לפני שנה. 25 בינואר 2023 בשעה 4:22
כן כן
רציונאלי וממש לא במקרה
שיתוף אהבה וכאבלפני שנתיים. 8 באוגוסט 2021 בשעה 15:06
יש משהו שקורה לי בגוף בזמן שאני מנגן את הקטע הזה,
משהו שמעורר תקווה,
משהו שמעורר עצב,
אהבה.
שנאה.
לכל אחד בחיים יש את הטריגר הזה,
שמעורר בו סימני שאלה וגורם לו להרגיש שמח…
או עצוב;)
לפני שנתיים. 26 ביולי 2021 בשעה 10:35
אחרי תקופה אחרונה של בריחה, הכלוב תמיד מחזיר אותך למקום שאתה שייך אליו.
אי אפשר להתכחש ללב ולמקום שלך בעולם.
אני כאן.
ושמח לראות שכלום לא השתנה.
לפני 3 שנים. 23 באוקטובר 2020 בשעה 17:28
לשבת בשולחן שבת עם כל המשפחה,
להכנס לכלוב בחשאי,
ולחשוב מחשבות מלוכלכות,
כאשר אני האדם הנורמטיבי במשפחה,
האמנם?
לפני 3 שנים. 26 בספטמבר 2020 בשעה 15:29
ההרגשה הזו שיש סגר, גורמת לי יותר לרצות להפר אותו?
ללכת לשחק ....
לפני 3 שנים. 27 באוגוסט 2020 בשעה 20:20
זה אפשרי בכלל?
לפני 3 שנים. 19 באוגוסט 2020 בשעה 18:05
טוב,
2 פוסטים ביום לבלוג ,
זה אומר שממש התקדמתי.(כפיים).
שימו אוזן, או רגל, או תחת, או כל אזור אחר בגוף.
לפני 3 שנים. 19 באוגוסט 2020 בשעה 17:28
לכל אדם יש את הסם שלו,
מה שעושה לו טוב,
מה שהוא לא מפסיק לחשוב עליו,
מה שמרטיט אצלו משהו...
אצלי:
1. מוזיקה..
2. כוס רטוב ונוטף במיצי אהבה...
*נכתב לא לפי סדר עדיפויות*
ואתם?
לפני 3 שנים. 10 באוגוסט 2020 בשעה 11:58
אני רוצה,
רוצה ללמוד אותך,
להרגיש אותך,
לפרוט עלייך,
לשמח אותך,
לנקות אותך,
לשמור עלייך,
להתרגש ממך,
להתרגש מהצליל שלך,
מאיך שאת מרגישה ומה הטעם שלך.
גיטרה.
לפני 3 שנים. 7 באוגוסט 2020 בשעה 16:43
Got a hold on me like
Like Nicotine
You're running through my lungs and
Into my bloodstream
Into my bloodstream...