לא יודעת אם אוהבת או שונאת לכתוב פה..
שיהיה
זמן סיפור
אין תמונה
בן 26, ברמן
קלישאה
יודעת
היה כמו אל, בעיני הילדה
וילדה אמיתית, לא רק בנפש
בת 15, נראית בת 20
רצה רק אותי
ביישנית, לא ניסיתי
סביבו, להקות של נשים מציעות
ראה רק אותי
באמת, לא הבנתי
הרגיש כמו מסרט, ובוחר בי
תקופה לא קצרה
לילות של שישי
התקרבנו לאט
סיפרתי הכל
לא מנע ניסיונות
בסוף, זה עבד לו
אצלו בדירה, נכבו האורות
לא מנע, בת 15
לא מנע, בתולה
היה מתוק ועדין
שאל אם כואב
כשרצה לסיים
גמר לי בפה
התקשר
ושלח
את לא סתם, באמת
אני נעלמתי
אין חזרה
לא אמרתי לו לא
לא היה , לא רוצה
לא אמרתי תפסיק
לא קמתי ללכת
כרגיל
לא הבנתי
שאני יכולה