סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נחדר

לפני 3 חודשים. 24 ביולי 2024 בשעה 8:44

גבולות הם עניין עמוק 

בייחוד כאלה שנוגעים עמוק בנפש

הם שם, בסיסיים, נטועים בעוצמה

ומולם חזק כל כך עומד הרצון לרצות, לתת

לאפשר לשולטת את מה שהיא אוהבת, מה שהיא רוצה

ולא משנה מה אני מרגיש או למה. כי זה נכון כל כך

הרי אם נתתי את עצמי, את הגוף שלי, את הכאב שלי

למה לא לעבור שלב נוסף, נתינה נוספת, כדי שהיא תהיה מסופקת?

ומצד שני, מה אם אותו גבול הוא זה שגורם לי להרתע...

לפני 4 חודשים. 16 ביולי 2024 בשעה 7:53

למה?

 

זו שאלה אדירה כל כך

למה שאקטין את עצמי?

למה שאאפשר לאחרת להוריד אותי?

להכאיב לי?

להשפיל אותי?

למה שאאפשר למישהי לקחת? 

למה שאפקיד את עצמי בידיה?

 

אולי

רק אולי

בגלל שדווקא אז מרגיש לי נכון כל כך

לפני 4 חודשים. 15 ביולי 2024 בשעה 14:30

כשאני על הבטן אני מרגיש שאני לא שם

אני יכול לקבור את ראשי בכרית, לנשוך את המזרן

להחניק את הצעקות, את הבכי, את הגניחות

ועם כל אלה לאפשר לאיבר שלי תזוזה על המזרן, מגע והכלה תחת גופי

הגב שלי חשוף, התחת חשוף יותר ואני חור לשימוש. לא יותר

 

כשאני על הגב אין לי איך להסתיר או איפה להסתתר

אם תרצה, תשמע אותי, תראה אותי

אם לא, כמה קל לה לכסות לי את הפנים או לסתום לי את הפה...

הגוף שלי במילא שם, שלה, לשימושה

החדירה בתנוחה הזו עמוקה יותר, מכילה יותר

מאפשרת לי לקבל אותה לתוכי בפיסוק רחב

וגם אם האיבר שלי ישתוקק למגע, יטפטף יכאב ויפעם, הוא יקבל רק מה שהיא תרצה לתת

אם בכלל

לפני 4 חודשים. 14 ביולי 2024 בשעה 16:22

אורגזמה אנאלית לא דומה לשום דבר אחר

הבניה של העונג מהחדירה לתוכי, מהגירוי של הערמונית

התסכול של האיבר הזקור שלי שנותר מיותם

מיטלטל בקצב הנעיצות שלה

מטפטף את עצמו לדעת

תחושת הריגוש המטורפת כשהיא שולחת יד ואוחזת בו

משתמשת בו כנקודת משען, כידית אחיזה

עוצמת הגניחות שלי, האיבוד שלי את עצמי ברצף התחושות, הריחוף

תחושת השייכות, ההבנה של המונח "בעילה" כשהיא נעוצה עמוק בתוכי, מתכופפת קדימה מחבקת ולוקחת את נשמתי בנשיקה

כשהאורגזמה מגיעה אחרי כל התחושות האלה היא מטלטלת את הגוף

מפרקת

גורמת לנפש להגיע לרגע של שיא

 

והיא מעלי

מסופקת מהיכולת שלה

מהשליטה המוחלטת שלה בי

יוצאת ממני לאט, ברוך

מלטפת

יודעת שאני זקוק לרוגע, לחיבוק

זקוק לה שתערסל אותי, תכיל את הטלטלה הרגשית שעברתי תחת ידיה

 

והיא

אוספת לאט ובזהירות את טיפות הזרע הסמיכות שעפו בקשת על כל הסביבה

הגיעו מבטני ועד מעל לראשי

מורחת את הנוזל החם הדביק על הזין שלה

מחייכת ואומרת שאין חומר סיכוך איכותי יותר

הופכת אותי על הבטן, פני אל הכרית

וחודרת אלי שוב, בעוצמה

דוחקת את הזרע עמוק לישבני

 

שוכבת מעלי, שדיה צמודים לגבי, מחבקת

אגנה צמוד לשלי, מוודאת שכל איברה נעוץ עמוק בתוכי

והיא, מצמידה את שפתיה לאוזני ולוחשת לי, בין נעיצה לנעיצה

מסבירה לי שככה, ממש ככה, אני שלה

כי העונג שלי, הצורך שלי, לא משנה

אני כאן בשבילה

וגם אם אני גמרתי, היא רק מתחילה

לפני 4 חודשים. 9 ביולי 2024 בשעה 14:36

כמה זה ממכר

להרפות, לחלוטין

לשחרר את הראש מדאגות, ממחשבות, מרצונות

 

לציית, בלב שלם

 

לתת את עצמי בלי לעצור

רק תמורת חיוך שלה

 

לרקוד את הריקוד שלה

לכאוב עבורה

לקבל את העונג שהיא בוחרת להעניק, אם היא בוחרת להעניק

 

אבל מעל לכל

לדעת שהיא באמת נהנית מהמשחק

לפני 4 חודשים. 8 ביולי 2024 בשעה 9:20

אתה צריך לדעת להתמודד עם אכזבה כשאתה נותן את עצמך לאחרת

להבין שאתה תלוי בצרכים שלה, ברצונות שלה, בלו"ז שלה

שהם לא מתיישבים עם שלך, בכלל

להבין שמה שאתה רוצה, שמה שאתה צריך, נמצא במקום השני במקרה הטוב

וזה בסדר

לדעת לשים את האכזבה שלך בצד, כי היא גורמת לך להתרכז בעצמך ולכן מקבלת חשיבות פחותה אפילו מהזקפה שיש לך אחרי חודש של מניעה

לנסות לשכוח את הגאווה, את הפוקוס בעצמך

ולהעביר את כל אלה אליה

לדעת להנות כי טוב לה

לשמוח כי היא שמחה

ולחייך כי היא מחייכת

והיי, יש לך אורגזמות, ארוכות תכופות ומספקות

הרי היא גומרת בשביל שנינו...

לפני 4 חודשים. 27 ביוני 2024 בשעה 19:27

בית שקט

כולם ישנים

שעת לילה מאוחרת

ואני עם עצמי, לבד

אחרי 3 שבועות של מניעה

חצי מרצון

שלושה שבועות של הגעה חוזרת לקצה ועצירה בכל פעם

כדי לראות אם אוכל?

כדי לרדת יותר נמוך?

לא כי תכננתי, לא כי רציתי להביא את עצמי לשם

פשוט כי אם אין מי שתיקח את זה ממני, אני לא רוצה להיות שם

וכרגע, לא יודע מה נורא יותר בעיני עצמי

לאפשר לעצמי שחרור, לבד? שלא שווה כלום

או להמשיך באותו נתיב

לפני 4 חודשים. 24 ביוני 2024 בשעה 11:22

לרדת על הברכיים, להשפיל עיניים

לשכב יפה על הגב ולפסק רגליים

לדעת להרפות את האגו, את השרירים

לתת לה לקחת מה שתרצה, איך שתרצה

לדעת להנגיש את עצמה עבורה, גם כשזה כואב יותר

לראות אותה מחייכת, נהנית

ולהרגיש הכי גבר שבעולם

לפני 4 חודשים. 23 ביוני 2024 בשעה 11:47

זו באמת שאלה טובה...

לקח לי גם זמן לחשוב עליה

 

אז נכון, בסופו של דבר אני באמת נמשך לנתינה - לכך שאני נותן את עצמי, שם את עצמי בידיה של אחרת, לשימושה, להנאתה

 

נתינה כזו יכולה להיות בהרבה דרכים בעולם הזה 

בספיגת הכאב שהיא רוצה להעניק

בעמידה בדרישות שלה

בביצוע מטלות עבורה

בסגידה אליה, לגופה, לאישיותה

 

אבל עבורי, כל אלה חיצוניים, ניתנים מהחוץ גם כשאני עושה אותם מכל הלב

 

אבל כשמישהי חודרת לגופי

אני מרגיש אותה לוקחת אותי גם מבפנים

נוטלת דרך החדירה לגופי גם חלקים מהלב, מהנשמה

כי בניגוד לכל אקט אחר, ברגעים האלה כל כולי ממוקד ברגע, בתחושה, מרחף ויודע שאני אסוף על ידה

שייך

 

ומבין, באמת, מהמקום הכי עמוק בי

בדיוק למה קוראים לפעולה הזו בעילה

לפני 4 חודשים. 22 ביוני 2024 בשעה 15:39

תמיד ידעתי להפעיל את האצבעות

להגיע לנקודות הנכונות

ידיים גדולות, אצבעות ארוכות ו-20 שנים של נגינה בפסנתר

השילוב הזה נכון כל כך

מאפשר לי לגעת בלי להתעייף

לענג את הפרטנרית שלי ביסודיות 

לקח לי לא מעט זמן להבין, לנסות, להצליח להבין איך נכון לגעת

למצוא את נקודת הג'י המסתורית, להרגיש את הלחץ והקצב שנכונים לדגדגן

להבין מה התפקיד האמיתי של האצבעות

להרגיש אישה מתפתלת מהמגע שלי, רועדת, מתענגת

וזה מדהים

 

וכשאצבעות מיומנות חדרו אלי בפעם הראשונה

הבנתי

שאני לא יודע כלום