אפעם לא הייתי בנאדם שמוציא על דף את המחשבות או התחושות שלי let alone לכתוב אותם פה ולתת לאנשים להכנס טיפה לראש שלי..
הראש שלי הוא שלי וככה אני אוהבת אותו אבל איי גס שאפשר לחלוק ממני קצת.
○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○
מוזר אחרי כמה שנים שפשוט זרמתי והתנסתי בדברים שונים, למצוא מקום שמרגיש לי כ"כ טבעי.. לגלות שזה כנראה תמיד היה חלק ממני, ואני רק עכשיו לומדת להכיר ולדייק את החלק הזה בי. לנסות למצוא את איזון בין מי שאני והאישיות שלי בתכלס ובין השליטה.
שיחה שהייתה לי השבוע עם חברה ונילית פתחה לי את העיניים להרבה דברים על העולם הזה בכללי ועל הסיטואציה הספציפית שלי.
אני עדיין מנסה להבין מה אני חושבת על הכל אבל לפחות אני יודעת עכשיו שאני רוצה אותו יותר מתמיד.
הוא ממזמן שלי אבל משהו מרגיש אחר, נראלי שהמצב נתן לי פוש לסלוח לו על איך שהוא אכזב אותי ולמשוך אותו קרוב יותר אלי.