SweetiePie

רציתי להתגרות בך, שתראה כמה אני שובבה וחרמנית וצריכה אותך.
תמונה לבושה בסך הכל, כי אני בעבודה, אבל עם היד מושכת את החולצה להראות לך עוד קצת מהמחשוף שלי, רמז של חזייה, פטמות זקורות מבעד לבד.
והמשכתי לעבוד.
עם כל הודעה חדשה הלב קופץ קצת, עד שמגיעה אחת ממך.
"תראי לי עוד."
אני קופאת. אני בעבודה, באמצע שיחה כבר, אני לא יכולה--
"עכשיו."

גימגמתי איזה תירוץ ויצאתי, ולפני שאני יודעת מה קורה אני עירומה בשירותים בעבודה, בשבילך. מצטלמת בכל מיני תנוחות, כל חלק בגוף שלי שאתה מבקש לראות מיד נשלח אליך.
אני רטובה, פועמת בשבילך. מתגרה יותר ויותר.
"ילדה טובה. עכשיו תחזרי לעבודה, ושלא תעזי לגעת בעצמך עד סוף היום."
....מה עשיתי.

רגליים מקופלות תחתיי, ידיים למטה. כתפיים ישרות וגאות. מבט מורם אליך.
תכף תשחק בי. תענה אותי. תגרום לי לצרוח...
תכף.
בינתיים אני מחכה, כל נים בגופי קורא אליך, מתוח. עיניים מביטות למעלה, נוצצות.
אני גאה להיות
שלך.

על הרצפה
כפותה כמו חיה
נאבקת להסתכל סביבי.
יד אוחזת לי בשיער ומרימה לי את הראש,
להסתכל לתוך העיניים של...
לא שלך.
הפה שלי נפער. הלם.
האיש שמולי מחייך. הוא לבוש במכנסיים מעומלנים וחגורה, בלי חולצה.
אני מרגישה את הנשימה שלך באוזן שלי.
"אז, מה אתה אומר על בובת המין שלי?"
אני שומעת את החיוך בקול שלך, הגאווה.
אני בקושי שומעת מה הוא עונה, הראש שלי עוד מסתחרר.
אתה רוכן עוד יותר קרוב ולוחש לי "ארגנתי לך הפתעה, קטנה. זונה שלי. אל תשכחי שתמיד יש דרך החוצה. ירוק?"
אתה מחכה לסימן ממני. שניכם מסתכלים עליי, הוא בתאווה, אתה בפתיחות אין קץ.
אני מרגישה את הגוף שלי מגיב...לקשירה, למבט שלו, לקול שלך באוזן שלי.
"ירוק" אני לוחשת.
אתה עוזב לי את השיער.
"זונה טובה"

אתם מרימים אותי לברכיים, ולפני שאני מספיקה להתמקם הזין שלו בפה שלי. אני נחנקת קצת והוא יוצא, אבל אתה מעודד אותו. "אל תפסיק, היא יכולה לעמוד בזה. זיין לה את הפה כמה שבא לך. אבל תנסה לא לגמור - יש לה עוד שני חורים שמחכים להידפק."
היד שלך שוב בשיער שלי, ואתה דוחף אותי על הזין שלו, משתמש בי יחד איתו.
אני מבינה למה בחרת אותו. אני צריכה להתאמץ כדי לבלוע את כולו, וברור לי שהזין הזה ימתח אותי כמו שצריך. כמו שאתה רוצה.
אתם משתמשים בי, לפעמים בתורות ולפעמים ביחד, במשך מה שמרגיש לי כמו שעות. אחד בפה שלי, אחד בכוס או בתחת. שניכם נזהרים לא להתקרב לגמור, נחים כשצריך. ורק אני לא זוכה לדקה של מנוחה. בשלב מסוים אתה מוציא את ארגז הצעצועים, ומהרגע הזה כל החורים שלי מלאים, כל הזמן. לפעמים שניכם יושבים לידי, כל אחד מחדיר אליי צעצוע אחר, דופקים אותי עד שאני צורחת.
לפעמים אתם חודרים אליי, חזק, כל אחד מכם דוחף אותי עמוק יותר על הזין של השני.
כנראה סיכמתם מראש איך זה ייגמר, כי בתיאום מושלם אתה הופך אותי על הגב, והוא על הברכיים מעליי, דורש שאלקק לו את התחת והביצים. אני מצייתת. אתה מחזיק לי את הרגליים, פותח את הכוס המשומש שלי, ננעץ בי שוב ושוב. הוא מעליי, מאונן ומתענג על המגע של הלשון שלי. תוך כמה דקות הזרע שלו מכסה אותי, ושלך נשפך עמוק עמוק בתוכי.
"צעצוע לא יאומן", הוא מתנשף.
"כן. הבובה המושלמת שלי. דבר איתי, אולי תוכל להשתמש בה שוב.."
שניכם צוחקים, אחוות גברים.
אתה מכסה אותי בשמיכה והולך ללוות אותו החוצה.
כשאתה חוזר, אתה נשכב לידי. מחבק אותי. נשיקה על המצח.
"הבובה המושלמת שלי... כל הכבוד קטנה. אני גאה בך."

לפעמים פשוט בא לי להרגיש חמודה.

להתלבש בבגדים קטנים וחמודים וגרבי ברך בלי תחתונים, שכשדאדי תופס אותי תהיה לו גישה נוחה לכל חלק בגוף שלי. לעשות קוקיות בשיער, שיהיה לו יותר נוח למשוך את הפה שלי על הזין שלו.

קטנה ומתוקה, וחסרת אונים. 

מתגעגעת לכאב. לחוסר האונים. לאובדן השליטה. להתמסרות.

אני צריכה סשן.
אני צריכה ספנקים ופלוגר נוחת על העור הרגיש שלי.
אני צריכה זין שחודר לי עמוק לתחת, ואם אפשר שמשהו ימלא לי את הכוס במקביל. ואת הפה.
בעצם לא את הפה.
שאוכל לצרוח.

אני מוגנת

הזרועות והרגליים שלך מחזיקות את הגוף שלי
פרוש
פתוח וחסר אונים.
ואני מוגנת.

היד שלך מענה אותי
מחליקה על הדגדגן הרגיש שלי חזק
עד שאני נוטפת ורועדת ומתחננת
די.
ואני מוגנת.

הזין שלך פותח אותי
מותח את הכוס החם והרטוב שלי,
שובר אותי לשניים, דופק אותי לתוך המזרן
גורם לי לצרוח.
ואני מוגנת.

הגוף שלך עוטף אותי
הזרע שלך נוזל ממני לאט
המשקל שלך נח עליי, הנשימה המהירה שלך באוזן שלי
השפתיים לוחשות.
מוגנת.

יום שישי זה יום עמוס בעבודה.
מלא אנשים, מלא פניות, ואין לי זמן לחשוב.
ביחד עם כל זה, מדי פעם יש שקט רגעי ופתאום זה מכה בי.
אנחנו נפגשים.
אין לי מושג מה אתה מתכנן, מה נעשה הפעם. מה תעשה. לי, בי, איתי... מה תאפשר לאחרים לעשות בי.
וכל פעם מחדש אני נרעדת, נעה במקומי, נרטבת עוד קצת...

יכלתי לשאול אותך.
אבל אני אוהבת את הציפייה הזאת, את המתח. לא לדעת אם אתה מתכנן לסרסר אותי היום, או להוציא אותי בתלבושת שתבחר, לתת לי לפלרטט עם כולם עד שלא תהיה לך ברירה אלא לזיין אותי באיזו פינה.
או סתם להיות איתי בבית.
לדפוק אותי עד אובדן הכרה, ואז להתכרבל ביחד במיטה מול סרט. לדבר על כל הפנטזיות הכי מלוכלכות שאנחנו רוצים להגשים יחד. לדמיין אותן לפרטי פרטים, עד שלא תוכל לעמוד בזה יותר ותטרוף אותי שוב, שופך עליי את כל הרעב והטירוף והצורך העז, עד שאני מכוסה ומלאה בך לגמרי.

לפעמים אני צריכה אותך
עדין.
מלטף פצעים נסתרים
במקומות שאף אחד אחר
לא רואה.
שם לי יד על הלחי
נשיקה על המצח
לחישה באוזן
"יהיה בסדר, קטנה שלי".

שתחזיק אותי חזק,
עד שאוכל
להאמין

זה היה שבוע מטורף.

היה ממש כיף לכתוב כל יום (ומחרמן. אם רק הייתם יודעים מה אני עושה אחר כך...).

גיליתי שאני ממש ממש אוהבת לקבל רעיונות!

תמשיכו לכתוב לי רעיונות בבקשה!

לדמיין את עצמי בתוך פנטזיות של אחרים זה אחד הדברים שאני הכי נהנית מהם, ולדעת שמישהו ביקש ממני את זה, ואז קורא ונדלק ממה שכתבתי....

רק לחשוב על זה עכשיו כבר מדליק אותי.

הלכתי לקרוא הכל מחדש ולגעת בעצמי.

שבוע טוב! 

תקשור אותי. 

חזק כל כך שלא אוכל לזוז,

מקובעת בתנוחה שבחרת. 

תכאיב לי, 

ובין מכה למכה

תלחש לי באוזן

שאני ילדה טובה. 

שעוד קצת וזה נגמר. 

שאתה צריך את זה. 

וכל הכבוד. 

עוד קצת. 

תנשמי. 

תבכי, יפה שלי. 

עוד קצת. 

תהיי חזקה

בשבילי.

כי רק בשבילך אני

יכולה.