|
|
|
לא אוהבת את החורף
תמיד קר לי
אבל אני לא יכולה להתעלם
שבחורף יש גם משהו רומנטי
ואני אוהבת רומנטיקה
אני חושבת שרומנטיקה יכולה לעזור
לאהבה שלנו להפוך יותר מתרחבת ושובבה.
אני מפשירה רק שאני מתקלחת במים חמים
נכנסת למיטה וגונבת את הפוך
מניחה את כפות הרגליים הקפואות שלי על היושן לצידי - הוא קופץ וקורא לי משוגעת
ואני יודעת שהוא אוהב אותי ככה
משוגעת מוזרה עם שריטות וסדקים.
זה נכון,
הוא מסכל בעיניי שלי
ומזכיר לי שוב...
"אהובה" הוא אומר - את יפה מול המראה,
עומד איתי מסתכלים במראה.
הוא עומד מאחורי נוגע, מנשק את העור שלי מהכתף עד לצאוור שהאצבעות שלו סוללת את הדרך.
הוא נוהם ונושך את הצד בצאוור
"את טעימה בדיוק כמו שאת נראת" אומר.
מריץ את עצבעותיו במורד הירך הפנימית שלי,
"אני אלמד אותך, אגע בך מבפנים החוצה" הוא אומר.
אנחנו מסתכלים בעניים אחד של השניה.
"חזרי אחרי" -פוקד
"אני יפה", אני חוזרת אחריו ומתחילה לבכות.
ומזכירה לנו - אנחנו יפים
אני מחויבת אליך
ורק לך
אני מחכה שידך תלטף את בשרי
החבל מחזיק אותנו יחד
כשאני מחכה. שתשחרר אותי.
קצות האצבעות שלך מתחקות אחרי שקעי החוט כשאתה פורש את נשמתי.
אני מתחננת שתיקח אותי
הכל בזמן הטוב
ראשית אנחנו נחים
ואז אתה הופך אותי
לשלך לחלוטין
גן עדן וגיהינום
הם לא מקום עתידי שאתה מגיע אליו.
הם איפה שאתה בוחר לחיות כל יום מחדש.
אתה בוחר גן עדן או גיהינום עם המציאות שאתה מאמין או לא.
אבל בעיקר אתה שם את עצמך שם על-ידי הקשבה לסיפורים שאתה מספר.
הגיהינום הוא המקום בו תהיה אם תמשיך לחיות בעבר או לדאוג לעתיד.
תשארו ברגע כמה שיותר, שם תמצאו גן-עדן, תמצאו קצת שלווה עלי אדמות.
תחושה הכוח שלך עלי היא כמו יין מתוק
המושך אלפי גוונים
אני מבינה את זה גם בלי פקודה ברורה
אני מבינה את המבט שלך -
אני כבר לא מתלבטת אם לציית לך או לא -
אני הולכת אחרי הרצון שלך באופן טבעי
כאילו הם שלי.
קיבלתי הזמנה
לא, לא הזמנה לאירוע / לחתונה
קיבלתי הזמנה לנסוע איתו למקומות אפלים
בהזמנה כתוב -
" בואי
קחי את הצעד יחד איתי לתהומות התשוקה
בואי
שחי איתי בים של סערה ותאווה
בואי
צופי איתי באגמי התחושה
בואי
חלמי איתי על העמקים הגמירה
בואי
צעקי את שמי בשבילי בתאווה בכאב
בואי
אבוא איתך להררי העונג השליטה"
לקחתי תיק
ויצאתי אליו...
רציתי שלום עולמי
אבל העולם לא רצה את השקט שלי
רציתי שלום בעולם
אבל העולם נשאר דומם.
איך היה היום שלך
הוא שאל
התחיל טוב
עמוס,
העץ הגיע היום.
איבדתי חבר בשבת הערורה ההיא
מקיבוץ נירים
אחרי 3 שבועות קברו אותו קבורה זמנית.
(לא היה זיהוי),
האמא והאח הצעיר בעזה
איך נספר לאמא שהילד הגדול שלה נרצח.
הדרכון הבריטי לא עזר להם .
מישהו קרא לי Storm בטעות
ושני אנשים הסתובבו והסתכלו עלי והלכו.
זה מושלם בשבילי הכינוי שלי.
הלילה ירד
ועוד יום עבר
מסתתרת מאחורי הדלת,
אתה מוצא אותי,
העיניים שלי תופסות את עינייך
ובשקט אני אומרת:
אני רוצה עוד
יד פרוסה על העור החשוף שלי,
אתה מושך אותי פנימה
נשימתך קרובה לפי,
אני שואפת אותה פנימה
הטמפרטורות עולות,
את ההפתעה הלא צפויה שלי
הציפורניים שלי תקועות בגב שלך.
הגוף שלנו מתחיל לסטור.
הידיים שלך עוקבות אחרי הקימורים שלי
מפתות את גופי-
למפת הדרכים האישית שלך
ההנאה שלך
היא ההנאה שלי
כשאני מלקקת את השפתיים שלי
רק מעצם המחשבה עליך
יש לי טעם המבט שלך עלי
אני כל הצרות שאתה יכול להתמודד איתן,
אני מתכננת שתטפל בי בדיוק כמו שצריך
אני מתמקחת עם כולם
עם העולם
אני מתווכחת
עם האדס
רוצה שאלך אחריו,
עד השאול
מרגישה שהוא מפתה אותי.
אז כל מה שאני רוצה
יגיע אלי
ללא תאוות בצע בתוך מוחי
אני יודעת מה מגיע לי.
