סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא תיקח לך

שגיא הוא קקטוס
סאגורו, הם לא מפה, הם עלו לפה בלי שפה רק קוצים ארוכים מאוד כל המשפחה נראת כמו מלפפונים.
שגיא הבן היחיד מבין 4859 אחיותיו, כל הייחורים של משפחת רכנבוק.
אביו, יואכין, מלמד דיקור והגיע לארץ בקלות הרצון הציוני שלו ככה כמו אידיוט הוא ויתר על הנכס בונצואלה והגיע לפה, לפח זבל, לפריפריה, שיכנו אותם במלכיה, איפה היא מלכיה? לכי תדבקי מה אני העוסית שלך?
ואז שגיא פגש בהשתלמות את שופרא, וואו , אמל'ה .
שופרא היא פטרייה, מלכותית, ציפורניה הארוכות מלאות הלכלוך השפיציות תמיד ריריות, היא משאירה אחריה שביל דביק מלא מלא נצנצים והטעם שלו כמו זיעה חמוצה אבל הריח?
שגיא לא הריח את זה , אומנם כל הכיתה עצרה להביט בה, הנוכחות של שופרא בלתי מעורערת ישר רואים שהיא היתה בריאליטי ולמביני עיניין היא היתה בהישרדות ועפה שניה לפני הסוף.
הם התקרבו, שגיא חכם ומצטיין והיא רצתה לנצח בתחרות הזו, תמיד ידעה שהכלי שלה זה הגוף שלה אבל בשעה טובה הטיפול שהיא הולכת אליו שנים השתלם הפעם היא השתמשה בכלים הנוספים שלה, היא הבינה שהיא רוצה להביס אותו מנטלית, זה בלתי ניתן לקיום שיהיו שני כוכבים .
לא היה קשה בכלל, אין לשגיא סטייל,אופי או עמוד שדרה אין לו מה לעשות, הקקטוס הזה אוהב את אמא שלו יותר מידי ולא עשה בעיות וזה ששופרא התיחסה אליו הפתיע אותו כל כך הקוצים שלו היו יוצאים לו מהעיניים, פוצעים את הקרנית זה בלתי נשלט.
יום אחד היא אמרה לו תביא לי לעשות מקוץ שלך עט נובע.
יום למחרת הוא הגיע מגולח כולו, את כל הקוצים אחד אחד הוא הוציא אצלם זה לא שעווה, זה עם פינצטה כזאת של אותו עולם שהמצאתי.
הוא כולו כחולים, בלי שינה, עבד על זה באובססיביות. היא לא התרגשה מזה .
היא קלטה אותו
היא אמרה לו שגיא
אני רוצה את הזין שלך
והוא כרת לעצמו את הזין והגיש לה, בשביל אני ואן גוך אבל אני אחייה רק לך.
סתום תפה שלך מה אתה מקשר את עצמך לואן גוך , אני זונה ? זה מה שאתה אומר שאני זונה?
שופרא קימטה את הזין שלו והוא נקרע מטפטף כמו טחינה איייככככ זה על הנעליים שלי איייככ מה זה צריך להיות?
הוא נשכב על הרצפה המרצה שלהם בהלם, שאר הכיתה כבר עם טלפונים בהקלט. מלקק לה והקוצים שלו מהפנים חודרים בעדינות לתוך הקרסול שלה.
זה מרגיש כמו חשמל הקוצים האלה וזה מגרד נורא ושורף.
בעצם איך יהיו לה נעליים יש לה מין כפות כאלה של אמממ שובל כזה.
אני אחשוב על זה
לפני שנה. 27 באוקטובר 2023 בשעה 16:52

כועסת

הם אנסו את אחיותי, אחיותכם ובתרו ושחטו וערפו ושרפו . 

לא הבנתי כלום.

עלק שלום, די ג'ורג'ט בס, תתרכזי, המלחמה הזו המטורפת מול הבעיה הכי גדולה שלי.

פטריאכיה. 

מי אני מול חמאס מי מאיפה אני אצליח לרדת מהעץ שעליתי עליו, אני אפילו את הפטריארכיה בחיית אמא שלי,  מי אני?

לפני המלחמה, איזה שבועיים לפני? חבר תימני ירושלמי טוב כזה, עו"ס ואני נוסעים להלוויה של אבא של חברה טובה, הם כולם סביבי מתים לקראת שבת, הוא אומר לי את יודעת שוב קרה קפריסין, כן? שוב אונס קבוצתי? שלנו? אנחנו ושוב הם לא קיבלו כלום ושוב ברכו אותם כשהחזירו אותם לארץ וזה גמר אותי, רתחתי ונשבעתי שאני אקום בשמה, בשמן, בשמנו לעזאזל, בשביל כל האחיות שלי, בשם הצדק, אני, ג'ורג'ט, ממש לא קווין, אני אגייס אני אפיק אני אצור אני אייצא סרטים ואם סופסוף אוכל לסרס, יאלה , מה יש לי להפסיד? לעשות תואר בכלא? לעשות דוקו בכלא? סבבה, אני גם ככה לסבית.  

בום , טבח, פוגרום, בום.

איזה מסיבה מהגהום, מה לעזאזל קרה בעולם מה קרה ? בום, אני שומעת ורואה את כל מה שיש לראות ולשמוע כי אני אדע , בסדר שלכולם אומרים לא לראות אבל אני יוצרת קולנוע, אני חיה את המצלמה אני אראה פה הכל, ואז היה את הרגע של האונסים.

איזה אונסים מטורפים חמאס מי אתם? מאיפה הגיעו השדים האלה אל תוך נשמות של גברים? אתם בדיוק סיבת חיי למות.

מי אלה הגברים האלה , מה עובר להם בראש? נקרופיליה? מה ? מה הקטע עם האונס הקבוצתי שהן רואות את הבייביס נשרפים, נגדעים אלוהים אתה לא קיים פה, זוהי האנושות . תכירי ג'ורג'ט זוהי אנושיות לשם מגיעים, זה ג'ינגיס חאן זה . 

הגעתי למלא החלטות, קודם כל תשיגי נשק, אף אחת מסביבי לא מזויינת, תביני נגד מי אני, הבנתי שאני לא נגד אף אחד, אני לא הממשלה שלי, אני לא העם, אני לא שגרירה, אינני ארגון, אני אישה, אישה פריוויגית יש לי חשמל ומים ואני יכולה להסתובב עם דגל הגאווה ולנשק את האבא שלי כי יש לכולנו חשמל ומים חמים וארוויח ומכבי שלי, הבנתי שאני לא מרוקאית אני פריווילגית, כי לא נולדתי בעזה, אני לא רוצה שתהיי נגדם או איתנו, אני רוצה שתקחו ממני משהו אחד, וזה שלא תהיה לכם דעה אחת, שתהיה לכם כמה דעות, שימו את עצמכם בכל הנעליים, תראו גם את עזה השבורה, האזרחים שטופי השכל שבאמת הם מסכנים, זה שבוע שלישי גם מים חמים להתקלח את קולטת בכלל? איך הם מטעינים את הויברטור? אה הן לא כי הפטריארכיה שם מטורפת אולי הן לא יודעות שיש אופציה בכלל לחיות שווה לגברים ואף יותר מזה, שלעולם לא תדעי איום מגברים. 

ואז חלף השבוע הראשון של המלחמה, הבנתי שאני חייבת להגמל מטיקטוק, ג'ורג'ט קטן עליך, את חייבת לעצמך להתאבל, תתמודדי עם הטבח, אחר כך תטפלי במה יש להבין.

ומחקתי, והגמילה בסדר עד עכשיו, אני פה, אני כועסת ובא לי לראות את העולם כולו נשרף, בא לי לטבוע עם כל הסובלים ובא לי לחיות אבל לא ככה, אני לא רוצה יותר לחיות כשכל הזמן אין צדק, אין הוגן, אין להפיל את הפטריארכיה את שמית, את בעיר דוד ג'ורג'ט את במדינה דתית נולדת יהודיה איפה תהיה מטריארכיה? ראית מה יצא מעזה? 

כועסת , כואב לי בא לי גם נקמה וגם שכולם יתפטרו ובא לי לראות נשים בעמדות כוח שיהיו אמהות רכות כאלה, עוטפות, לביאות על גוריהן, אמא דב וזה ובא לי שזה יקרה וזה לא יקרה, איפה יקרה איפה, בחלומות שלך.

ואז השבוע השלישי הזה, וסת, כולם פה עם נשק, עם המדים, ועולה לי ואז מחרמן לי ואז טרן אוף כי שוטרים זה נורא לא מחרמן ואז בום, הטבח הזה, המסיבה הזו, הבארי הזו ההוא מזקא הזאתי השדרנית שבכתה החטופים, החיילים .

מה

מה מה מה קורה מה יקרה? מה אכפת לי

מכעיס אותי שכולנו מתנדבים פה כמו קקות, מכעיס אותי שמשפחות מפונות ואין להם עבודה, אין להם עתיד, אין להם מושג, אין לנו עבודה אני מה אני עושה? מה קורה? מאיפה אני ממציאה עכשיו משכורת מה אני מתנדבת בכלל?

איזה חודש את אוקטובר יא ראבן וכמובן שמארס, כוכב שכולו אגרסיביות ותשוקה שולט עכשיו, ברור, לפני המלחמה כל הטיקטוק שלי סיפרה את החרטה הזה, איזה שטויות איך קניתי את הכל.

החטופים אלוהים, חיילים חטופים זה הסיוט שלנו, אזרחים? זה סדרת נטפליקס אנחנו השתגענו לגמרי. 

ב21 אני וביבי חגגנו יומולדת, אתה איש מוזר בני אבל אני ואתה זה רק במקרה, ופויול ומים קרדש, נינט והשופטת ג'ודי ועוד כמה כמוני חולמניים מעורפלים, מניפולטורים מספרי אלף לילה ולילה עם השטויות הפרנואידיות האלה, מי יחשבו עלינו, למה כולם נגדי, היומולדת היתה בסדר.