לפני 3 שנים. 13 באוקטובר 2020 בשעה 9:07
עכשיו בוקר
אני יושב מול המחשב עם כוס קפה
ובוחר מה לעשות עם הזמן החופשי שלי
באיזה תוכן למלא את ההוויה שלי
מוזיקה? הרצאות? כתיבה בבלוג?
אני כמו כוס ריקה, שאפשר לשפוך לתוכה איזה תוכן שרוצים
אבל כזה
אני לא רוצה בכלל תוכן
אני לא רוצה כלום
אני רוצה פשוט להיות
קיום ללא תוכן,
מבלי שיש משהו שאני עושה
אני שונא את היש
האין, זה המקום הכי שקט, הכי רגוע, הכי שלו שיש
בלילה, כשאני ישן, אני באין
ואז מופיעים החלומות
ושוב, מלא הרפתקאות, מלא תוכן
לא שאני לא נהנה מזה, אה?
אבל בכל זאת, זה עדיין יש
אני מניח שכשאמות, יהיה לי הרבה אין
אינסוף של אין
ועכשיו, עם הזמן המוגבל שלי ביקום הזה
יש לי הזדמנות נדירה להתעסק ביש
אך יכול להיות שגם המחשבה הזאת היא אשליה
וכשאמות, אתעורר לתוך מציאות עם אפילו הרבה יותר יש
יש שמורכב מאינסוף סיפורי חיים שונים,
כשכל סיפור חיים מורכב ממלא ישים קטנים
.
ואם אין אין גם אחרי המוות
אולי אין גם אין כאן בחיים
ואולי אין בכלל דבר כזה "אין"?
ואני רק לנצח נע בין ישים שונים
אני פשוט צריך לבחור את היש שלי,
היש הכי פחות צורם
שיתן לי תחושה של אין
כי הוא לא יפגוש שום מחסומים בתוכי
ואז אני אעלם
ומה שישאר תהיה רק החוויה עצמה
הדבר עצמו, מבלי שאני עצמי אפריע לו
