👑
עוד מעט חודשיים שאנחנו יחד...
מסתכלת אחורה על ליסה של לפני חודשיים והיום, שתי ליסות שונות בעולם הזה.
בחיי, בהתחלה הייתי בטוחה שמדובר במשחק תפקידים, והסכמתי לשחק. חשבתי לעצמי, "למה לא, בעצם? מה אני מפסידה? למה לא לגוון קצת את השגרה?"
היום אני במקום אחר לחלוטין. מודה, זה ממש לא משחק תפקידים במקרה שלנו. העבד שלי רציני ומתכוון לכל מילה ואות ומוכיח לי את זה במעשים שלו כל יום, כל שעה, כל רגע! הוא לגמרי התמסר...לא חשבתי שאפשר להתמסר ככה בכלל, טוטאלית. והכי חשוב שאני רצינית! השליטה בו הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממי, מחיי היומיום שלי! למשל, לא רואה איך היום הוא יכול לפנות אליי בלי "מלכתי", אפילו במשפט טריויאלי, בהתכתבות "חברית" שגם שם אני לא מוכנה שיכתוב לי בלי לציין מי אני. אותו הדבר גם בשיחות. לפני חודש זה היה נראה לי מאולץ ומגוחך. היום זה חלק ממני😍
עוד מעט חודשיים ועדיין לא נפגשנו! טוב, זה בגלל הסגר וכל זה וכמובן המרחק המטורף הזה בינינו דורש התארגנות מיוחדת על מנת להיפגש..כרגע לא רואה מתי זה קורה אבל הוא אחד האנשים הקרובים אליי נפשית כיום.
ישנם ימים שלא יוצא לי לשמוע את קולו אפילו, כי לא ניתן לדבר, רק מתכתבים והימים האלה קשים לי ממש, כי אני מכורה אל הקול שלו באוזן, הקול שחודר ישר לנשמה..
