל לגמרי יש לנו את הזמן שלנו יחד. 

ובכלל אחרי האנרגיות שיצאו על הטיול, ההתקנה והויכוח יהיה נחמד לעבור ישר לאפטר קייר 😅

הערב עובר בנעימים, אני מכינה אורז וסלט חתוך דק ואתה מחמם שניצלים. קצת פיצוחים וקצת סוכריות גומי. 

צפינו בסרט ואז סוף סוף הצלחתי לשכנע אותך לראות איתי את ״ג׳יני וורג׳יניה״. אתה מודה שהסדרה שהמלצתי עליה לא רעה בכלל ואני מחייכת את החיוך הספק זדוני ספק בראטי שלי, מרוצה מעצמי. 

מאוחר יותר אתה משכיב אותי לישון ואני מתקשה להרדם, רק אחרי שעה שבה אני מנסה להרדם אני מחליטה לקרוא לך.

 

ולמרות שהניסיון שלי לתכנן לנו סשן נכשל כליל אתה מזיין אותי ומזכיר לי בדיוק כמה אני אוהבת כשאתה בתוכי, כמה אני צריכה שתנשק ותנשך ותמשוך ותלקק כל חלק בי. נזכרת כמה אתה טעים וכמה אני נהנת ללטף אותך או להשאיר עליך סימנים של שריטות. 

 

נכון… אנחנו לא מושלמים ולא תמיד מצליחים לתקשר בצורה הטובה ביותר אבל אנחנו ממשיכים ללמוד אחד את השניה, ממשיכים לעמוד יחד וזה לצד זו. אנחנו אוהבים מאוד וממשיכים לעבוד על התקשורת שלנו וככל שהזמן עובר אני מצליחה יותר ויותר לראות את העתיד שלנו יחד. 

 

אני אוהבת אותך ❤️


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י